אחרי שהטלוויזיה הציבורית בגרמניה הציגה את הבורקה לא רק כסמל דתי מוסלמי, אלא גם כאביזר אופנתי, ולאחר פתיחתה של הפקולטה האסלאמית הראשונה במערב אירופה, מגיעה כעת יוזמה נוספת שמסעירה את השיח הציבורי והפוליטי במדינה: משרד המשפחה הגרמני מממן את הקמפיין "מוסלמים: חלק ממך". מאחורי הקמפיין עומד ארגון Claim, גוף הזוכה למימון ממשלתי.
על פי הנתונים שפורסמו, הארגון קיבל השנה תקציבים בהיקף של יותר מ־600 אלף אירו. ואולם, למרות פניות מצד כלי תקשורת בגרמניה, הממשלה לא הצליחה להבהיר איזה חלק מן הסכום הופנה בפועל למימון הקמפיין הנוכחי. חוסר הבהירות הזה הפך בפני עצמו לאחד ממוקדי הביקורת סביב היוזמה. והמסר שמבקש הקמפיין להעביר, מוצג באתר המלווה אותו באופן חד וברור.
"גזענות אנטי־מוסלמית אינה מתרחשת אי שם, במקום רחוק ומנותק, אלא בלב חיי היומיום - בדרך כלל לנגד עיני כולנו. היא פוגעת באנשים שתומכים בחברה המשותפת שלנו ומסייעים לעצב אותה מדי יום. לכידות נוצרת במקום שבו אנשים אינם מודרים, אלא זוכים להיראות. הרחיבו את נקודת המבט שלכם. הציבו דוגמה נגד גזענות אנטי־מוסלמית", נכתב באתר המקדם את היוזמה.
הכי מעניין
קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל עם משפחה מוסלמית - ארכיון | צילום: גטי אימג'ס
לצד המסר הזה מציג הקמפיין את סיפוריהם האישיים של 30 בעלי מקצוע המצהירים על עצמם כמוסלמים. בין הדמויות המופיעות בו אפשר למצוא רופאים, מורים, רוקחים, פעילים חברתיים, אחים ואחיות. באמצעות הסיפורים הללו מבקשת היוזמה להבליט את נוכחותם של מוסלמים בלב חיי היומיום של החברה הגרמנית, ולהציג אותם כחלק בלתי נפרד מן המרקם האזרחי, החברתי והמקצועי במדינה.
אלא שמהרגע הראשון עוררה היוזמה התנגדות, בעיקר בקרב חוגים שמרניים בגרמניה. מבחינת מבקריה, עצם קיומו של קמפיין מסוג זה במימון משרד ממשלתי הוא עניין שנוי במחלוקת. לטענתם, אין מדובר רק במאבק בגזענות או בהצגת סיפורים אישיים של מוסלמים המשתלבים בחברה הגרמנית, אלא ביוזמה הנושאת מטען פוליטי ואידיאולוגי מובהק - ועוד כזו הממומנת בכספי ציבור.
וזה לא הכול: חזית ביקורת נוספת נפתחה סביב שורשיו של הארגון העומד מאחורי הקמפיין. Claim gGmbH הוקם בשנת 2025 מתוך שרידיה של Claim-Allianz, שפורקה באותה שנה, וממשיך למעשה את פעילותה של הרשת הקודמת. אלא שאותה רשת כבר הייתה חשופה בעבר למחלוקות, לביקורת ציבורית ולשאילתות פרלמנטריות, על רקע קשרים של כמה מן הארגונים החברים בה עם חוגים אסלאמיסטיים.
פליטים סורים בגרמניה | צילום: AFP
ברשת המזוהה עם Claim חברות כיום 50 עמותות מוסלמיות. לאורך השנים קיבל הארגון מאות אלפי אירו מהממשלה הפדרלית בגרמניה וכן ממדינת ברלין. העובדה שמדובר ברשת רחבה, הנהנית מתמיכה מתמשכת של כספי ציבור, הגבירה עוד יותר את הרגישות סביב הקמפיין החדש - ואת הדרישה לשקיפות רבה יותר באשר למטרותיו, למקורות המימון שלו ולגורמים המעורבים בו.
בשאילתות הפרלמנטריות שהוגשו בעבר עלו פרטים משמעותיים הנוגעים לכמה מן העמותות החברות ברשת. אותם פרטים הזינו את הביקורת הציבורית והפכו את הקמפיין הנוכחי ממיזם הסברתי נגד גזענות לסוגיה רחבה וטעונה בהרבה. מתנגדי היוזמה אינם מסתפקים בביקורת על המימון הציבורי שמאחוריה - הם מטילים ספק גם בבחירת הדוברים ובזהות המשתתפים.
לדבריהם, סדר היום של הקמפיין נושא אופי אידיאולוגי מובהק, והוא בא לידי ביטוי בשורת אירועים ופעילויות - מתערוכות בספריות עירוניות ועד דיונים מקוונים העוסקים במיזוגיניה ובסטריאוטיפים שלטענת המארגנים מייצרת התקשורת המסורתית. מוקד ביקורת נוסף הוא אירוע הסיום המתוכנן בברלין, שיעסוק ב"פנייתה של החברה ימינה". לאירוע הוזמנו נציגים פוליטיים ממפלגת השמאל בלבד.
משטרת גרמניה | צילום: Christoph Reichwein / dpa / AFP
בכך, טוענים המבקרים, הודרה למעשה האופוזיציה המתונה מן הדיון. מבחינתם, רשימת המשתתפים אינה מקרית: היא מחזקת את הטענה שלפיה כספי משרד ממשלתי אינם משמשים רק לקידום מאבק בגזענות אנטי־מוסלמית, אלא גם לקידום מסר פוליטי מסוים בתוך הזירה הגרמנית - ואולי אף לניסיון להשפיע באופן פעיל על תודעתו של האזרח הגרמני.
למעשה, זו כבר איננה רק מחלוקת גרמנית פנימית, אלא סוגיה רחבה יותר שמעסיקה רבות ממדינות האיחוד האירופי ומציבה שאלות כבדות משקל בנוגע לעתידה הקרוב והרחוק של היבשת: מי מעצב את סדר היום הציבורי באירופה, מי מגדיר את גבולות השיח, והאם האירופים עצמם עדיין שולטים בזהות התרבותית והפוליטית של היבשת שלהם. התשובה, ייתכן, כבר לא מובנת מאליה.
עוד כתבות בנושא
