מדענים אטמו היום (רביעי) גושי קרח עתיקים מקרחונים במתחם ייחודי ראשון מסוגו באנטארקטיקה, בתקווה לשמר תיעוד הולך ונעלם של אקלים כדור הארץ בעבר – למשך מאות שנים קדימה. שתי ליבות הקרח, שנקדחו מקרחוני האלפים באירופה, הן הראשונות שנשמרות במערת שלג ייעודית שנבנתה במיוחד ביבשת הקפואה, ושבעתיד אמורה לארח ארכיון יקר־ערך של קרחונים מרחבי העולם.
הארכיון ממוקם בתחנת קונקורדיה שבאנטארקטיקה, בגובה 3,200 מטרים בלב היבשת. הוא ישמור על הדגימות בקירור טבעי של מינוס 52 מעלות צלזיוס, ללא צורך במערכות קירור מלאכותיות. ליבות הקרח מספקות הצצה נדירה לתנאי האקלים ששררו לפני אלפי שנים, ודגימות אלה עשויות לאפשר למדעני העתיד לפענח את סודותיהן גם זמן רב לאחר שהקרחונים עצמם יימסו וייעלמו.
"עלינו להגן על מה שאחרת יאבד לנצח. זהו מאמץ למען האנושות כולה", אמר תומס שטוקר, מדען אקלים שווייצרי ויושב ראש קרן Ice Memory, שהובילה את היוזמה. הפרויקט השאפתני נמצא בהכנה כמעט עשור, והציב לא רק אתגרים לוגיסטיים, אלא גם אתגרים דיפלומטיים חסרי תקדים. המתקן עצמו הוא למעשה מערה באורך 35 מטרים, ובגובה וברוחב של חמישה מטרים, שנחפרה כ־10 מטרים מתחת לפני השטח בתוך שלג דחוס, שם הטמפרטורה הקפואה נשמרת באופן קבוע.
הכי מעניין
אגם בכלפסי שבאלפים השווייצריים. | צילום: זאבי פילזר
בתנאים בהירים אך קפואים בתחנת קונקורדיה, כ־1,000 קילומטרים מהחוף, גזרו המדענים סרט כחול בזמן שהארגזים האחרונים, ובהם דגימות מקרחוני מון בלאן וגרנד קומבן, הוכנסו לכספת הקרח. בעשורים הקרובים מתכננים המדענים להרחיב את הארכיון בדגימות מקרחונים באזורים הרריים נוספים, בהם האנדים, ההימלאיה וטג׳יקיסטן — שם הייתה AFP עדה בספטמבר לקידוח ליבת קרח באורך 105 מטרים.
סודות בלתי נראים
ליבות קרח, שנקדחות מעומק הקרחונים ההרריים, נדחסות בהדרגה לאורך זמן וכוללות אבק וסמנים אקלימיים נוספים, המספרים את סיפור תנאי מזג האוויר הקדומים. שכבה של קרח צלול מעידה על תקופה חמה, שבה הקרחון נמס ואז קפא מחדש. שכבה דלילה יותר מצביעה על שלג דחוס ולא על קרח, ויכולה לסייע בהערכת כמויות המשקעים.
דגימות שבירות וסדוקות מעידות על שלג שירד על שכבות חצי־מומסות, ולאחר מכן קפא מחדש. רמזים נוספים חושפים מידע נוסף: חומרים געשיים כמו יוני סולפט משמשים כסמני זמן, ואיזוטופים של מים מאפשרים לשחזר טמפרטורות עבר.
אך הערך האמיתי של ליבות הקרח, אומר קרלו ברבנטה, מדען אקלים איטלקי וסגן יושב ראש קרן Ice Memory, "טמון בעתיד". "מדענים ישתמשו בטכנולוגיות שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין כיום, ויחלצו מן הקרח סודות שכרגע איננו יכולים לראות", אמר. ואולם, התיעוד העדין הזה נעלם במהירות עם התחממות כדור הארץ, ומדענים מזהירים כי אלפי קרחונים ייעלמו מדי שנה בעשורים הקרובים.
A23a, הקרחון הגדול בעולם. | צילום: AFP
היום אישרו גופי ניטור אקלימיים בארצות הברית ובאירופה כי שנת 2025 הייתה השלישית החמה ביותר שנמדדה אי־פעם, והמשיכה רצף חסר תקדים של שנים חמות. "אנחנו במרוץ נגד הזמן כדי להציל את המורשת הזו לפני שתיעלם לנצח", אמר ברבנטה.
טוב עולמי
מעבר לשיקולים סביבתיים, מיקום הארכיון נועד להבטיח את מעמדן הנייטרלי של ליבות הקרח, כך שיהיו חופשיות מהתערבות פוליטית ופתוחות לכל. המתקן פועל בתחנת מחקר צרפתית־איטלקית, בשטח המנוהל לפי אמנה בינלאומית, והגישה אליו בעתיד אמורה להינתן אך ורק על בסיס מצוינות מדעית.
עם זאת, שאלות אלה היו "רגישות", שכן כיום אין מסגרת משפטית המסדירה מיזם כזה, אמרה ל־AFP אן־קתרין אולמן, מנהלת הקרן, לפני חנוכת הארכיון. "היה חיוני שהמורשת הזו תנוהל כך שליבות הקרח יהיו זמינות בעוד עשרות שנים, ואולי אף מאות שנים, למוטבים הנכונים ולמטרות הנכונות — למען האנושות", אמרה.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
