במשך שנים רבות וארוכות העבירה ממשלת גרמניה כספי ציבור לארגון אסלאמי שנחשד בקשרים עם חמאס ועם גורמים המזוהים עם האחים המוסלמים, בלי שהחזיקה בכלים מספקים כדי לוודא לאן הגיע הכסף בפועל. כך עולה מדו"ח של בית הדין הפדרלי לביקורת בגרמניה, שנותר חסוי במשך תקופה ארוכה ונחשף רק לאחר מאבק משפטי שניהל המכון למשפט IFW.
המסמך מתמקד ב־Islamic Relief Germany, הזרוע הגרמנית של הרשת הבינלאומית Islamic Relief Worldwide: ארגון הומניטרי הפועל בהיקף נרחב באירופה ובמזרח התיכון. עד שנת 2019 קיבל הארגון מימון ציבורי משמעותי ממשרד החוץ הגרמני, ונחשב לשותף קבוע במערך הסיוע ההומניטרי במדינה. לצד זאת, הוא נהנה מתמיכה פוליטית ומוסדית רחבה מהממשלות בראשות אנגלה מרקל.

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה | צילום: RALF HIRSCHBERGER / AFP
אלא שלפי הדו"ח, הרשויות בגרמניה תמכו בארגון "במידה רבה בעיניים עצומות", בלי לבצע בדיקות שיטתיות בנוגע לשימוש בפועל בכספים. עיקר הביקורת הופנתה להיעדר פיקוח על מסלול הכסף שהועבר לשותפים מחוץ לגרמניה, וכן לפעולות פיננסיות שנחשבו בעייתיות, ובהן העברות מזומן לטורקיה. בדו"ח מודגש כי אין ראיות ישירות לכך שהכספים שימשו לפעילות טרור, אך התמונה שהוא משרטט חמורה.
הכי מעניין
במשך שנים המעיטו הרשויות בחשיבותם של הסיכונים הפוליטיים והאידיאולוגיים שנקשרו לחלק מהגופים השותפים של הארגון. המפנה הגיע בשנת 2019, כאשר ברלין החליטה להפסיק את המימון ל־Islamic Relief Germany. ההחלטה התקבלה לאחר שרשויות הביטחון בגרמניה הצביעו על "קשרים משמעותיים" בין הארגון לבין גורמים המזוהים עם האחים המוסלמים.

מחבלי חמאס בעזה | צילום: EPA
בשנה שלאחר מכן הושעה הארגון גם מהשתתפות בקואליציה לאומית לסיוע הומניטרי. במסמך מוזכר כי ארגונים הקשורים לרשת כבר נאסרו בעבר בכמה מדינות - ובהן ישראל. למעשה, בשנת 2014 הכריז שר הביטחון דאז על Islamic Relief Worldwide כ"ארגון בלתי חוקי", בטענה שחלק מפעילותו שימש למימון תשתיות של חמאס ברצועת עזה. בארגון, כמובן, דחו את כל ההאשמות.
הפרשה מציפה מחדש סוגיה רגישה במיוחד בגרמניה, שהגבירה מאז השבעה באוקטובר את הפיקוח על האסלאמיזם הפוליטי ועל רשתות ארגוניות החשודות ברדיקליות. במקרה הזה, הבעיה רחבה יותר ונוגעת ליחס העמום שטיפחו במשך שנים חלק מהמוסדות באירופה כלפי ארגונים אסלאמיים שנתפסו כשותפים לגיטימיים בתחומי החברה והסיוע ההומניטרי, למרות התרעות חוזרות מצד שירותי הביטחון.

נתניהו ומרקל במעון בירושלים. | צילום: קובי גדעון, לע''מ
בדו"ח של בית הדין הפדרלי לביקורת מופיעה גם מסקנה בעלת משקל פוליטי משמעותי: ההמלצות שהעבירו גורמי הביטחון היו אמורות להוביל להפסקה מוקדמת בהרבה של המימון הציבורי. במילים אחרות, בידי ברלין היו במשך זמן רב סימני אזהרה מספיקים כדי לפעול, אך היא בחרה להמשיך להעביר כספים לארגון, בלי לבחון לעומק את ההקשר האידיאולוגי שבו פעל.
סיפורה החמור, אך לא החריג, של Islamic Relief Germany עלול להפוך למקרה מבחן נוסף לקושי האירופי ההולך וגובר להבחין בין פעילות הומניטרית, אקטיביזם דתי ורשתות של אסלאמיזם פוליטי. בתוך אותו אזור אפור, שבו נפגשים כספי ציבור, קמפיינים של צדקה וקשרים מוסדיים, גרמניה מגלה כעת שחילקה מיליוני אירו בלי לדעת עד הסוף בידי מי היא מפקידה את אמונה - ואת כספה.
עוד כתבות בנושא



