בשבוע שעבר שלח רה"מ נתניהו מכתב לנשיא צרפת עמנואל מקרון. במכתב טען רה"מ כי גישתו של נשיא צרפת פוגעת ביהודים במדינתו וגורמת לחמאס להתבצר בעמדותיו. "זו איננה דיפלומטיה - זו פייסנות שמתגמלת את טרור חמאס ומדרבנת שנאה. חייבים להילחם באנטישמיות", כתב נתניהו.
היום (ג') פרסם מקרון מכתב תשובה שנוסחו המלא פורסם בלה-מונד הצרפתי ותרגומו יובא כאן במלואו.
לאחר קריאת המכתב לא יכולתי להתעלם ממספר נקודות שעולות ממנו.
הכי מעניין
גזלייטינג, האשמת הקורבן ופגיעה בריבונות
"האנטישמיות בארצי", כותב מקרון, "מגיעה מרחוק, היא הוזנה לאורך זמן על ידי הימין הקיצוני והיום גם על ידי השמאל הקיצוני. כל גילוי אנטישמיות הוא בגידה ברפובליקה ובאוניברסליות שלה".
לפי נתוני משרד התפוצות עמדו בשנת 2024 על כמאה אירועים בחודש. אך מקרון לא מסתפק בהתנערות מאחריות לגילויי האנטישמיות המרובים במדינתו, הוא גם תולה את חלקה בחשוד המיידי - היהודים.
עוד בנושא
"נכונות זו לתרום למצב שלאחר המלחמה בעזה מלווה בנחישות לפעול באותה דרך בשאר השטחים הפלסטיניים הכבושים ולהפכם למדינה נפרדת... סיום הסכסוך המתמשך שהשפיע על עמך מאז הקמת מדינת ישראל וסיום הידרדרות חמורה בתדמית המוסרית של ישראל, שמניעה אנטישמיות ברחבי העולם, בה חייבים להיאבק...".
בתרגום חופשי: צרפת "האמיתית" לא אשמה בגילויי האנטישמיות בשטחה, אלה נובעים מהקיצוניים. לצד זה, הסכסוך הישראלי-פלסטיני מעודד את האנטישמיות בעולם, כך שאתם צריכים להיכנע בפני הבריון ולתת מדינה לפלסטינים.
סלחו לי על הצרפתית, אבל מה זה אם לא גזלייטינג והאשמת הקורבן?
גזלייטינג והאשמת הקורבן. נשיא צרפת עמנואל מקרון | צילום: גטי אימג'ס
"המדינה הפלסטינית חייבת לקום יחד עם חיסול חמאס", כותב מקרון, "לשם כך, אספנו יחד עם סעודיה מספר רב של ממשלות ערביות, מערביות ואחרות בניו יורק ב-28-29 ביולי - כולן הביעו נכונות לעסוק באסטרטגיית היום שאחרי...".
מקרון מתהדר בפני ראש-ממשלת ישראל על כך שפעל מעל לראשו, יחד עם מדינות נוספות, במטרה לקבל החלטות שנוגעות באופן ישיר לגבולות מדינת ישראל.
קו המחשבה הזה של מקרון, כאילו ישראל תראה את הפעולה הזו בעין חיובית, טומן בחובו ניתוק בקנה-מידה מדהים. אך בעוד על הניתוק ניתן למחול לו, על הזלזול המוחלט בריבונות הישראלית - לא. לא צרפת, לא סעודיה ולא אף מדינה אחרת תחליט על גבולות מדינת ישראל.
ועד כמה הגמל אינו רואה את דבשתו?
רק שלשום הלינה צרפת על כך ששגריר ארה"ב במדינה, צ'רלס קושנר, העז להתערב בריבונותה. "האם הוא קרא להעביר חלקים מפריז לאלג'יראים?", אתם ודאי תוהים. ובכן, לא בדיוק. הוא הוציא מכתב בו כתב שצרפת לא פועלת מספיק כדי להילחם באנטישמיות הגואה. זה הכל.
בצרפת זעמו על כך שהאמריקנים מתערבים להם בריבונות. מקרון וטראמפ | צילום: AFP
במכתב מקרון שב ומבטיח מדינה פלסטינית מפורזת ונטולת יכולות צבאיות שלא תאיים על ישראל:
"...להפכם למדינה נפרדת, משוקמת וללא יכולות צבאיות, החיה בשלום לצדכם. מדינה פלסטינית שבה השנאה לאחר אינה קיימת, בחינוך או במדיניות אחרת".
