הצעת חוק חסרת תקדים: גרמניה משנה את כללי המשחק ביחס לישראל

שלילה של זכותה של ישראל להתקיים, או קריאה להשמדתה, עשויות להפוך לעבירה פלילית בגרמניה, שהעונש עליה יהיה קנס או עד חמש שנות מאסר.

עוד כתבות בנושא

גרמניה, אנגליה, דנמרק: המוסד חשף תשתית טרור של חמאס באירופה

שיתוף פעולה בין המוסד לשירותי הביון והאכיפה באירופה, הוביל לתפיסת מצבורי נשק ומעצרים של פעילי טרור ביבשת. אחד מהם הוא בנו של בכיר חמאס ברצועת עזה

• כתב מקור ראשון

• כתב מקור ראשון

גרמניה, אנגליה, דנמרק: המוסד חשף תשתית טרור של חמאס באירופה

שיתוף פעולה בין המוסד לשירותי הביון והאכיפה באירופה, הוביל לתפיסת מצבורי נשק ומעצרים של פעילי טרור ביבשת. אחד מהם הוא בנו של בכיר חמאס ברצועת עזה

• כתב מקור ראשון

• כתב מקור ראשון

הבונדסראט, הבית הפדרלי המייצג את 16 מדינות המחוז בגרמניה, אישר ברוב גדול הצעת חוק לתיקון סעיף 130 לחוק העונשין, העוסק בהסתה לשנאה. ההצעה תועבר כעת לדיון בבונדסטאג, ולא תיכנס לתוקף לפני השלמת הליך החקיקה.

החוק המוצע יחול על הצהרות פומביות, לרבות כאלה הנאמרות במהלך הפגנות, השוללות את זכותה של מדינת ישראל להתקיים או קוראות לחיסולה. עם זאת, התנגדות פוליטית כללית לא תספיק לצורך הטלת אחריות פלילית. כדי שהדברים ייחשבו לעבירה, יהיה עליהם להיאמר באופן העלול לעודד נכונות לבצע מעשי אלימות אנטישמיים או פעולות שרירותיות אחרות נגד יהודים.

מטרתו של תנאי זה היא להבחין בין ביקורת על החלטות ממשלת ישראל, המוגנת במסגרת חופש הביטוי, לבין תעמולה החותרת למחיקתה של המדינה היהודית ועלולה ללבות תקיפות, איומים וצורות אחרות של אלימות אנטישמית. את היוזמה קידמה ממשלת מדינת המחוז הסן, והיא זכתה לתמיכתם של ראש ממשלת המחוז, בוריס ריין, ושל שר המשפטים המקומי, כריסטיאן היינץ.

השניים, חברי המפלגה הנוצרית־דמוקרטית CDU, טוענים כי בחקיקה הקיימת יש פרצה, שכן כיום ניתן להעמיד אדם לדין בגין שלילת זכותה של ישראל להתקיים רק אם מתקיימים גם יסודותיהן של עבירות אחרות, ובהן הסתה לשנאה, תמיכה במעשים פליליים או שימוש בסמלים ובסיסמאות המזוהים עם ארגוני טרור. מבחינתם, מדובר במענה משפטי מצומצם מדי.

הצעת החוק מבקשת אפוא להוסיף לחוק העונשין הגרמני הוראה מפורשת, שתכיר בקריאות להשמדת ישראל כביטוי ייחודי של אנטישמיות. בין הדוגמאות שהוזכרו בדיון היו מפות שבהן המדינה היהודית נמחקת, וכן סיסמאות הנשמעות בהפגנות אנטי־ישראליות, כאשר משמעותן חורגת מביקורת על מדיניות ישראל והופכת לקריאה להיעלמותה של המדינה.

ריין הבהיר כי מטרת החוק אינה למנוע ביקורת על ממשלת ישראל, והדגיש את אחריותה המיוחדת של גרמניה להגנה על החיים היהודיים. לדבריו, ההצעה נועדה להתמודד גם עם העובדה שהאנטישמיות בת זמננו מתבטאת יותר ויותר בעוינות קיצונית כלפי ישראל, שקשה להחיל עליה הוראות חוק שנועדו במקור לביטויים מסורתיים יותר של שנאת יהודים.

שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור, בירך על ההצבעה וכינה אותה "מסר ברור" נגד מי שמבקשים להפוך את שלילת הלגיטימיות של ישראל לכלי לגיוס פוליטי. הוא גם הביע תקווה שהבונדסטאג יאשר את החוק במהירות. ההצעה מקודמת על רקע העלייה החדה במספר התקריות האנטישמיות שתועדו בגרמניה מאז הטבח שביצע חמאס בשמחת תורה תשפ"ד.

ההפגנות נגד עצם קיומה של המדינה היהודית חיזקו בקרב תומכי החוק את התחושה שהחוק הקיים לא מספק מענה הולם. עם זאת, ההסכמה הפוליטית הרחבה לא פיזרה את הספקות המשפטיים. לפי האתר Legal Tribune Online, חוות דעת של שירותי המחקר של הפרלמנט העלתה סימני שאלה משמעותיים באשר להתאמת החוק לחוק היסוד הגרמני, המגן על חופש הדעה.

