סגן נשיא ארצות הברית ג'יי-די ואנס הוסיף השבוע שורה חדשה לקורות חייו המרשימים ממילא, כאשר הנחה באופן חד-פעמי תוכנית רדיו והסכת שמרני פופולרי. התוכנית הייתה The Charlie Kirk Show, של פעיל הימין האמריקני בן ה-31 צ'רלי קירק, שנרצח שבוע שעבר במהלך רב-שיח שקיים עם סטודנטים באוניברסיטה במדינת יוטה. לא מוגזם לומר שמאות משפיענים ופוליטיקאים שמרנים ביכו את לכתו של קירק עם ההכרזה על מותו בהתנקשות צלף ביום רביעי שעבר, וסגן הנשיא היה בין הראשונים שפרסם הספד לאקטיביסט המנוח, שגרר למעלה מ-14.5 מיליון צפיות ו-500 אלף לייקים ברשת X, והציג אותו לא רק כידיד נפש של קירק אלא אף כממשיך דרכו.
בין אם ואנס וקירק באמת היו חברים טובים כפי שהוצג, וסגן הנשיא הוא באמת הממשיך הטבעי ביותר של הפעילות הפוליטית של קירק, ובין אם לא, הרי ששאלת ירושתו – ועיצוב מורשתו הפוליטית – הפכו למוקד הדיון בקרב אנשי הימין בארה"ב ומחוצה לה. הדיון הזה הוא שדחף את ואנס למושבו הישן של קירק מול המיקרופון של התוכנית, ולא מוגזם לומר שיש לו כוח רב על עתידה של התנועה השמרנית האמריקנית.
צ'רלי קירק היה בין הפעילים השמרנים הפופולריים ביותר בארה"ב. הייתה לו יכולת ייחודית להשפיע על הדור הצעיר ולדבר עם קהלים במקומות כמו X וטיקטוק, שימנים אחרים פשוט לא הצליחו להתמצא בהם. היכולת הזאת גם שימשה אותו היטב בזירה הפוליטית; אף שהוא מעולם לא התמודד על תפקיד ציבורי, הוא ייעץ רבות לרפובליקנים בולטים – מדונלד טראמפ ומטה – בשאלות של מינויים, באסטרטגיה של קמפיינים, במדיניות ובשלל נושאים אחרים.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
אולם כאן לא תם כוחו. אחד המאפיינים שייחדו את קירק יחסית לאחרים בתנועה השמרנית, הוא העובדה שהוא ניצב בתווך בין הסוגים השונים של ימנים ושמרנים, והצליח לא רק להימנע מהסתכסכות ממושכת עם אף אחד מהם, אלא גם להשתמש בעמדה הזאת כדי לחזק עוד יותר את כוחו והשפעתו. הוא הפך לאדם שבאמצע, וניתן לטעון שלאן שהוא הלך, שם ניתן היה למצוא את המיינסטרים השמרני.
על כן, עם לכתו של קירק, לא רק שנפער פער בתנועה השמרנית בארה"ב, אלא גם נפתח סכסוך ירושה אכזר, שבו גורמים שונים מנסים כל אחד להתיישב על כסאו – כפי שעשה ואנס בהצלחה השבוע – ולנכס את מורשתו אל עצמם. כל קצות הקשת הימנית משחקים את המשחק הזה, וכולם נצפו השבוע בניסיונות שונים להפריח טענות, האשמות ויוזמות כי "זה מה שצ'רלי היה רוצה". כרגע סגן הנשיא, שמוביל בכל סקר שמודד הצלחה פוליטית בבחירות לנשיאות בשנת 2028, מוביל במאמץ הזה, אולם שום דבר עוד לא נגמר, והוא בוודאי לא הצליח להשיג בלעדיות על החלפתו של קירק. מאנטישמים כמו קנדיס אוונס לגורמי חוץ כמו ראש הממשלה נתניהו, כולם רוצים את קירק לעצמם. אז מי נגד מי ומהם האינטרסים? הנה מדריך קטן לנרטיב השמרני הגדול.
תגובת הממשל: הרפובליקנים נוקמים
מיד לאחר מותו של קירק פרסם דונלד טראמפ נאום קצר לאומה, שבו ביכה את לכתו של קירק והאשים תנועות שמאל קיצוניות בהסתה וליבוי אלימות שהובילו באופן ישיר להתנקשות. כעבור כמה ימים נתפס חשוד ברצח שנראה שאכן הושפע משיח השנאה נגד קירק ואחרים ברשת. אך עוד קודם לכן כבר החלו בכירים בממשל הנוכחי להשתמש ברצח כדי לנסות לקדם אג'נדות משלהם – בראש ובראשונה נגד ארגוני שמאל ושיח של השמאל הקיצוני ברשת.
