כשראש ממשלת הודו נרנדרה מודי נפגש עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בחדר הסגלגל בפברואר האחרון, היה מודי במצב רוח מרומם לקראת כהונה שנייה של טראמפ.
טראמפ היה אדם שמודי חש שפיתח עימו קשר אישי, ואולי אפילו חברות של ממש. האם השניים לא חלקו, כך נזכר מודי, זיכרונות משותפים מאירוע "האודי מודי" בטקסס ב-2019, ומאירוע ענק נוסף שאירחו יחד במדינת ביתו של מודי, גוג'ראט, ב-2020? כעת, האם הם יקדמו את היחסים בין הודו לארצות הברית "באותה חמימות, באותו אמון, באותה התרגשות"?
מתברר שלא. ב-30 ביולי, אחרי חודשים של משא ומתן תקוע על הסכם סחר בין ארצות הברית להודו, טראמפ פרסם ברשתות שיטיל מכס של 25% על ייבוא מהודו. לא חלפו שמונה שעות והוא הוסיף חטא על פשע כשהודיע על הסכם סחר עם פקיסטן, יריבתה המושבעת של הודו, בשיעור מכס נמוך יותר, 19% בלבד. מאז המתח הלך והסלים. טראמפ כינה את הכלכלה ההודית "מתה" והזהיר בשבוע שעבר שהמכסים על הודו יועלו "באופן משמעותי". ביום רביעי נחשף המספר: 50% – אחד משיעורי המכס הגבוהים ביותר שארצות הברית הטילה אי פעם.
הכי מעניין
מה עומד מאחורי המהפך הזה? אם נאמין להצהרותיו של טראמפ, המכסים נועדו להעניש את הודו על קשריה עם רוסיה. הודו מייבאת כמויות גדולות של נפט רוסי, ויצרנים הודים סיפקו לרוסיה חלקים ונשק לשימוש במלחמה באוקראינה.
אך גורמים הודיים טוענים שטראמפ מקבל בקלות יחסית את המצב שבו מדינות אחרות ירוויחו מרוסיה. סין, למשל, שרוכשת מרוסיה יותר נפט ותזקיקים מהודו, קיבלה ארכה לנהל משא ומתן על הסכם סחר יום לפני שטראמפ הטיל את סבב המכסים הראשון על הודו. רוסיה עצמה, אגב, נהנית ממכס בשיעור 10% בלבד.
עוד כתבות בנושא
הקשרים בין הודו לרוסיה גם שירתו בעבר את האינטרסים האמריקניים. בתחילת המלחמה, כשהמדינות האירופיות הטילו סנקציות על רכישת נפט רוסי אך נותרו תלויות בו, ארצות הברית עודדה בעקיפין את הודו לרכוש נפט רוסי בזול, לעבדו ולייצא אותו לאירופה, כך שאירופה לא תפר בפועל את העיצומים הפיננסיים על רוסיה.
"מה שהודו עשתה אז סיפק לא מעט שחקנים במשחק הזה", אמר חוקר בכיר בקרן "קרנגי" לשלום בינלאומי, אשלי טליס. "אבל כל זה היסטוריה רחוקה עכשיו. המדיניות השתנתה, ומה שהיה מותר בלי עונש בעבר הפך למוקד כעס אצל הממשל הזה".
מעבר לעניין רוסיה, ייתכן שמעורבים גם מניעים אישיים. טראמפ נעלב מהתנהלות ניו-דלהי לאחר הסכסוך בין הודו לפקיסטן במאי, כשזו סירבה להכיר בפומבי בתפקידו בתיווך להפסקת האש, מהלך שהנשיא האמריקני ראה כחלק ממסעו לקבלת פרס נובל לשלום. "האופן שבו הסתיים המשבר הזה השאיר בפיו טעם מר", אמר טליס. "הוא חש שההודים היו צריכים להכיר לו תודה, אבל במקום זאת הם רק ביקרו את מעורבותו. משם הוא התחיל להתבונן בהודו בצורה שונה לגמרי".
