אחרי כל מערכת בחירות מגיע השלב שבו מפסיקים לספור מנדטים ומתחילים לבדוק מאיפה הגיעו הקולות. כשבוחנים כך את נתוני ההצבעה לגוש נתניהו, עולה תמונה מעניינת: הליכוד קיבלה מחצית מקולותיה מרבע מהקלפיות בישראל, עוצמה יהודית – מחמישית מהן, ואילו המפלגה שנושאת את השם “הציונות הדתית" קיבלה מחצית מקולותיה מעשירית בלבד מהקלפיות. מבחינת ריכוז ההצבעה היא ניצבת בדרגה אחת עם ש"ס; רק יהדות התורה והמפלגות הערביות מרוכזות ממנה.
דפוס כזה מאפיין מפלגת נישה, לא מפלגה רחבה, והוא מעלה שאלה שראוי שהציבור הדתי־לאומי ישאל את עצמו: האם הוא מגזר, או חלק מעורב ומוביל בציבוריות הישראלית?
נתחיל במקום שבו גרים הדתיים. לפי האומדנים, בישראל חיים כ־780 אלף דתיים בגיל הצבעה. רק כשישית מהם גרים ביישובים דתיים. כמחצית גרים בשכונות שבהן הדתיים הם פחות מרבע מהתושבים, בערים כמו ירושלים, פתח־תקווה, נתניה ותל־אביב.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
מפלגת הציונות הדתית חזקה מאוד במקום אחד, ביישובים הדתיים, ובבחירות האחרונות אף התחדד הפער בינם ובין השכונות בערים. יחד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית התחזקו ביישובים הדתיים בכארבע עשירייות אחוז, מ־49.6% ל־53.5%. ייתכן שחלק מהמצביעים הסתייגו מהריצה המשותפת ב־2022, ונוח להם יותר להצביע לסמוטריץ׳ כשמפלגתו אינה משולבת עם אנשי עוצמה יהודית. בשכונות הדתיות בערים לא הייתה עלייה כלל: שתי המפלגות קיבלו שם כ־22% מהקולות, בדיוק כמו ב־2022. בשכונות המעורבות, שבהן גרים רוב הדתיים, התמיכה בהן נמוכה עוד יותר, אף שקשה למדוד אותה במדויק, שכן קולות הדתיים מעורבבים שם בקולות של כל השאר.
גם בציבור הדתי כולו, מפלגת הציונות הדתית אינה בחירת הרוב. המפלגה קיבלה כ־290 אלף קולות. גם אם כל מצביעיה היו דתיים, מדובר לכל היותר בכ־45% מהדתיים שהצביעו. לפי הערכות שעולות מהנתונים ומהסקרים, השיעור האמיתי הוא 25% עד 30%. ויש עוד שאלה פתוחה: המפלגה רצה יחד עם זהות של משה פייגלין, שהבטיח להביא קולות חדשים, גם של מי שאינם דתיים. אם ההבטחה התממשה, השיעור בקרב הדתיים נמוך עוד יותר. אם לא, פייגלין כמעט לא הוסיף לרשימה.
מפלגת הציונות הדתית היא כנראה הבחירה הגדולה ביותר בציבור הדתי, אבל רוב הדתיים הצביעו למפלגות אחרות: לליכוד, לעוצמה יהודית, לעמך ישראל, למילואימניקים ולמפלגות האופוזיציה. בחלק מהקהילות המזוהות עם הציבור הדתי־ליברלי נרשמה עלייה מסוימת בהצבעה לאופוזיציה. ש"ס, לעומת זאת, איבדה חלק ניכר מהתמיכה שנהנתה ממנה בעבר בקרב דתיים.
עוד כתבות בנושא
דתיים רבים גם היו מוכנים לקחת סיכון בקולם. עמך ישראל קיבלה כ־96 אלף קולות, רובם, לפי הסקרים, של דתיים; אחרים הצביעו למילואימניקים בראשות יועז הנדל. שתי הרשימות לא עברו את אחוז החסימה. מצביעיהן העדיפו להצביע למה שמשקף את תפיסת עולמם, גם במחיר קול שעלול שלא להיחשב. ההצבעה למפלגתו של עופר וינטר הגיעה במידה רבה מאותם מקומות שהצביעו לבית היהודי של איילת שקד ב־2022, בעיקר קיבוצים ומושבים דתיים: כמעט שלוש מכל ארבע קלפיות שבהן הבית היהודי הייתה חזקה במיוחד, היו גם בין החזקות של עמך ישראל. יש כאן ציבור מוגדר שכבר בפעם השנייה לא מוצא מענה במפלגות הקיימות.
הציבור החרדי והציבור הערבי מצביעים במידה רבה כגוש, וזו דרכם להבטיח ייצוג. הדתיים מצביעים אחרת. בני הציבור הדתי ובנותיו פעילים בצבא, באקדמיה, בתקשורת ובשירות הציבורי, וגם במפלגות רבות. כל אחד מהם מביא לשם את מה שלמד בבית, בבית המדרש ובקהילה. מגוון הדעות הזה הוא מקור להעשרה, ליצירתיות ולעשייה בתחומים רבים.
אם כן, מפלגת הציונות הדתית מייצגת קבוצה חשובה בתוך הציונות הדתית, בעיקר ביישובים הדתיים. אבל היא אינה זכאית לה"א הידיעה. הציבור הדתי רחב ומגוון ממנה, ובקלפיות בערים המעורבות, שבהן גר רובו, הוא מצביע כחלק מהציבוריות הישראלית, כבר לא כמגזר.