ארגונים רפואיים שבעבר זעקו בטענה שישראל מונעת מפלסטינים טיפול רפואי בסיסי, השתתקו באופן מוזר בנוגע לתקיפות של בתי חולים באיראן על ידי המשטר. אילמות סלקטיבית זו מגלה שארגונים אלה אינם באמת מודאגים ממתן טיפול רפואי, אלא מנסים לצבור נקודות נגד מדינת ישראל.
עוד כתבות בנושא
רק בשנה שעברה, ראש האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים, ד"ר סו קרסלי, כתבה בשם ארגנה למזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן וזעקה על מניעת טיפול רפואי לילדים בעזה. בפרט, היא התנגדה למעצרו של חוסאם אבו סאפיה, רופא ילדים ומנהל בית החולים כמאל עדוואן, על ידי צה"ל, והביעה דאגה מכך שלילדים בצפון עזה לא תהיה עוד גישה לטיפול חירום או לאבו סאפיה.
קרסלי לא ציינה שחוסאם אבו סאפיה היה גם בכיר בחמאס ושכמאל עדוואן היווה בסיס צבאי של ארגון הטרור, מה שהעניק לישראל סיבה לגיטימית לחלוטין לעצור אותו בעיצומה של מלחמה.
הכי מעניין
חלק מהציוד הצבאי שהתגלה בבית חולים שיפא בעזה. | צילום: דובר צה"ל
נחזור לאיראן. גם שם רופאים נעצרים על ידי כוחות צבאיים, אך הפעם, הרופאים ובתי החולים הם בבירור אזרחיים מטבעם. על פי מקור החדשות ME24, "משרד המודיעין של הרפובליקה האסלאמית פשט על בית החולים מילאד באספהאן וחטף כמה רופאים שסיפקו סיוע רפואי למפגינים פצועים. חייהם נמצאים כעת בסכנה חמורה".
בעיר אילם במערב איראן, דווח ב-IranWire כי "כוחות הביטחון נכנסו שוב ושוב למתחם בית החולים, פרצו דלתות וניסו לתפוס מפגינים פצועים. ורדיו פרדה, המופעל על ידי Radio Free Europe/Radio Liberty, קיבל הודעה מרופא בדרום איראן כי "כוחות הביטחון פרצו לבתי חולים והוציאו להורג מפגינים פצועים על רקע דיכוי אכזרי מצד הממשל נגד מחאות אנטי-ממסדיות ברחבי המדינה".
ותגובתה של קרסלי? שתיקה מוחלטת. איכשהו, מעצר בכיר חמאס בבסיס טרור אילץ את ראש ארגון רופאי הילדים הגדול ביותר לשלוח מכתב למזכיר המדינה האמריקני, אך כוחות איראניים שפשטו על מספר בתי חולים כדי להרוג ולחטוף מפגינים פצועים - ולעצור רופאים המטפלים בהם - אינם עניין בעייתי.
עוד כתבות בנושא
ארגונים רפואיים אחרים סובלים באופן דומה מאילמות סלקטיבית זו. הארגון הבינלאומי, רופאים ללא גבולות, גינה את ישראל על ביצוע "רצח עם" ברצועת עזה ותקיפה זדונית של בתי חולים ללא הצדקה צבאית. הארגון "דורש הגנה מיידית על עובדי רפואה ומתקני בריאות, שחרור מיידי של עובדי בריאות עצורים וכיבוד מלא של החוק הבינלאומי".
אבל כשמדובר באיראן, לרופאים ללא גבולות אין מה לומר מלבד העובדה שהוא "מפעילה תוכניות לסיוע לקבוצות שוליים שלעתים קרובות נתקלות במכשולים בחיפוש אחר טיפול רפואי, כולל פליטים, מהגרים, עובדי מין ואנשים המשתמשים בסמים". ככל הנראה, כוחות הביטחון האיראניים שתוקפים מפגינים פצועים בבתי חולים ועוצרים רופאים אינם בין המכשולים לטיפול רפואי שהם רוצים לטפל בהם.
עוד כתבות בנושא
כתבי עת רפואיים מובילים, כמו The Lancet ו-New England Journal of Medicine (NEJM), פרסמו מספר מאמרי מערכת שגינו את ישראל ודרשו הגנה על ספקי שירותי בריאות בעזה. מאמר אחד ב-Lancet טען: "עובדי שירותי בריאות, בתי חולים, אמבולנסים ומערכות מים היו מטרת תקיפה חוזרת ונשנית [של כוחות ישראליים]". מאמר ב-NEJM גינה את "ההתקפה המתמשכת של ישראל על מערכת הבריאות בעזה".
אם נניח בצד את העובדה שההאשמות הללו על רצח עם מצד ישראל ופגיעה מכוונת בשירותי הבריאות הפלסטיניים הן שקריות לחלוטין, היכן שורת המאמרים בכתבי עת רפואיים מובילים אלה המגנים את המתקפה האמיתית על בתי חולים ורופאים מצד כוחות איראניים? אולי הם טרם פורסמו, אך אל לנו לעצור את נשימתנו בציפייה לכך.
מחאות נגד המשטר האיראני | צילום: EPA/TOLGA AKMEN
הסיבה שאין לצפות מאיגודים רפואיים מובילים וכתבי עת לגינויים של איראן שיעלו בקנה אחד עם אלו שהוציאו נגד ישראל, צריכה להיות ברורה.
בקרב אליטות רפואיות רבות קיימת אובססיה פתולוגית לקפוץ ולגנות את המדינה היהודית, תוך התעלמות מדאגה ליישום עקבי של סטנדרטים של התנהגות. אם לארגונים רפואיים אלה לא היו סטנדרטים כפולים, לא היו להם סטנדרטים בכלל.
עוד כתבות בנושא
