בסוף השבוע האחרון, בהצהרה מפתיעה ומעוררת הדים, הודיע הנשיא מקרון כי צרפת תהיה המדינה הראשונה מבין מדינות קבוצת ה־G7 שתכיר רשמית בהקמתה של מדינה פלסטינית. ההודעה הדרמטית הציתה גל של תגובות פוליטיות בכל רחבי אירופה, וכעת, לחץ ציבורי למהלך דומה, הולך וגובר גם במדינות נוספות באיחוד.
בבריטניה, למשל, נדמה שכבר מסתמן צעד משמעותי ראשון: מכתב פתוח ויוצא דופן שנחתם על ידי 221 חברי פרלמנט, נציגים מתשע מפלגות ממגוון זרמים אידיאולוגיים, קורא לראש הממשלה קיר סטארמר להצטרף למהלך הצרפתי ולהכיר בפלסטין כמדינה ריבונית. היוזמה יצאה לדרך על ידי חברת הפרלמנט שרה צ'מפיון, אולם מאז התרחבה במהירות.
ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ונשיא צרפת עמנואל מקרון | צילום: AFP
כיום, יותר משליש מחברי בית הנבחרים הבריטי כבר העניקו לה את תמיכתם הפומבית. "אומנם ברור לנו כי בריטניה לבדה אינה יכולה לממש את חלום המדינה הפלסטינית החופשית והעצמאית", נכתב במכתב. "אך הכרה בריטית תישא השפעה סמלית ומעשית עצומה. לפיכך, אנו קוראים לכם לפעול באומץ ולעשות את הצעד ההיסטורי הזה".
הכי מעניין
בראיון ל־BBC ראש הממשלה סטארמר הצהיר כי ממשלתו "פועלת לגיבוש מסלול לקראת שלום בר-קיימא באזור", ומתמקדת ב"צעדים פרקטיים שיש להניח על מנת להפוך את הפסקת האש הנחוצה למציאות מתמשכת". לדבריו, "מהלך כזה חייב להשתלב בתוכנית מדינית רחבה ומקיפה, שתוביל בסופו של דבר לפתרון שתי מדינות ולביטחון הדדי, הן לפלסטינים והן לישראלים".
עוד כתבות בנושא
תגובה זהירה, ואולי מפתיעה, הגיעה מצידו של ראש הממשלה קיר סטארמר. בניגוד לציפיות, נראה כי בשלב זה הוא אינו ממהר להיכנע ללחצים הפוליטיים הגוברים להכרה במדינה הפלסטינית. עם זאת, הבוקר הוא הודיע כי בכוונתו להפסיק את פגרת הקיץ של ממשלתו ולכנס כבר בשבוע הבא ישיבת קבינט מיוחדת שתוקדש לדיון ב"מצב החירום בעזה".
אירופה וההכרה בפלסטין: תמונת מצב עדכנית
נכון לחודש ספטמבר הקרוב, מתוך 193 המדינות החברות באומות המאוחדות, לא פחות מ־148 כבר יכירו רשמית במדינת פלסטין. שוודיה הייתה המדינה הראשונה מקרב חברות האיחוד האירופי ששברה את הקונצנזוס והכריזה על הכרה בפלסטין עוד ב-2014, צעד שנחשב באותה תקופה שנוי במחלוקת, שעורר תגובות חריפות הן מבית והן מחוץ.
מנהרה מתחת לבית החולים האירופי בחאן יונס, רצועת עזה | צילום: דובר צה"ל
אולם עוד קודם לכן, כבר ב-1988, הכירו בפלסטין שורת מדינות באירופה המזרחית ובהן קפריסין, בולגריה, הונגריה, פולין, רומניה וצ'כוסלובקיה (שלימים התפצלה לצ'כיה ולסלובקיה). לאחר קריסת הגוש הסובייטי, חלק מהמדינות הללו נסוגו מהכרה פעילה, אך בודפשט ופראג, למשל, עדיין מארחות נציגויות פלסטיניות רשמיות.