כך למשל בשבת האחרונה אמר סטיבן מילר, יועץ בכיר בבית הלבן: "המסר האחרון שצ'רלי קירק נתן לי לפני שהצטרף לבוראו בגן עדן היה שעלינו להתמודד עם ארגוני השמאל הקיצוני במדינה הזאת שמסיתים לאלימות ולפרק אותם... וזה מה שאנחנו הולכים לעשות". טראמפ בעצמו אמר השבוע שישקול להגדיר את תנועת השמאל הקיצוני אנטיפה כארגון טרור, וגורמים בבית הלבן אמרו שהוא עשוי לנקוט בפעולות נגד ארגוני שמאל עד סוף השבוע.
גורם נוסף שאיים בתגובות חריפות אחרי הרצח הייתה התובעת הכללית של ארה"ב פאם בונדי, שהבטיחה שמחלקת הצדק הפדרלית "תמצא כל אחד ואחת מאלה שתרמו לזוועה הזאת, ולאלימות פוליטית אחרת, כולל הארגונים שמממנים אותה ותומכים בה", והוסיפה: "יש חופש ביטוי, ויש שיח שנאה. ואין להם מקום, במיוחד עכשיו, במיוחד אחרי מה שקרה לצ'רלי, בחברה שלנו".
דבריה אלו של בונדי ליבו זעם דווקא בקרב שמרנים ברשת, שטענו שקירק נלחם כל חייו נגד צנזורה בשם מאבק ב"שיח שנאה" וגינו את הניסיון להשתמש במותו כדי ליישם מגבלות על חופש הביטוי. אין ספק שזוהי רק ההתחלה, אולם מה שקורה בבית הלבן מעניין פחות מאשר מה שקורה בשוחות של התנועה השמרנית: הרשתות החברתיות.
הניכוס האנטישמי: הוא עמד לחזור בתשובה
בשנים האחרונות הספיקה הקונספירטורית הסהרורית קנדיס אוונס להכחיש את השפעתם החיובית של חיסונים, לטשטש את זוועות השואה, לפרסם אפולוגטיקה לנאצים, להאשים את הדת היהודית בפדופיליה וסדיזם, ואפילו לטעון שהגברת הראשונה של צרפת היא בעצם גבר. עם הירצחו של צ'רלי קירק, היא מצאה קונספירציה חדשה: הוא עמד לתקוף בחריפות את ישראל והיהודים – ואז מת באורח מסתורי. אולי היהודים קשורים לזה? היא רק שואלת שאלות.
קנדיס אוונס | צילום: EPA
אוונס מפרסמת דברים הזויים דרך קבע, אולם אי אפשר להמעיט בהשפעתה ברשתות החברתיות ובהסכת הקבוע שלה: מיליונים נחשפים לפוסטים שהיא כותבת ומאזינים מדי שבוע לתוכנית שלה, שהפכה זה מכבר לבמה להפצת אנטישמיות בוטה מהסוג הישן והרעיל ביותר. עם מותו של קירק, היא ודומיה נתקלו בבעיה: קירק אומנם לא היה יהודי, אבל הוא היה תומך מובהק ונאמן של ישראל, הגן על זכותה ההיסטורית לארץ כמו גם על זכותה להגן על עצמה בכל מחיר, והיה חבר טוב ליהודים בארה"ב ובכל מקום. הוא אומנם לא חסך מישראל ביקורת כאשר הוא הרגיש שזו מגיעה לה – למשל כשהתייחס לליקויים שונים לאחר טבח 7 באוקטובר – אולם העובדה הזאת רק חיזקה את אמינותו בקרב שמרנים אמריקנים שראו בו קול אמין בסוגיה נפיצה, שהולכת ונעשית יותר נפיצה עם התקרבותם של אנטישמים מוצהרים למיינסטרים של הימין האמריקני.
