המצעד הישראלי בניו יורק הוא אחת המסורות הציבוריות הוותיקות והמרשימות של הקהילה היהודית בארצות הברית. כבר למעלה משישה עשורים הוא מושך אליו עשרות אלפי משתתפים ותומכים, ומהווה ביטוי פומבי של הזדהות עם ישראל ועם העם היהודי.
עוד כתבות בנושא
בעיר כמו ניו יורק, שבה מתקיימים מדי שנה אירועי גאווה והצדעה לקהילות ולקבוצות רבות המרכיבות את הפסיפס האנושי של המטרופולין, המצעד הישראלי מעניק ליהודים הזדמנות להביע בגאווה את זהותם ואת זיקתם למדינת ישראל. במשך דורות הייתה הקהילה היהודית חלק מרכזי בבנייתה של ניו יורק, והשפעתה ניכרת בכל תחומי החיים: בכלכלה, בתרבות, בפילנתרופיה ובחיי הציבור.
בשנים האחרונות זכיתי להשתתף במצעד מספר פעמים. בכל פעם מחדש מרגש לראות כיצד קהילות יהודיות מכל רחבי ניו יורק וניו ג'רזי, לצד בתי ספר, תנועות נוער וארגונים קהילתיים, נערכים אליו חודשים ארוכים מראש. ביום המצעד מתכסה מנהטן בכחול-לבן, ואלפי תומכים, יהודים ושאינם יהודים- מגיעים להביע הזדהות ושותפות.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
השנה מקבל המצעד משמעות מיוחדת, כאשר הוא מתקיים במסגרת אירועי 250 השנים להקמת ארצות הברית. זהו לא רק אירוע של תמיכה בישראל, אלא גם הזדמנות להזכיר את הקשר העמוק בין הערכים שעליהם נוסדה אמריקה לבין עולם הרעיונות היהודי והתנ"כי.
ארצות הברית קמה מתוך חזון של חירות, שוויון ושלטון העם. האבות המייסדים ראו בתנ"ך מקור השראה מרכזי לעיצוב האומה החדשה. רבים מהם השוו את המתיישבים הראשונים שעזבו את אנגליה לבני ישראל שיצאו ממצרים, את המלך ג'ורג' השלישי לפרעה, ואת חציית האוקיינוס האטלנטי לקריעת ים סוף.
עוד כתבות בנושא
גם הרעיונות המכוננים של המשטר האמריקני נשענו, בעיני המייסדים, על מקורות מקראיים. את תפיסת השוויון האנושי הם מצאו בספר בראשית, את הרעיון של הנהגה ללא מלך בספרי שופטים ושמואל, ואת מודל הייצוג העממי במשה רבנו ובזקני ישראל. את רעיון הפרדת הרשויות שהפך לאחד מעמודי התווך של הדמוקרטיה האמריקאית, הם ביססו על ספר ישעיהו.
הקשר הזה היה כה עמוק, עד שבשלבים הראשונים של עיצוב סמלי האומה הוצע כי החותם הרשמי של ארצות הברית יציג את בני ישראל חוצים את ים סוף כאשר משה מניף את מטהו. בין התומכים ברעיון היו בנג'מין פרנקלין, תומאס ג'פרסון, וג'ון אדאמס, שלושה מהאבות המייסדים הבולטים ביותר. עצם ההצעה הזו ממחישה עד כמה עמוקה הייתה ההשראה התנ"כית בעיצוב הזהות האמריקאית.
אחד הביטויים המפורסמים ביותר לקשר זה נמצא על פעמון החירות בפילדלפיה, מסמליה הגדולים של האומה האמריקאית. על הפעמון חקוק הפסוק מספר ויקרא "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה" , פסוק העוסק בשנת היובל, בשחרור עבדים ובהשבת החירות לאדם. אין סמל מתאים ממנו לחיבור שבין מורשת ישראל לבין רעיון החירות האמריקאי.
החיבור הזה בין המסורת היהודית לבין הסיפור האמריקני אינו רק רעיון היסטורי. הוא בא לידי ביטוי גם בתרומתם האדירה של יהודי ניו יורק להתפתחות העיר והמדינה. גלי ההגירה היהודיים הפכו את ניו יורק למרכז היהודי הגדול בעולם מחוץ לישראל, עם קרוב ל־1.6 מיליון יהודים. יהודים היו בין מובילי עולם הפיננסים, המסחר, התעשייה, התרבות והפילנתרופיה, ותרמו תרומה משמעותית לעיצובה של העיר כבירת הכלכלה והתרבות של העולם החופשי.
דווקא בתקופה שבה נשמעים קולות המבקשים להרחיק את ישראל מהמרחב הציבורי האמריקני, המצעד השנה מקבל משמעות נוספת. הוא מזכיר כי הקשר בין ישראל לארצות הברית אינו מבוסס רק על אינטרסים מדיניים, אלא גם על ערכים משותפים ועל מורשת רעיונית עמוקה.
דילמוני במצעד השנתי בניו יורק | צילום: יחצ
ראש עיריית ניו יורק זוהראן ממדאני, הודיע שיחרים את המצעד וזו זכותו. תמיכתו בחמאס ובארגונים מוסלמיים קיצוניים ידועה. אולם חובתם של תושבי ניו יורק להגיע בהמוניהם, ולהביע את שאט הנפש שלהם מהניתוק של ראש העיר שלהם מהתרבות ומההיסטוריה של עירם, ובעיקר מהניתוק שלו מחזון אבות האומה האמריקאית.
דווקא בשנת ה־250 לעצמאות ארצות הברית, זו הזדמנות להזכיר שהסיפור הישראלי והסיפור האמריקאי אינם סיפורים זרים זה לזה – אלא שני פרקים שונים של אותה אמונה בחירות. ראש העיר שמחרים מעיד בעיקר על עצמו שאינו חלק מהמורשת הזו.
עוד כתבות בנושא
לצעוד היום במנהטן אינו רק מעשה של תמיכה בישראל. זהו גם ביטוי של מחויבות לערכי החירות, הדמוקרטיה והאמונה בכוחו של עם חופשי - אותם ערכים שהנחו את מייסדי ארצות הברית לפני 250 שנה, וממשיכים לחבר בין ירושלים לניו יורק גם כיום.