תחושת המיאוס הזאת פתחה פתח לרגשות אנטי-הודיים במוקדי כוח שונים בבית הלבן. עבור אנשי ימין כלכלי כמו פיטר נבארו, יועצו הבכיר של טראמפ לענייני סחר ותעשייה, זאת הזדמנות להוציא לאור טענות ישנות על הגנת היתר שהודו מעניקה לכלכלתה. עבור הימין המתנגד להגירה, כמו יועצו הבכיר של טראמפ סטיבן מילר, הודו היא מטרה נוחה, כמדינה שמובילה במספר מקבלי ויזת לעובדים מיומנים בארצות הברית.
בבית, ממשלת מודי תקועה בין הפטיש לסדן. הדרך היחידה להימנע ממכסים היא להסכים להסכם סחר, אך לשם כך על מודי להתמודד עם מוקש פוליטי אדיר: הדרישה האמריקנית לפתוח את השוק ההודי לייבוא תוצרת חקלאית ומוצרי חלב מארצות הברית. החקלאות והחלב הם קו אדום בפוליטיקה ההודית. כל פגיעה בהם היא מתכון להפסד בבחירות.
חקלאים, המהווים כ-45% מכוח העבודה ההודי, הם בסיס כוח מכריע עבור מפלגת BJP של מודי. ראש הממשלה ההודי למד את זה על בשרו ב-2020, כשחוקים שפגעו בהכנסות החקלאים הציתו הפגנות ענק במשך 16 חודשים והובילו לביטול החקיקה. ייבוא מוצרי חלב אמריקניים, שעלולים להגיע מפרות המוזנות בתוצרי לוואי מן החי, פסול מבחינה תרבותית בקרב רוב של 80% מההינדים בהודו.
גם האופוזיציה ההודית, שאינה חובבת טראמפ, מנצלת את המצב. יריבו של מודי, רהול גנדי, כינה את המכסים האמריקניים "סחיטה כלכלית". חבר הפרלמנט מניש טיווארי דרש שהממשלה "תעמוד זקופה ותראה עמוד שדרה מול הבריונות הזו".
מודי מצידו מנסה לשדר חוסן. בעצרת ב-2 באוגוסט הוא קרא לקנות מוצרים "מזיעת ידם של בני הודו" והשיק סיסמה חדשה: "קולניים למען המקומיים". אך ניסיון דומה ב-2020 להחרים ייבוא מסין לא מנע עלייה מ-65 ל-113 מיליארד דולר בהיקף הייבוא מסין בתוך ארבע שנים.
ייתכן שבסופו של דבר מודי ייאלץ לצמצם את רכישות הנפט הרוסי, לאו דווקא מחשש של טראמפ למימון רוסיה, אלא כדי לשדר גמישות כלפי וושינגטון. "הם יהיו מאוד זהירים בהצהרות", העריך טליס, "כדי שזה לא ייראה כמו כניעה מוחלטת".
הודו תשרוד את המכסים, אך הצמיחה עלולה להיפגע בכאחוז שלום בתוצר. היחסים עם ארצות הברית, שנבנו בעמל במשך עשרות שנים, עלולים להינזק קשות.
מאז העצמאות ב-1947, הודו שמרה על עקרון ה"אי-הזדהות". אך מאז 2008 היא התקרבה בהדרגה לארצות הברית, במיוחד לשם בלימת סין. טראמפ, כך נראה, לא מתרשם משיקולי מאזן הכוחות מול בייג'ינג, ומעדיף לחייב את הודו לבחור בין האינטרסים הביטחוניים שלה לבין הגנת השוק הפנימי.
הסיכוי לשוב לירח הדבש של טראמפ ומודי הולך ומתרחק. הודו משקיעה כעת בחיזוק קשריה עם רוסיה וסין. מודי שלח את יועצו לביטחון לאומי למוסקבה והודיע כי יבקר בסין בספטמבר, לראשונה זה שבע שנים. "ייתכן שאשלם מחיר אישי כבד מאוד על כך שאסרב להיכנע לטראמפ", הודה מודי ביום שישי. "אבל אני מוכן לכך".