התשובה נמצאה, איך לא, בהמצאת תאוריית קונספירציה יש מאין: קירק, כך לפי אוונס ורבים אחרים ברשתות החברתיות, עמד להכריז בפומבי שהוא חוזר בו מכל תמיכתו בישראל. שהוא הבין שישראל היא אם כל רוע, שהיהדות היא כת השטן, ושארה"ב מוכרחת לחזור בה מתמיכתה בישראל ולהותיר אותה לבדה – אם לא להיאבק בה באופן פעיל. אוונס אף הרחיקה לכת עוד יותר, כדרכם של קונספירטורים, וטענה שרבנים ויהודים בכירים אחרים קיימו מפגש עם קירק ואיימו עליו לבל יאמר מילה רעה נגד ישראל, וישראל אף לחצה עליו דרך קבע בנושאים אלו.
מאמצה זה של אוונס מתודלק על ידי קמפיין מתוזמר של בוטים ברשתות, שמשתמשים חדי עין ב-X כבר הבחינו שהם מפיצים שוב ושוב את אותם מסרים באותה לשון בדיוק: קירק כביכול עמד לחשוף את רשעותה של ישראל, אז "הם" הרגו אותו. המילה "מוסד" מתערבבת בשיח דרך קבע, בדומה לכל קונספירציה נגד ישראל.
צ'ארלי קירק ודונלד טראמפ | צילום: MARK WILSON / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP
אנטישמי נוסף ובולט עוד יותר מאוונס הוא טאקר קרלסון, בעברו פרשן ומנחה מוצלח בפוקס ניוז, כיום מנחה של תוכנית עצמאית ומצליחה ב-X שבה גם הוא מפיץ תאוריות קונספירציה בכל שבוע – ולאחרונה אלו עוסקות כמעט אך ורק בישראל וביהודים, ונעשות רעילות יותר ויותר. קרלסון, שהיה בין המרואיינים של ואנס כשהחליף את קירק לאחר מותו (בחירה חשובה, עוד על כך בהמשך), אף זעם במרומז על ראש הממשלה נתניהו, ששיתף סרטון המציג את קירק תומך בהתלהבות בזכותה של ישראל על ארצה וזכותה להגן על עצמה.
תומכי ישראל: הכוח להמשיך להילחם
כאמור, קירק היה תומך נלהב של המדינה היהודית, ובעולם שבו עוד ועוד ימנים התחילו להידרדר במדרון החלקלק לאנטישמיות, הוא היה נכס בעל חשיבות עצומה להסברה הישראלית. הוא אומנם לא היה הימני הלא-יהודי היחיד שתמך בישראל, אולם הוא בהחלט היה מהגדולים ביותר שבהם בארה"ב, ומותו הותיר חור פעור שיהיה קשה למלא אותו. העובדה שמפיצי רעל כמו אוונס וקרלסון מנסים כאמור לבטל את מורשתו זו, הופכת את המאבק עליה לדחוף עוד יותר.
העובדה הזאת מסבירה מדוע היה חשוב שראש הממשלה ישתף סרטוני תמיכה של קירק, וכן מדוע פרשנים ימנים יהודים כמו ג'וש האמר ממגזין ניוזוויק וצוותו של מגזין קומנטרי היהודי-השמרני עמלים רבות מאז ההתנקשות בשבוע שעבר להכחיש את הטענות בדבר התפנית החדה בדעותיו של קירק, ולשמר את מורשתו כמגן היהודים וישראל, גם אם הוא כבר לא יהיה חי להמשיך להיאבק למענם.
הלאומנים השמרנים: הניכוס הגדול ביותר
ובחזרה לוואנס. לאחר מותו של קירק פרסם סגן הנשיא פוסט ארוך מאוד ברשת X שמספיד אותו. לא נביא את כולו כאן מפאת קוצר היריעה, אך הנה כמה קטעים בולטים:
"צ'רלי היה מרותק לרעיונות ותמיד מוכן ללמוד ולשנות את דעתו. כמוני, הוא היה סקפטי לגבי דונלד טראמפ ב-2016. כמוני, הוא ראה בנשיא טראמפ את הדמות היחידה המסוגלת להרחיק את הפוליטיקה האמריקנית מהגלובליזם ששלט במשך כל חיינו. כשאחרים צדקו, הוא למד מהם... עם צ'רלי, הגישה מעולם לא הייתה 'אמרתי לכם', אלא 'ברוך הבא'...
"צ'רלי היה אחד האנשים הראשונים שהתקשרתי אליהם כשחשבתי להתמודד לסנאט בתחילת 2021. הייתי מעוניין אבל סקפטי. דיברנו על הכול, מהאסטרטגיה ועד לגיוס הכספים ועד לשורשי התנועה שהוא הכיר טוב כל כך. הוא הציג אותי בפני כמה מהאנשים שינהלו את הקמפיין שלי וגם בפני דונלד טראמפ ג'וניור. 'כמו אבא שלו, הוא לא מובן. הוא חכם בצורה יוצאת דופן'. דון ענה לשיחה שלי כי צ'רלי ביקש שיענה...
