האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה? האם לא למדנו דבר מן העבר? האם עתידם של יהודי אירופה הוא לחיות בחשש תמידי? המספרים מדאיגים ביותר, ומדברים בעד עצמם: גרמניה ממשיכה לרשום רמות שיא של אנטישמיות, והנתונים האחרונים מצביעים על התפשטות מתמשכת של התופעה - בעיקר מאז טבח 7 באוקטובר.
בברלין תועדו בשנת 2025 לא פחות מ־2,197 אירועים אנטישמים, כך לפי דו"ח שפרסמה האגודה הפדרלית הגרמנית של מרכזי המחקר והמידע על אנטישמיות (RIAS). אומנם מדובר בירידה של כ־13% לעומת 2,521 המקרים שתועדו בשנה הקודמת, אך הנתון עדיין גבוה ביותר מפי שניים מהרמות שנרשמו לפני טבח חמאס.

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בפגישה עם נתניהו בירושלים, דצמבר 25' | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ
מגמה דומה נרשמה גם במדינת הסן, שם הגיע מספר התקריות לשיא חדש: 1,099 אירועים אנטישמיים בשנת 2025 - עלייה של 18% לעומת השנה הקודמת, וזינוק של כמעט פי שישה ביחס לתקופה שקדמה למלחמה במזרח התיכון. "האיום על החיים היהודיים חמור יותר מאשר בכל זמן אחר מאז השואה", אמר נציב האנטישמיות של הסן, אווה בקר, בהתייחסו לממצאי הדו"ח.
הכי מעניין
בברלין לבדה תיעדה RIAS במהלך השנה 40 אירועי אלימות פיזית. אחד החמורים שבהם התרחש בפברואר, סמוך לאנדרטת השואה, כאשר צעיר נדקר בצווארו ונפצע. לפי הדו"ח, התוקף נשא עמו הצהרת נאמנות למדינה האסלאמית וצעק "אללה אכבר" במהלך התקיפה. בהמשך הוא נידון ל־13 שנות מאסר בגין ניסיון רצח וניסיון להצטרפות לארגון טרור.
עוד כתבות בנושא
לצד אירועי האלימות החמורים, הדו"ח מתאר שורה ארוכה של תקיפות פיזיות והטרדות: קורבנות שהוכו בפניהם, יריקות, שימוש בגז מדמיע ובכמה מקרים גם תלישה אלימה של סמלים דתיים. התמונה המצטיירת היא של סביבה ציבורית שהולכת ונעשית עוינת יותר ויותר כלפי יהודים וישראלים, כאשר נתון בולט במיוחד נוגע דווקא להפגנות ציבוריות.
בשנת 2025 תועדו בברלין אירועים אנטישמיים ב־239 הפגנות: המספר הגבוה ביותר שנרשם אי פעם. ברבות מהמחאות נשמעו סיסמאות אנטי־יהודיות, הושמעו השוואות בין ציונות לנאציזם, ונישאו דברים פומביים בעלי תוכן מפלה. האקטיביזם המוגדר בדו"ח כאנטי־ישראלי מהווה את החלק הגדול ביותר מבין האירועים בעלי הרקע הפוליטי: 303 מקרים בסך הכול, מהם 179 הקשורים להפגנות.

הפגנה אנטישמית | צילום: AP
מנגד, הימין הקיצוני וחוגים פופוליסטיים נקשרו ל־123 אירועים, שלוו לא פעם בכתובות גרפיטי של צלבי קרס ובהפצת תעמולה בלתי חוקית באזורי מגורים. "לא מדובר באירועים מבודדים", מדגישים מחברי הדו"ח, "אלא באקלים חברתי שבו ביטויים והתנהגויות אנטישמיים נעשים אפשריים, ולעיתים קרובות מדי אינם נבלמים".
זה לא הכל. בדו"ח מתוארים גם מעשי הפחדה נגד תושבים יהודים, ובהם השחתת דלתות בתים וסימון דירות בסמלים או בכתובות מאיימות. לפי מחברי הדו"ח, גם פעולות יומיומיות כמו נסיעה בתחבורה ציבורית או שהייה במרכזי קניות עלולות להפוך למוקדי מתח עבור מי שמזוהה כיהודי - למשל בשל דיבור בעברית או ענידת סמלים דתיים גלויים.
עוד כתבות בנושא
המסמך מסכם כי בגרמניה מתרחש תהליך מדאיג של נרמול הדרגתי של האנטישמיות, המשפיע ישירות על תחושת הביטחון ועל חופש הביטוי של הקהילה היהודית. "הצורך לאזן בין נראות לבין ביטחון היה אתגר יומיומי עבור יהודים רבים עוד לפני 7 באוקטובר", נכתב בדו"ח. "מאז, הנטל הזה הוחרף עוד יותר בשל אנטישמיות משוחררת רסן יותר, המנוסחת בגלוי".
דווקא בגרמניה, מדינה שהתחייבה להפוך את זיכרון העבר ליסוד מוסרי ומדיני עבור הדורות הבאים, האזהרה העולה מן הדו"ח ברורה במיוחד: כאשר האנטישמיות הופכת לרעש רקע קבוע, וכאשר ביטויי שנאה כלפי יהודים וישראלים נעשים חלק מן המרחב הציבורי - השתיקה מולה עלולה להיות מסוכנת לא פחות מן המעשים עצמם.





