תחילת הקציר בספטמבר היא בדרך כלל התקופה שבה סין, היבואנית הגדולה ביותר של סויה בעולם, מבצעת גל הזמנות מהחקלאים באילינוי, איווה, מינסוטה ואינדיאנה. עם זאת, השנה היבואנים הסינים לא קונים. כתגובה למכסות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ, בייג'ינג ניתקה את החקלאים במערב התיכון מלקוחם הגדול והרווחי ביותר בחו"ל: סין אחראית למחצית - או 12.6 מיליארד דולר - מייצוא הסויה האמריקני בשנה שעברה.
לראשונה מאז נובמבר 2018, סין לא ייבאה סויה מהארצות הברית בספטמבר, כך לפי נתונים ממנהל המכס הכללי של סין, שנחשפו ביום שני. "אנחנו נמצאים בשטח לא נודע בכל הנוגע להיעדר מוחלט של קונים סיניים עבור הקציר הנוכחי", אמר אבן פיי, מנהל מחקר חקלאי ב-Trivium China, חברת מחקר שממוקמת בבייג’ינג.
נשיא סין, שי ג'ינפינג | צילום: EPA
לבייג'ינג, עצירת ייבוא הסויה האמריקני הייתה דרך קלה ויחסית חסרת עלות להפעיל לחץ על טראמפ לקראת פגישה מתוכננת עם המנהיג הסיני שי ג'ינפינג בקוריאה הדרומית מאוחר יותר החודש. טראמפ, שפנה לעיתונאים באייר פורס וואן ביום ראשון בלילה, אמר שהוא רוצה שסין תחזור לרמת הרכישות הקודמת שלה ושהוא סבור שבייג'ינג מוכנה להגיע לעסקה על סויה.
הכי מעניין
אבל בעוד החקלאים האמריקנים לוחצים על טראמפ להחזירם לסין, אין לחץ דומה בתוך סין על הממשלה לאשר רכישות מספקים אמריקנים. "זה נותן לבייג'ינג הרבה עוצמת מיקוח", אמר פיי. ביום שלישי פנה טראמפ לרשתות החברתיות וכינה את החלטת סין לא לקנות סויה אמריקאית "מעשה עוין כלכלית" ואמר שארצות הברית שוקלת "להפסיק" רכישת שמן בישול מסין כנקמה.
טראמפ | צילום: איי.אף.פי
אבל בייג'ינג התעלמה מהאיומים של טראמפ. אנליסטים אומרים שהיא מוכנה להאריך את הקפאת הרכישות עד סוף השנה. כך, למעשה, הפכה סין את שוק הסויה העצום שלה לנשק במלחמת הסחר. הרי שסין צורכת הרבה יותר סויה מכל מדינה אחרת בעולם, אך מגדלת פחות ממחצית מהכמות הנדרשת לה - רק מספיק לכיסוי כל הטופו ורוטב הסויה בבישול הסיני. כל היתר היא רוכשת מחו"ל והארצות הברית הייתה אחת המספקות החשובות ביותר שלה.
הפולים המיובאים האלו משמשים בדרך כלל להאכלת כמות עצומה של חזירים, תרנגולות ובעלי חיים נוספים, מכיוון שצריכת הבשר של משפחות סיניות עשירות גדלה במהירות. למרות ניסיונות לפתח חלופות, סויה היוותה 13% מתערובת המזון לבעלי חיים ב־2023. שאר הסויה המיובאת בעיקר הופכת לשמן בישול: טעם עדין ועמידות לחום גבוה הופכים את שמן הסויה למושלם לטיגונים. יצרנים סינים מעדיפים ייבוא מארה"ב או מברזיל על פני סויה מקומית יקרה יותר.
עוד כתבה בנושא
לחקלאים האמריקנים קשה למצוא תחליף לביקוש הסיני. "זה פשוט שוק עצום", אמר פיל לאק, מנהל תוכנית הכלכלה ב-CSIS, מרכז מחקר בוושינגטון. אבל בשנים האחרונות סין עבדה קשה לצמצם את התלות בייבוא סויה אמריקני, במיוחד לאחר סיום סכסוך הסחר בתקופת נשיאות טראמפ הראשונה ב־2020, כאשר בייג'ינג הסכימה לקנות 200 מיליארד דולר במוצרים אמריקנים, כולל סויה (אם כי קנתה פחות ממה שהובטח).
מאז דחפה בייג'ינג את החקלאים הסיניים למזג ולהרחיב את הייצור המקומי. היא השיקה תוכניות ניסוי לגידולים מהונדסים גנטית שאסורים בעבר ומטרתה להוריד את שיעור הסויה בתערובת המזון לבעלי חיים ל־10% עד 2030, לעומת 18% ב־2017. דוח משרד החקלאות שפורסם במאי ציין שמאמצים אלו יובילו לירידה מתמדת בביקוש לייבוא בשנים הקרובות. אך בשל שטח חקלאי מוגבל וביקוש גואה, סין עדיין רחוקה מיעדיה לספק מחצית מצרכי הסויה שלה מגידול מקומי ותמשיך להסתמך על ייבוא בשנים הקרובות, אמרו אנליסטים.