מובן שמדובר בהבטחה בעלמא. גם מי שתומך במדינה פלסטינית יודה ביושר שהסיכונים הביטחוניים שעולים ממנה, הן באופן ישיר והן באופן עקיף, מרובים. אבל מקרון יודע שסיום דרכו הפוליטית כבר מציץ מעבר לפינה ושאליו כבר לא נוכל לבוא בטענות.
נוסח המכתב המלא ששלח נשיא צרפת עמנואל מקרון לרה"מ נתניהו כפי שפורסם בלה-מונד:
"ראש ממשלת ישראל היקר,
קיבלתי את מכתבך מ-17 באוגוסט, אותו בחרת לפרסם עוד בטרם קיבלתי אותו. תשובתי תפורסם גם היא לצורך שקיפות הדיון שלנו, אך רציתי שתדע שאני אחכה עד שקראת אותו – זו סתם נימוס בסיסי.
המאבק באנטישמיות אינו יכול להיות נושא למניפולציה ואינו יכול להבעיר מחלוקות בין ישראל לצרפת.
אחת הפעולות הראשונות שביצעתי לאחר כניסתי לתפקיד הייתה חתימה על הגדרת IHRA, המגדירה אנטי ציונות כאנטישמיות. עשיתי זאת ב-16 ביולי 2017, במסגרת יום השנה ל-וֶל ד’היב (אתר שבו רוכזו יהודי פריז בקיץ 1942 שגורשו למחנות ההשמדה) ואתה היית רוצה להיות לצדי ביום ההוא.
זו הייתה הפעם הראשונה שראש מדינה צרפתי עשה זאת. ההגנה על אחינו היהודים מפני עליית האנטישמיות הייתה, מהיום הראשון, בעדיפות עליונה מבחינתי וזה ניכר בפעולות שביצעתי. אחריות זו מוטלת על צרפת, וכל זרועות הממשלה מחויבות לכך. האנטישמיות אינה יכולה להיות כלי המשמש למניפולציה בזמן שאנו מתמודדים ניסיון לנצל את הסכסוך ככלי פוליטי פנימי למרות שהוא לא שייך לצרפת אך פוגע במרקם הלאומית שלה ובביטחון אזרחיה.
ב-31 ביולי פרסמתי את החוק שהציע הסנאט למאבק באנטישמיות במוסדות להשכלה גבוהה, בין פברואר לאפריל קיימנו כנס למאבק באנטישמיות ולאחר ה-7 באוקטובר צרפת ייעדה 15,000 שוטרים להגנה על מקומות מפגש קהילתיים. השוטרים והמתנדבים התגייסו לשמור על בטיחות הספורטאים והמטיילים הישראלים במהלך המשחקים האולימפיים והפאראלימפיים בקיץ האחרון. הטענות על חוסר פעולה מול מגיפת האנטישמיות שאנחנו נלחמים בה בכל כוחנו אינן מתקבלות ואינן מקובלות עלינו.
ההיסטוריה מלמדת כי בכל מקום שבו האנטישמיות מנסה לפרוח, פורחות כל צורות הגזענות והשנאה יחד איתה. בשם הלקח הזה הרפובליקה הצרפתית הייתה אויבת נחרצת של האנטישמיות מאז המהפכה של 1789. לכן, לא ניתן בתום לב להטיל ספק בכך שאמשיך להיאבק ברוע הזה בכל מקום ובכל זמן. תהיה זה טעות להסביר או להצדיק תקריות אנטישמיות בצרפת על סמך החלטותיי. האנטישמיות בארצי מגיעה מאזורים רחוקים, היא הוזנה לאורך זמן על ידי הימין הקיצוני והיום גם על ידי השמאל הקיצוני. כל גילוי אנטישמיות הוא בגידה ברפובליקה ובאוניברסליות שלה.
עם זאת, הגדרת IHRA אינה פוטרת את ישראל מהמדיניות שהיא מנהלת כיום בעזה וביתר השטחים הפלסטיניים. יש בינינו מחלוקות חמורות, אך בעודי נאמן לידידות שבין צרפת לעם הישראלי, התעקשתי על שמירת דיאלוג קרוב עמך, דיאלוג המבוסס על מחויבותנו הבלתי מתפשרת לזכותה של ישראל להתקיים בביטחון.
