בלגיה הודיעה הבוקר (ג') כי תכיר במדינה פלסטינית במהלך עצרת האו"ם הכללית החודש, אך ההכרה תיכנס לתוקף רק לאחר שחמאס יודח מהשלטון ברצועת עזה וכל 48 החטופים שנותרו בידיו ישוחררו. "בלגיה תכיר בפלסטין במהלך היוזמה המשותפת של צרפת וערב הסעודית", צייץ שר החוץ הבלגי, מקסים פרבו, והגדיר את הצעד כ"אות פוליטי ודיפלומטי חזק." פרבו גם חשף שורת 12 סנקציות נגד מדינת ישראל.
ביניהן: איסור על יבוא ממפעלים וקהילות יהודיות ביהודה ושומרון, הגבלות על סיוע קונסולרי לבלגים החיים באזורים שבמחלוקת והגבלות על חוזים ממשלתיים עם חברות ישראליות. בנוסף, "תוטל מניעת כניסה על שני שרים ישראלים קיצוניים, מספר מתנחלים אלימים ובכירים בחמאס". בלגיה גם תמשיך לדחוף ברמה האירופית להשעיית כל שיתוף הפעולה עם ירושלים, כולל הסכם השותפות ותוכניות המחקר המשותפות.
מחבלי חמאס וג'יהאד איסלאמי בעזה | צילום: AP
מחבלים פלסטינים ששוחררו במסגרת עסקת בני ערובה בין ישראל לחמאס מגיעים לעיירה ביתוניה בגדה המערבית | צילום: פלאש 90
לוחמי הקומנדו הימי של חמאס, ארכיון | צילום: ארכיון: AFP
צעירים פלסטינים במחנות הקיץ של חמאס. | צילום: Abed Rahim Khatib, פלאש 90
למעשה, בריסל קיבלה את ההחלטה במטרה לשמר את פתרון שתי המדינות ולסמן "גינוי לשאיפות ההתפשטות של ישראל, עם תוכניות ההתנחלות והכיבוש הצבאי שלה". עם זאת, כאמור, בהתייחסו ל"טראומה שממנה סבלה החברה הישראלית כתוצאה מפיגועי הטרור של חמאס בשבעה באוקטובר", הבהיר שר החוץ הבלגי כי הצו המלכותי שיכיר רשמית ב"פלסטין" ייחתם רק לאחר שכל החטופים ישוחררו וחמאס יודח מהשלטון.
הכי מעניין
עוד על הכרה אירופית במדינה פלסטינית
לדבריו של שר החוץ פרבו, "המטרה אינה להעניש את העם הישראלי, אלא להבטיח שממשלתו תכבד את המשפט הבינלאומי וההומניטרי, ולפעול מתוך תקווה לשיפור המצב בשטח." ראש ממשלת בלגיה, בארט דה ובר, מהמרכז־ימין, העומד בראש קואליציה בעלת חילוקי דעות עמוקים בנושא ישראל, אמר במסיבת עיתונאים ב־26 באוגוסט כי "חמאס חייב להיעלם לחלוטין" לפני שבריסל תכיר במדינה פלסטינית.
האומות המאוחדות, | צילום: EPA/JUSTIN LANE
"על הרשות הפלסטינית להיות בעלת אמינות, יש להגיע להסכם על גבולות, וישראל חייבת לקבל ערבויות ביטחוניות", אמר דה וובר. לדבריו, הכרה ב"פלסטין" תהיה "חסרת טעם ומזיקה" אם לא יתקיימו התנאים הללו. צרפת, בריטניה, ספרד, אוסטרליה וקנדה הן בין המדינות המערביות התומכות בתוכניות להכיר במדינה פלסטינית באו"ם, בצל מתיחות דיפלומטית עם ישראל בעקבות המלחמה בחמאס.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, גינה ב־25 ביולי את היוזמה הצרפתית להכיר במדינה פלסטינית "בסמוך לתל אביב לאחר טבח השבעה באוקטובר" שביצע חמאס. "מהלך כזה מתגמל טרור ועלול ליצור שלוחה איראנית נוספת, בדיוק כפי שעזה הפכה לכזאת", אמר נתניהו. "מדינה פלסטינית בתנאים אלו תהיה כן שיגור להשמדת ישראל - לא שכנה לשלום. בואו נבהיר: הפלסטינים אינם שואפים למדינה לצד ישראל. הם שואפים למדינה במקום ישראל".
יום השיבוש, ירושלים | צילום: מטה משפחות החטופים
חלקים מרכזיים בחברה הישראלית, בשני המחנות, מתקשים להכיר בעצם הלגיטימיות של הוויכוח בנושא החטופים | צילום: יונתן זינדל – פלאש 90
משפחות חטופים בסליחות ראשונות בכותל | צילום: אוריאל אבן ספיר
יום השיבוש: יותם כהן, אחיו של נמרוד כהן. צומת נען. כביש 40 | צילום: מטה משפחות החטופים
לפי דיווח של CNN, שלושה גורמים ישראלים אמרו כי ירושלים שוקלת צעדי תגובה, כולל החלת ריבונות ישראלית על חלקים מיהודה ושומרון. נתניהו קיים דיון ראשוני בנושא בשבוע שעבר, אך הקבינט הביטחוני טרם דן בפרטי העניין. שר החוץ גדעון סער והשר לעניינים אסטרטגיים רון דרמר דיווחו לצרפת, בריטניה ואחרות כי צעדים אלה עלולים להביא את ישראל לספח את שטחי C ביהודה ושומרון ולהכשיר מאחזים. "מהלכים חד־צדדיים נגד ישראל ייענו במהלך חד־צדדי מצד ישראל", אמר סער לעמיתיו. לפי סקר שנערך ב־29 בינואר, כמעט 70% מהציבור הישראלי תומך בהחלת ריבונות ישראלית מלאה על האזור השנוי במחלוקת.
עוד כתבות בנושא