שדות הסויה - אילוסטרציה | צילום: Tim Gruber for The Washington Post
אז מי מספק את סין? אנליסטים סינים מדברים בגלוי על ההעדפה הגוברת של מדינתם לקנות מכל מקום חוץ מארה"ב. "מנקודת מבט סינית, ארה"ב היא ספק בלתי צפוי", אמר נייו הייבין, מנהל מרכז ללימודי אמריקה הלטינית במוסדות סין לשינוע מחקר בינלאומי בשאנגחאי. המכסות מבטלות את היתרון המחירי של הסויה האמריקנית, וסין כבר זיהתה ספקים חלופיים למלא את הפער. "ככל שנמשיך להסתמך על מקורות חלופיים, התמונה עבור ייצוא סויה אמריקאי לסין מתכהה", אמר נייו.
ספקים אלו כוללים את ארגנטינה, אורוגוואי ואפילו רוסיה. אבל ברזיל, היצואנית הגדולה בעולם של סויה, היא הזוכה הגדולה מהחרם הסיני על ארה"ב. סין בדרך כלל חילקה את הרכישות בין חצי הכדור הדרומי לצפוני - קנייה מברזיל בעונת הקציר בין מרץ ליוני, ואז מארה"ב לשארית השנה. אבל השנה, במקום לעבור לחוות אמריקאיות, סין המשיכה לבצע הזמנות מברזיל. היא ייבאה 4.7 מיליארד דולר בסויה מהמדינה באוגוסט ורק 100 מיליון דולר מהארצות הברית.
מוכרת מרססת מים כדי לשמר פירות בזמן שהיא ממתינה ללקוחות בצד הדרך ברובע יוז'ונג בצ'ונגצ'ינג, בדרום מערב סין | צילום: AFP
זה נמשך גם בספטמבר, כאשר סין רכשה 7.2 מיליון טון סויה מהמדינה הדרום אמריקנית - 93% מסך ייצוא הסויה שלה, לפי ANEC, האגודה הלאומית של יצרני הגרעינים בברזיל. המאמץ הסיני להבטיח סויה מברזיל עולה הרבה מעבר להזמנות גדולות בלבד. חברות סיניות בבעלות המדינה רכשו חלקים בנמלים המרכזיים בברזיל: Paranaguá, Açu ו-Santos. COFCO, היבואנית החקלאית הגדולה בסין, קיבלה זכויות בלעדיות להפעיל טרמינל חדש בסנטוס שנפתח במרץ ויגדיל את תפוקת הנמל ב־15 מיליון טון לשנה כאשר יגיע לקיבולת מלאה ב־2026.
ובייג'ינג עדיין מנסה להוריד חסמים בפני יצרנים ברזילאים כדי לגשת לשוק הענק שלה. שתי המדינות פועלות על תוכניות לבנות מסילת ברזל המחברת את ברזיל לנמל Chancay בפרו, שתוכל לקצר משמעותית את זמני השילוח לאסיה. כך, עם אספקה שופעת מדרום אמריקה, סין מקרינה ביטחון שהיא יכולה להתעלם מהחקלאים האמריקנים כל עוד נדרש להגיע לעסקת סחר. בייג'ינג חששה בעבר שהארצות הברית לא תספק לה סויה, אך כעת זו ארה"ב שדואגת שסין תקנה, כך נכתב במאמר שהופץ בפלטפורמת WeChat בשבוע שעבר.
עוד כתבה בנושא
בתגובה לאיומו האחרון של טראמפ לנקום בהפסקת סחר שמן הבישול - אותו אנליסטים סינים הבינו כהפסקת קניית שמן משומש שניתן להפוך לביודיזל - העיתון הממשלתי Global Times הכריז כי "אין מחסור בקונים לשמן הבישול המשומש של סין". הטון הזה נתמך במלאי העצום של סין. הייבוא שלה שבר שיא במאי ועלה ב־5.3% ביחס לשנה שעברה בין ינואר לספטמבר, והגיע ל־95 מיליון טון, לפי סוכנות המכס של סין. בייג'ינג נמצאת בעמדה שיכולה להחזיק מעמד חודשים - יתכן עד שהקציר החדש מדרום אמריקה יגיע בתחילת 2026 - ללא צורך ברכישת סויה אמריקאית, אמר פיי.
ההתמקדות של טראמפ ברכישת סויה חיזקה את אמונתה של בייג'ינג שזהו אמצעי קל ללחוץ על ארה"ב בעלות מינימלית. בבייג'ינג, "קיים בהחלט תחושה שהארצות הברית בכאוס ויש מקום להפעיל לחץ פוליטי על קבוצות ממוקדות", אמר ג'ק ג'אנג, מנהל מעבדת מלחמת הסחר באוניברסיטת קנזס. זה גם נותן לשי משהו להציע לטראמפ בתמורה למה שסין באמת רוצה. אבל גם אם עסקה תושג החודש, ייתכן שיהיה מאוחר מדי עבור החקלאים האמריקאים לפצות על הזמנות שכבר אבדו. גם אם סין תתחיל לבצע הזמנות מיד לאחר מפגש שי-טראמפ, החקלאים האמריקנים כנראה כבר הפסידו חצי מהעונה.
עוד כתבות בנושא