נחישותנו להעניק לעם הפלסטיני מדינה נובעת מאמונתנו כי שלום מתמשך חיוני לביטחון מדינת ישראל, לשילובה המלא באזור במזרח התיכון שסוף סוף ישרור בו שלום, ולתהליך נורמליזציה שבו אנו תומכים וחייב להיות מושלם בהקדם האפשרי. שלום מתמשך זה יכלול הקמת מדינה פלסטינית ריבונית, המכירה בישראל ובזכותה לביטחון, החיה בשלום לצדכם.
לא מדובר בכל אופן בהקלות שיאפשרו לחמאס או לקבוצות טרור אחרות להשתמש במדינה כזו כדי לאיים על ארצך בעתיד. המדינה הפלסטינית חייבת לקום יחד עם חיסול חמאס. לאחר כמעט שנתיים של פעולות ישראליות בעזה, אנו משוכנעים כי זו הדרך היחידה לחסל את חמאס ולמנוע מצעירים ישראלים להמשיך להילחם במלחמה שתהיה הרסנית לפלסטינים בעזה, אך גם לישראל ולכל האזור.
לשם כך, אספנו יחד עם סעודיה בניו יורק ב-28-29 ביולי מספר רב של ממשלות ערביות, מערביות ואחרות שהביעו נכונות לעסוק באסטרטגיית ה-"יום שאחרי", כולל לקיחת אחריות על ביטחון זמני ברצועת עזה כחלק ממשימת ייצוב, תמיכה ותרומה לפירוק נשק של קבוצות טרור, החל מחמאס, סיוע לחידוש ממשל פלסטיני יעיל ושיקום השטחים ההרוסים כיום.
מחויבות זו חסרת תקדים. היא נובעת מהזעזוע שלנו מהאסון ההומניטרי הנורא בעזה, שאינו מוצדק ולא יכול להיות מוצדק. היא נובעת גם מהאמונה כי הגירה המונית של עזתים שתצמח מתוך רעב ואלימות - מעבר לזילות המוסרית שהוא מהווה - תגרום להשפעות ישירות ומתמשכות על ביטחון אזורי ובין-לאומי, כולל של ישראל ואירופה. מעל לכל, היא נובעת מרצון קולקטיבי חסר תקדים לראות שלום מתמשך במזרח התיכון, שבו ישראל תרמה בשנים האחרונות לצמצום איום נוסף: איראן.
נכונות זו לתרום למצב שלאחר המלחמה בעזה מלווה בנחישות לפעול באותה דרך בשאר השטחים הפלסטיניים הכבושים ולהפכם למדינה נפרדת, משוקמת וללא יכולות צבאיות, החיה בשלום לצדכם. מדינה פלסטינית שבה השנאה לאחר אינה קיימת, בחינוך או במדיניות אחרת. אנו מוכנים להיות אחראים יחד למחויבויות שנקבעו בניו יורק ובמכתב של הנשיא עבאס מ-9 ביוני 2025.
דרך זו קשה, אך היא נותנת לישראל כלי עוצמתי וחדש לעתידה: נרמול נרחב בעולם המוסלמי, סיום הסכסוך המתמשך שהשפיע על עמך מאז הקמת מדינת ישראל וסיום הידרדרות חמורה בתדמית המוסרית של ישראל, שמניעה אנטישמיות ברחבי העולם, בה חייבים להיאבק.
מחויבות זו חסרת תקדים ואני קורא לך לא לזלזל בה על פניו, בשם הידידות שלנו עם ישראל.
ראש ממשלת ישראל היקר,
היום ממשלתך החליטה על שלב חדש במתקפה שמוביל לכיבוש מחדש של עזה. אני משוכנע, וחולק דעה זו עם שותפים רבים, שמדובר בצעד שישפיע על חיי העם הישראלי לעשורים קדימה, יטיל עלות בלתי נסבלת על שכניכם הפלסטינים ויחמיץ את ההזדמנות ההיסטורית שניתנה לכם, כראש ממשלת ישראל המוביל את גורל ישראל לאורך זמן, להפיק את המרב מהמלחמה הנוכחית ולהפוך את הישגי המלחמה להצלחה מדינית ממושכת.