"כשהפכתי למועמד לסגן נשיא – משהו שצ'רלי תמך בו הן בפומבי והן באופן פרטי – צ'רלי היה שם בשבילי. שמחתי כל כך להיות חלק מצוות הנשיא, אבל הופתעתי בכנות מההשפעה שהייתה לזה על המשפחה שלנו... צ'רלי כל הזמן התקשר ושלח הודעות, בדק מה שלום המשפחה שלנו והציע הדרכה ותפילות...
עוד כתבות בנושא
"הוא היה איש משפחה נהדר. דיברתי היום עם הנשיא טראמפ בחדר הסגלגל, והוא אמר, 'אני יודע שהוא היה חבר טוב מאוד שלך'. הנהנתי בשקט, והנשיא טראמפ ציין שצ'רלי באמת אהב את משפחתו. הנשיא צדק".
אחרי הקטעים הקודמים, אין צורך בקריאה מודרכת מדוקדקת בטקסטים הללו כדי להבין את המסר: ואנס מציג את קירק כאדם שהיה דומה לו מאוד, כמישהו שהתנגד לטראמפ ואז הפך לאחד מתומכיו הנלהבים ולחבר טוב של בנו, ולידיד נפש של ואנס בעצמו – שאולי ראה בו במרומז את עתיד המפלגה.
עד כה הצליח ואנס לצעוד בין הטיפות. הוא לא מתקרב לאנטישמיות של דמויות כמו אוונס, קרלסון ואחרים, אך הוא נשאר בשיח פתוח וידידותי איתם. הוא לא מתייצב במפורש לצידם של הלאומנים הכבדים ביותר במפלגה, אך כן מדבר נגד "גלובליזם" ובעד הצורך להגן על העובד האמריקני. והוא לא מדבר בגלוי על בדלנות מדינית, אבל היה האחראי לפיצוץ השיחות עם זלנסקי בבית הלבן וידוע בעמדתו נגד מימון מלחמות זרות. נראה שהוא עושה את מה שהוא חושב שצריך לעשות כדי להיבחר לנשיאות בעוד שלוש שנים, וזה כולל תפנית אל עבר פרוטקציוניזם ובדלנות, והרחק מליברליזם קלאסי מהסוג שהמפלגה הרפובליקנית דגלה בו רק לפני כעשור או יותר.
הלווייתו של צ'ארלי קירק | צילום: Phill Magakoe / AFP
קירק, אף שהיה נוצרי מוצהר שהגדיר את עצמו כשמרן ולא כליברלי, בהחלט דגל בעקרונות של שיח חופשי, שווקים פתוחים ועמדה אמריקנית תקיפה בעניינים בינלאומיים. אבל כעת הוא מת, ומורשתו נותרה פתוחה. וכאן נכנס ואנס ומנסה לתמרן אותה בעדינות לכיוונים לאומניים יותר וליברליים פחות. לא בכדי שוחח ואנס עם טאקר קרלסון בתור מנחה אורח של התוכנית. בכך הוא הצליח להכשיר שרץ שקירק נלחם במפורש בעמדותיו כל השנים, במאמץ לחזק מאחורי קואליציה חזקה בשמו של אדם שכבר לא יוכל להתלונן.
ההיסטוריה מלאה במנהיגים שמותם הפתאומי הפך את שמם לסמלים שנויים במחלוקת. קירק הצטרף השבוע לשושלת הזאת: אדם שבילה את חייו בניסיון לאחד את השמרנים, ומותו עלול רק להעמיק את הפילוג ביניהם. ואם יימנע הפילוג, ייתכן שזה יהיה באמצעות הסטת מורשתו לכיוונים שהוא כנראה לא היה מסכים איתם כלל.
ומבחינת קוראים כאן בישראל, המאבק על זכרו של צ'רלי קירק הוא יותר מדרמה אמריקנית. מדובר בתזכורת נוספת לכמה שברירית נהייתה התמיכה בישראל בקרב חלקים מהימין בארה"ב. אם מותו של קירק מוכיח משהו, הרי זה שאנחנו צריכים לעשות כל שביכולתנו להגדיל את מעגל בעלי הברית שלנו, בימין האמריקני ומחוצה לו.
עוד כתבות בנושא