המשפטנים מציינים תחילה כי "זכותה של מדינה להתקיים" אינה קטגוריה משפטית המוגדרת בבירור במשפט הבינלאומי. לדבריהם, העבירה החדשה עלולה להכניס לחוק העונשין ניסוח המבוסס על מושג עמום מדי, ובכך לחשוף את החוק לעתירות בפני בית המשפט החוקתי הפדרלי. קושי נוסף נוגע לטיבה של ההתנהגות שהחוק מבקש להעניש.

הכחשת השואה היא שלילה של עובדה היסטורית מוכחת. אלא שלטענת המשפטנים, שונה ממנה הטענה כי מדינה מסוימת אינה צריכה להתקיים או שיש להחליפה במסגרת מדינית אחרת, גם כאשר מדובר בעמדה קיצונית ובלתי מתקבלת על הדעת מבחינה מוסרית. לפי חוות הדעת של שירותי המחקר, הבדל זה הוא שהופך את ההשוואה בין שתי העבירות לבעייתית במישור הפלילי.

בעוד הכחשת השואה עוסקת בסילוף של מציאות היסטורית מוכחת, החוק החדש עלול להרחיב את הענישה הפלילית גם לעמדות פוליטיות קיצוניות ועוינות, מתוך הנחה שהן עלולות ללבות אלימות אנטישמית או מעשים שרירותיים אחרים נגד יהודים. כלומר, המבקרים חוששים אפוא כי החוק ייצור עבירה פלילית המכוונת בפועל כלפי עמדה פוליטית מסוימת.

תומכי ההצעה משיבים כי הענישה לא תחול בשל עצם הבעת הדעה, אלא בשל יכולתן המעשית של ההתבטאויות לעודד אלימות אנטישמית. ממשלת הסן מפנה גם לפסיקה שהתירה בעבר הגבלות מיוחדות על חופש הביטוי במסגרת המאבק בהאדרת הנאציזם. ואולם, פסיקה זו נומקה באופיים הייחודי של פשעי הרייך השלישי, וספק אם ניתן יהיה להחיל אותה גם על מקרים מסוג אחר.

ובכן, מצד אחד עומד הצורך להיאבק בנחישות בקמפיינים הקוראים להשמדת המדינה היהודית. מן הצד האחר נותרת פתוחה השאלה כיצד לנסח חוק מדויק, שיוכל לעמוד בביקורתו של בית המשפט החוקתי מבלי לפגוע בחופש הביטוי. אם הצעת החוק תאושר, תהיה גרמניה למדינה הראשונה שתכניס לחוק העונשין שלה עבירה המנוסחת במפורש נגד שלילת זכותה של ישראל להתקיים.

בעבור גרמניה, שקמה מחורבות הנאציזם ורואה זה עשרות שנים בביטחונה של ישראל חלק מרכזי מהאינטרס הלאומי שלה, מדובר בניסיון לשרטט את הגבול בין חופש הביטוי לבין הסתה של ממש. אם החוק יאושר, הוא עשוי ליצור תקדים שישפיע גם על מערכות המשפט במדינות אירופיות אחרות, המתמודדות עם אותו איזון מורכב בין המאבק באנטישמיות לבין ההגנה על חופש הביטוי.

עוד כתבות בנושא

שיא אנטישמיות מאז השואה: שגרת הפחד של יהודי גרמניה

דו"ח חדש של מרכז המחקר על אנטישמיות בגרמניה מצביע על שיאים מדאיגים של אירועים אנטי־יהודיים, ומתאר מציאות שבה יהודים וישראלים נדרשים לחשב מתי לדבר עברית, היכן לענוד סמלים דתיים ואיך לנוע במרחב הציבורי

• דוד זבולוני

• דוד זבולוני

שיא אנטישמיות מאז השואה: שגרת הפחד של יהודי גרמניה

דו"ח חדש של מרכז המחקר על אנטישמיות בגרמניה מצביע על שיאים מדאיגים של אירועים אנטי־יהודיים, ומתאר מציאות שבה יהודים וישראלים נדרשים לחשב מתי לדבר עברית, היכן לענוד סמלים דתיים ואיך לנוע במרחב הציבורי

• דוד זבולוני

• דוד זבולוני

"מוסלמים - חלק ממך": הקמפיין במימון ממשלתי שמסעיר את גרמניה

מאחורי הקמפיין שמציג את המוסלמים כחלק טבעי מחיי היומיום בגרמניה עומדת רשת של עשרות עמותות שזכתה למאות אלפי אירו מהממשלה הפדרלית - וכעת נמצאת בלב ויכוח ציבורי סוער על שקיפות, אידיאולוגיה והשפעה פוליטית

• דוד זבולוני

• דוד זבולוני

"מוסלמים - חלק ממך": הקמפיין במימון ממשלתי שמסעיר את גרמניה

מאחורי הקמפיין שמציג את המוסלמים כחלק טבעי מחיי היומיום בגרמניה עומדת רשת של עשרות עמותות שזכתה למאות אלפי אירו מהממשלה הפדרלית - וכעת נמצאת בלב ויכוח ציבורי סוער על שקיפות, אידיאולוגיה והשפעה פוליטית

• דוד זבולוני

• דוד זבולוני