ארצות הברית, קטר ומצרים פועלות ללא לאות להשגת הפסקת אש לשחרור כל החטופים. זו העדיפות שלנו. צרפת איבדה יותר מ-50 מבניה במהלך הטבח של 7 באוקטובר. שלושה חטופים צרפתים לא שרדו. כאשר חושבים עליהם ועל משפחות ביבס ודוד, על כאבן וסבלן של משפחות רבות שממתינות לשובם של יקיריהן, ועל כל הסבל שאזרחי עזה חווים, אני משוכנע כי פעולה שנובעת מתוך הומאניות ואומץ לסיום המלחמה היא חובתנו המשותפת והדרך הריאלית היחידה קדימה. אנו מציעים מסלול אמין ומחייב לקהילה הבין-לאומית ולשותפים האזוריים, שיהיו שם לפעול למען שלום. האחריות היא בידך לנצל אותו.
הכיבוש של עזה, העקירה הכפויה של הפלסטינים, הפחתת אספקת המזון, הדה-הומניזציה, סיפוח הגדה המערבית – כל אלה לעולם לא יעניקו לישראל ניצחון. להפך, הם יחזקו את הבידוד של מדינתך, יזינו את אלו המוצאים בכך תירוץ לאנטישמיות ויסכנו קהילות יהודיות ברחבי העולם. הפלסטינים לא ייעלמו מהארץ שבה גם להם שורשים, ואף אחד אינו רואה איזו דרך תיפתח אז למימוש הייעוד הישראלי של דמוקרטיה משגשגת ובית לאומי ליהודים. במילים אחרות, צעדים אלו יעניקו ניצחון לאלו המסרבים להכיר בישראל כחברה אמינה ושותפה לדרך כפי שהיא ראויה להיות.
צרפת לא תתייאש ולא תשאיר מדינה ידידה הטובעת באלימות המנוגדת להיסטוריה שלה, למקורותיה ולמהותה הדמוקרטית, ולהפנות עורף להזדמנות ההיסטורית שניתנת לה כיום. איני יכול להתייאש ומציע שוב כחבר נאמן, לפעול יחד עם כל השותפים הבין-לאומיים למען שלום ובטחון מתמשך עבורכם ועבור האזור. מסגרת אמינה ליציאה מהמשבר בעזה נמצאת בהישג יד. הפסקת אש קבועה נמצאת בהישג יד. איזו דרך אחרת אתה מציע היום לבני בריתך ולעמך?
התמונות הברבריות של החטוף הישראלי אביתר דוד הזכירו לעולם, אם בכלל היה בכך צורך, כי לחמאס אסור לעולם להוות איום על ישראל או לשחק תפקיד בממשל העתידי של עזה והשטחים הפלסטיניים. באמצעות הסרטון המרושע הזה ממשיכה קבוצת הטרור במעשיה הקבועים בשנה האחרונה: פגיעה בנפש היהודית עד שורשיה, פגיעה בכל אחד מאיתנו לצדכם, הארכת ייסורי החטופים ומשפחותיהם ושמירה על תושבי עזה בסבל שאין לו קץ. בכך היא מנסה גם לדחוף אותך לקבל החלטות בלתי הפיכות, שישרתו רק את הישרדותה ואחיזתה האידיאולוגית ולמנוע מישראל מלחמה עתידית - מלחמה שכעת יש בידכם למנוע, וההזדמנות ההיסטורית לכך מונחת לפתחכם.
צרפת תמיד תהיה ידידה של ישראל והפלסטינים, ובמסגרת זו, אדוני ראש הממשלה, נמשיך לפעול למען שלום ובטחון לכולם.
במסגרת זו, אדוני ראש הממשלה, אני קורא בכובד ראש להימנע מהמהלך ההרסני והבלתי חוקי של מלחמה מתמשכת בעזה, שמעמיד את מדינתך במצב של חוסר כבוד ואת עמך במבוי סתום, להפסיק את הכיבוש הלא חוקי והבלתי מוצדק של הגדה המערבית, ולנצל את היד המושטת של השותפים הבין-לאומיים שמוכנים לפעול למען עתיד של שלום, ביטחון ושגשוג לישראל והאזור".
עוד בנושא
