לא הצבעתי לש"ס הפעם. ועכשיו כשתוצאות האמת כבר ידועות לכול, אני שומע עוד ועוד את השאלה "האם ייתכן שהמפלגה שחרתה על דגלה החזרת עטרה ליושנה סיימה את תפקידה ההיסטורי?" זה צובט לי בלב. במצבים כאלה, כשאני רוצה להתעלות מעל הפספוסים של המציאות, אני פשוט מדמיין. כתבתי דיאלוג חדשותי שאומנם לא קרה, אבל במציאות מתוקנת יכול היה לקרות לגמרי. איזה פספוס. להלן:
אנחנו ממשיכים בשידור החי של מודל המדגם שלנו, והלילה בולט סיפור אחד שמטלטל את המפה הפוליטית מהיסוד. מפלגת ש"ס היא הפתעת הבחירות הגדולה, לא רק של מערכת הבחירות הזו, אלא של העשור האחרון. 17 מנדטים. כן, כן. תוצאה שמזכירה למבוגרים שבנו את התוצאה המיתולוגית ההיא. צריך לומר, עמית סגל, שזו תוצאה שאיש לא חזה. איך אתה מסביר את הזינוק הדרמטי הזה?
| צילום: איור: נעמה להב
ערב טוב, יונית. ממש ככה. ש"ס עם 17 מנדטים. זה פשוט לא ייאמן. ש"ס הערב היא כבר לא מפלגה חרדית סקטוריאלית, על אף דמותו של הרב עובדיה יוסף שמן הסתם תמשיך להיות הסמל המובהק שלה. היא אפילו לא ש"ס של דרעי מודל 99׳. מה שאנחנו רואים הלילה הוא תוצאה של שרשרת של מהלכים אסטרטגיים מבריקים שמבצעת ש"ס מאז 7 באוקטובר.
הכי מעניין
אשמח אם תרחיב לנו על זה, ברשותך.
תראי, יונית, הכול מתחיל בהבנת העומק של אריה דרעי את התודעה הישראלית שאחרי האסון. בשעה ששאר המפלגות נכנסו להלם ואז המשיכו להתקוטט על הסיסמאות הישנות של 6 באוקטובר, בש"ס זיהו שהציבור הישראלי, במיוחד בפריפריה ובקרב הקהל המסורתי - קהל היעד האולטימטיבי של ש"ס - לא מחפש עוד פוליטיקה של הפחדה ושל פירוד. להפך, חיפשו חיבור לאומי ופתרונות מעשיים. זה היה הסנטימנט.
המהלך הראשון והאסטרטגי מכולם היה שינוי התפיסה והמעבר לחרדיות לאומית. ש"ס הייתה הראשונה שקלטה את גודל השעה בנושא השירות וההזדמנות לתיקון נושא השוויון בנטל. הרחוב המסורתי־מזרחי שלח את ילדיו לחזיתות בעזה ובצפון ולא היה מוכן לקבל שהמפלגה תמשיך להפנות גב בנושא הזה. דרעי והנהגת ש"ס הקימו מיד את "מסלול שס"ח" (שירות סוציאלי חרדי) ופתחו את שערי גדודי ההצלה והעורף לאלפי צעירים חרדים, לצד גיבוי שקט אך חסר תקדים ללוחמים החרדים בצה"ל. הם לקחו את השיח על העול האזרחי והפכו אותו ממוקש פוליטי לגשר. וכך המצביע המסורתי באופקים, בשדרות ובנתיבות לא הרגיש היום שש"ס מייצגת רק את עולם התורה, אלא גם את הבן שלו שנלחם בחאן־יונס.
וזה לא הכול. אני מזכיר לך את "מבצע ערבות - האזרח לפני הבירוקרטיה". בימים שכמעט אף גוף לא תפקד, בש"ס פשוט לקחו יוזמה ופתחו את השיבר, גייסו אלפי פעילי שטח והקימו את חמ"לי החירום האזרחיים הגדולים ביותר במדינה. סיוע ישיר למפונים, פיצויים מהירים לעסקים קטנים בדרום ובצפון, והכול עבד כמו שעון שוויצרי. העם ראה מי עובד בשבילו בשטח, והחזיר אהבה בקלפי.
אתה בעצם אומר שהתוצאה הערב נקבעה כבר אז?
לא רק זאת, יונית. ש"ס החזירה את ה"יחד" ללב השיח הציבורי. ראשית באמצעות פתיחת השורות והרכב הרשימה. למשל, העמדת משה ארבל בחזית. דרעי הבין שארבל הוא הנכס הציבורי הכי חזק שלו. פוליטיקאי שנתפס גם בימין וגם במרכז־שמאל כביצועיסט ממלכתי, ישר ונגיש. נוסף, כמובן, לצעד ההיסטורי שתפס את כולם בהפתעה: שילובה של אישה חרדית במקום ריאלי בש"ס, הרבנית עדינה בר־שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף ודמות ציבורית מוערכת. ולא רק היא: לצידה שוריינו במקומות ריאליים נציג של הציונות הדתית ונציג חילוני־מסורתי מקריית־שמונה. הרשימה כבר לא נראתה כמו מועצת חכמים סגורה, אלא כמו פסיפס של החברה הישראלית.
טורים נוספים של עדן אביטבול
ומילה אחרונה, יונית, ברשותך, חייבת להיאמר על הקמפיין המבריק והמדויק שהם ניהלו. בזמן שכולם השמיצו ורידדו את השיח בסרטוני AI, ש"ס ניהלה קמפיין שכולו זהות וסולידריות. מטה הבחירות שלהם לא סימן אויבים ולא יצא נגד אף אחד. הם ניהלו קמפיין של מסורת, אמונה, לכידות לאומית וקבלות בשטח.
מה שאנחנו רואים הלילה הוא תוצאה של עבודה קשה ואמיתית. ש״ס שואבת מנדטים מהליכוד, מעוצמה יהודית ואפילו מהמרכז הפוליטי, והופכת ממפלגה חרדית שנשרכת אחרי יהדות התורה - למפלגה החדשה של מדינת ישראל. הלילה דרעי הוא זה שמכתיב מחדש את החוזה הישראלי.
תודה, עמית.
עמית סגל ויונית לוי לא ניהלו את השיחה הזו, למרבה הצער. להפך. ש"ס התרסקה לשישה מנדטים ואני לא יודע מי יהיה איתה מכאן ולהבא ואם בכלל. אבל מה שכתבתי יכול היה לקרות, ולנו לא נותר אלא להמשיך לדמיין ולקוות.
עוד טורים של עדן אביטבול
