מתחת לאפה של ישראל, מתגבשת בימי אלה קואליציה בינלאומית חדשה סביב רעיון "פתרון שתי המדינות" לסכסוך הישראלי־פלסטיני. כמו אפקט דומינו, הכרזתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון, שהבטיח כי ממשלתו תכיר רשמית במדינת פלסטין בעצרת הכללית של האו"ם בספטמבר, פתחה פתח לגל חדש של הצהרות. מיד לאחר מכן הגיע גם האות מבריטניה.
ראש הממשלה קיר סטארמר הביע נכונות עקרונית להצטרף למהלך, והציג אפשרות להכרה משותפת - כל עוד יתקיימו תנאים מסוימים. כעת, מעגל המדינות התומכות ביוזמה הולך ומתרחב, והלחץ הבינלאומי על ישראל גובר. וזה לא הכול. כנס שיזמה צרפת השבוע באומות המאוחדות הסתיים בפרסום קריאה משותפת של 14 מדינות מערביות, הקוראת למדינות שטרם הכירו בפלסטין לעשות זאת.
נשיא צרפת עמנואל מקרון | צילום: EPA/SERGEY DOLZHENKO
יו"ר מפלגת הלייבור בבריטניה, קיר סטארמר. | צילום: Oli SCARFF / AFP
דונלד טראמפ | צילום: אי.פי.איי
ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה לאחר פגישתו עם יו"ר בית הנבחרים האמריקני | צילום: AFP
המסמך מגדיר את ההכרה כ"צעד חיוני" להשגת שלום בר־קיימא באזור. מבין המדינות שחתמו על המסמך, תשע - בהן אוסטרליה, קנדה, פינלנד, לוקסמבורג, ניו זילנד ופורטוגל - עדיין לא הכירו רשמית במדינה הפלסטינית, אך מציינות כי הן "שוקלות זאת בחיוב" לקראת העצרת הקרובה של האו"ם. איטליה, מנגד, שהציבה שורת תנאים להצטרפות, בחרה בסופו של דבר שלא לחתום על ההצהרה.
הכי מעניין
במקביל, סערה ציבורית פרצה בעקבות התבטאות חריגה של טרסה ריברה, סגנית נשיאת נציבות האיחוד האירופי. בריאיון לרשת טלוויזיה ספרדית השוותה ריברה את התמונות המגיעות מעזה לאלו מגטו ורשה ומאושוויץ לאחר השחרור. "זה מחזה דנטסקי, בלתי נסבל, בלתי אנושי ובלתי מוסרי", אמרה והזהירה כי מדובר ב"מרוץ נגד הזמן" להצלת האוכלוסייה מרעב.
עוד כתבות בנושא
כך למעשה הקהילה הבינלאומית ממשיכה להפעיל לחץ כבד על ישראל בנוגע לניהול המתקפה ברצועת עזה ולמשבר ההומניטרי המתמשך. כאמור, לאחר ההצהרות הנחרצות מבריטניה וצרפת, גם קנדה מאותתת כעת על נכונות לבצע צעד דרמטי: ראש הממשלה מארק קרני הודיע על כוונתו להכיר רשמית במדינת פלסטין בספטמבר הקרוב.
קרני הדגיש כי ההחלטה מבוססת על מחויבות הרשות הפלסטינית לקדם רפורמות נדרשות, ביניהן שינויים יסודיים בממשל, קיום בחירות כלליות בשנת 2026 שבהן חמאס לא תוכל להשתתף, וכן פירוז מדינת פלסטין מנשק. בהצהרה מחודשת חזר ראש הממשלה והדגיש כי "קנדה מחויבת מזה שנים לפתרון שתי המדינות - מדינה פלסטינית עצמאית שתתקיים בשלום ובביטחון לצד מדינת ישראל".
האומות המאוחדות, | צילום: EPA/JUSTIN LANE
התגובה הישראלית לא איחרה להגיע: שגריר ישראל בקנדה, עדו מועד, תקף בחריפות את היוזמה וטען כי בפועל היא "מתגמלת את הטרוריסטים". אך הדרמה לא הסתיימה כאן - גם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ התייחס למהלך הקנדי בפוסט שפרסם ברשת Truth Social והזהיר כי הוא "יקשה מאוד על השגת הסכם סחר עם קנדה", במידה והיא תנקוט בצעדים אלה.
היוזמה האירופית להכיר בריבונות הפלסטינית עוררה תגובה חריפה גם משר החוץ גדעון סער, שצייץ אמש (ד') והסביר מדוע הוא רואה במהלך זה סיכון משמעותי לביטחון ישראל. "מזעזע שאחרי השבעה באוקטובר מדינות מבקשות ללחוץ על ישראל להקים מדינה פלסטינית שתהיה פרס לחמאס", הוא פרסם בחשבון ה־X שלו. "זאת בשעה שישראל עדיין נלחמת בעזה ושיש בה עדיין חטופים ישראלים".
שר החוץ עוד המשיך והדגיש כי "אותן מדינות גם יודעות היטב שהרשות הפלסטינית ממשיכה לממן טרור וממשיכה בהסתה נגד ישראל, כולל במערכת החינוך שלה, אבל אין מדובר בפרדיגמה חדשה שנפלה עלינו מהשמיים. עבור מדינת ישראל מדובר בעניין ביטחוני ואף קיומי מהמדרגה הראשונה - מדינה פלסטינית תהיה מדינת חמאס מרחק קילומטרים ספורים ממרכזי האוכלוסייה שלנו".
ישראל ניצבת כעת בפני מציאות מדינית חדשה: קואליציה של מדינות מערביות, חלקן בנות ברית ותיקות, מאותתת כי כיוון הרוח משתנה במהירות האור. ככל שמתקרב מועד העצרת הכללית של האו"ם, כך מתחדדים הקווים בין אלו הרואים בהכרה במדינה פלסטינית מהלך חיוני לשיקום האמון, לבין אלו הרואים בו איום אסטרטגי ממשי. בינתיים, השעון ממשיך לתקתק - גם בזירה הדיפלומטית.