שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, יש מי שמבקש לחבר בין שתי סוגיות שנראות לכאורה נפרדות: מצוקת הדיור של משרתי המילואים והצורך לחזק מחדש את יישובי הגבול.
מיזם "בתים ללוחמים" מבקש לעשות בדיוק את זה. במסגרת פיילוט ראשון, עשר משפחות של משרתי ומשרתות מילואים צפויות לקבל סיוע משמעותי בדרך לרכישת בית ביישובי העוטף, ובהם חולית. המטרה, לדברי היוזמים, אינה להעניק בית בחינם, אלא להסיר את אחד החסמים הגדולים ביותר עבור משפחות צעירות – ההון העצמי.
"מההתחלה רצינו להגיע למקומות שהם אסטרטגיים למדינת ישראל – לעוטף, לנגב, לגליל ולגבולות", מספר איתמר חיון, מיוזמי הפרויקט.
הכי מעניין
התורם שאמר: "תביאו את המשפחות"
הרגע שבו הרעיון הפך לפיילוט ממשי הגיע כמעט במקרה. במהלך סיור בניצנה עם תורם שפנה למיזם, סיפר התורם כי הוא כבר מעורב בפרויקטים בכרם שלום, חולית וסופה, והציע להביא לשם משפחות של לוחמי מילואים.
צילום: אבישי פינקלשטיין
"אמרתי לו שהחיבור מדהים, אבל שלמשפחות שלנו אין את ההון העצמי שנדרש כדי לרכוש שם בית", מספר חיון. "ואז הוא אמר לי: 'תביאו את המשפחות, אני אעזור עם ההון העצמי'".
לדבריו, זה היה הרגע שבו התחברו שלושת חלקי הרעיון: לוחמי מילואים, האפשרות להגיע לבית משלהם וחיזוק יישובי הגבול.
100 אלף דולר למשפחה, אבל לא בית במתנה
במסגרת הפיילוט נבחרו עשר משפחות, שכל אחת מהן תקבל מענק של 100 אלף דולר לטובת רכישת הבית.
"בנינו את הפיילוט סביב החסם המרכזי – ההון העצמי", מסביר חיון. "גילינו שעבור חלק גדול מאוד מהמשפחות זו בדיוק הנקודה שמונעת מהן להגיע לדירה".
לצד הסיוע הכספי מקבלות המשפחות גם ליווי של יועץ לכלכלת המשפחה, שאמור לסייע להן להגדיל הכנסות, לצמצם הוצאות ולהתנהל בצורה שתאפשר להן לעמוד לאורך זמן בתשלומי המשכנתה.
עוד כתבות בנושא
עם זאת, במיזם מדגישים כי לא מדובר במתנה.
"המשפחה צריכה לעבור את תהליך הקבלה ליישוב, להיות מסוגלת לקחת משכנתה ולהיות מוכנה באמת להעביר את החיים שלה לשם", הוא אומר. "אנחנו עוזרים לסגור את הפער שמונע ממנה לעשות את הצעד".
הביקוש, לדבריו, היה גדול בהרבה ממספר המקומות בפיילוט. כ־100 משפחות של לוחמי ולוחמות מילואים הגיעו לסיורים ביישובים.
היישובים עצמם הגדירו את הקריטריונים ואת תהליך הקבלה, ומתוך המועמדים שהתאימו נבחרו לבסוף עשר משפחות.
"הפער עדיין עצום", אומר חיון. "יש לנו אלפי לוחמים ולוחמות שמחכים להזדמנות לבית. מבחינתנו הפיילוט הוא רק הוכחת היתכנות. הביקוש קיים – עכשיו צריך לאשר עוד קרקעות, עוד יישובים ועוד אפשרויות".
סיור המשפחות בעוטף | צילום: שירן פרץ יח"צ
"נלחמים על הבית של המדינה, אבל אין לנו בית משלנו"
הרעיון, מספר חיון, לא נולד בתחילה מתוכנית התיישבותית, אלא מחוויה אישית מאוד.
"הכול התחיל מהמצוקה האישית שלי כלוחם מילואים וכאבא. חזרתי מהמלחמה והבנתי את האבסורד: אנחנו נלחמים על הבית של המדינה, מסכנים את החיים שלנו, אבל לרבים מאיתנו אין יכולת להגיע לבית משלנו".
לדבריו, הרצון הראשוני היה למצוא פתרון לעתיד הכלכלי של משפחות המילואים. רק בהמשך נולד החיבור לשאלת ההתיישבות.
"הבנו שאפשר להפוך את הכאב הזה גם לאינטרס לאומי. אם כבר עוזרים ללוחמים להגיע לבית, בואו נעשה את זה במקומות שמדינת ישראל צריכה לחזק ביטחונית – בעוטף, בנגב, בגליל ובגבולות".
כך, לדבריו, נוצר מודל שמנסה להתמודד במקביל עם שתי בעיות: מחירי הדיור שמרחיקים משפחות צעירות מבית בבעלותן, והצורך לחזק יישובים באזורים אסטרטגיים.
עוד כתבות בנושא
אלא שלדברי חיון, האתגר האמיתי עוד לפניהם.
"הבעיה היא לא למצוא משפחות. יש אלפי משפחות שרוצות הזדמנות. וגם פילנתרופיה יכולה לעזור לנו להוכיח שהמודל עובד. האתגר האמיתי הוא להפוך את זה ממיזם פרטי למדיניות של מדינת ישראל".
לשם כך מקדמים במיזם את "אמנת בתים ללוחמים", שאותה הם מבקשים להציג לראשי המפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית.
הדרישות כוללות פתיחת קרקעות למשרתי מילואים בנגב, בגליל ובאזורי הגבול, סיוע בעלויות הפיתוח, הקלות במיסוי ובמימון, סיוע בהון העצמי וצמצום הבירוקרטיה.
"אני לא רוצה שבעוד כמה שנים נתגאה רק בעשר משפחות או במאה משפחות שאנחנו הצלחנו לעזור להן", אומר חיון. "אנחנו רוצים להגיע למאות אלפים".
מבחינתו, זהו גם המסר שמאחורי הפיילוט כולו: "מי שנלחם על הבית צריך שתהיה לו אפשרות אמיתית לבית משלו. ואם באמצעות זה אנחנו גם מחזקים את הגבולות ומיישבים את הארץ – זה אינטרס של כולנו".
עוד כתבות בנושא