בשנה האחרונה, כלומר לאחר טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעזה בעקבותיה, הצטרפו למהלך גם אירלנד, ספרד, סלובניה ונורבגיה (שאינה חלק מהאיחוד). מלטה, מצידה, הביעה תמיכה מובהקת בזכות הפלסטינים לעצמאות מדינית, והצהירה במאי האחרון כי היא מוכנה להכיר רשמית במדינת פלסטין בעתיד הקרוב.
התפרעויות בגבול הרצועה. ארכיון | צילום: AFP
עצרת תמיכה בחמאס בעזה. | צילום: EPA
הפגנות סמוך לגבול הרצועה. | צילום: AFP
גל ההכרה הגלובלי: מעבר לאירופה
מעבר לים התיכון, התמונה קשה לא פחות: מרבית מדינות אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית כבר מכירות במדינה הפלסטינית. אלג'יריה הייתה הראשונה שעשתה כן, דקות ספורות לאחר הכרזת העצמאות הפלסטינית בשנת 1988, ובעקבותיה מיהרו מדינות רבות נוספות להצטרף. ביניהן, כל מדינות הליגה הערבית, הודו, טורקיה, סין, רוסיה (כשהייתה עדיין חלק מברית המועצות) ורבות ממדינות אפריקה.
בשנת 2011, בתקופה שבה דמיטרי מדבדב כיהן כנשיא רוסיה, חידשה מוסקבה את אישורה הרשמי להכרה במדינה הפלסטינית: מהלך שסימן המשכיות לעמדתה ההיסטורית מתקופת ברית המועצות. במקביל, בין השנים 2010 ל־2011, נרשמה פריצת דרך משמעותית גם בזירה הדרום־אמריקאית - שורה של מדינות מובילות ביבשת, בהן ברזיל, ארגנטינה וצ'ילה, הצטרפו לגל ההכרה בפלסטין.
האומות המאוחדות, | צילום: EPA/JUSTIN LANE
באומות המאוחדות: פלסטין בדרך להיחשב מדינה חברה
הכרה סמלית אך משמעותית הגיעה בנובמבר 2012, כשדגל פלסטין הונף לראשונה במטה האו"ם בניו יורק, בעקבות הצבעה שבה העצרת הכללית אישרה לשדרג את מעמד הפלסטינים ל"מדינה משקיפה שאינה חברה". בשנה שעברה העצרת הצביעה על החלטה לפיה, לפלסטין יש את כל הקריטריונים הנדרשים להפוך למדינה חברה מן המניין. 143 מדינות תמכו בהחלטה, 25 נמנעו ורק תשע התנגדו.
מי עוד לא הצטרף?
על אף מגמת ההכרה הרחבה, עדיין יש מדינות מרכזיות, בעיקר בקרב חברות ה־G20, שטרם עשו את הצעד. שמונה מדינות בולטות אינן מכירות עד כה במדינת פלסטין: ארצות הברית, איטליה, גרמניה, יפן, דרום קוריאה, קנדה, אוסטרליה ובריטניה. עם זאת, הן בקנדה והן באוסטרליה נשמעות לאחרונה הצהרות פומביות המרמזות על נכונות לבחון את הנושא מחדש. ייתכן שגם שם מבשיל השינוי.
ראש ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני. | צילום: AFP
נתניהו ומלוני בעת ביקורו באיטליה. | צילום: עמוס בן גרשום לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת איטליה גורגה מלוני, בקריה בתל אביב. | צילום: אבי אוחיון לע"מ
נתניהו ומלוני בעת הגעתו לאיטליה. | צילום: עמוס בן גרשום לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת איטליה גורגה מלוני, בקריה בתל אביב. | צילום: אבי אוחיון לע"מ
מנגד, באיטליה, לאחר שהנשיא מקרון דחף את כדור השלג הדיפלומטי לכיוונה, ראש הממשלה ג'ורגיה מלוני מיהרה להציב קו אדום ולצנן את ההתלהבות. "הכרה במדינה פלסטינית לפני שהיא קמה בפועל היא צעד לא יעיל", הצהירה. יתרה מזו, היא הבהירה חד-משמעית כי "איטליה לא תכיר במדינה פלסטינית, כל עוד הפלסטינים אינם מכירים בזכות קיומה של מדינת ישראל". כן, ככה פשוט.