בישראל הפכו בחירות חוזרות לחלק מארגז הכלים של המערכת הפוליטית. המשא ומתן הקואליציוני נקלע למבוי סתום? חוזרים לקלפי. הצדדים מסרבים להתפשר? שולחים את הציבור להכריע שוב. אלא שהציבור כבר הכריע, והאחריות להרכבת ממשלה מוטלת על נבחריו. בחירות נוספות לא יכולות לשמש מוצא נוח מכישלון פוליטי, שאת מחירו משלמים האזרחים מדי יום: בשעות שמתבזבזות בפקקים, ביוקר המחיה ובהמתנה לשירותים ולרפורמות שהמדינה התחייבה לספק ולקדם, אך טרם מימשה. הפוליטיקאים יכולים לדחות החלטות, אך האזרחים אינם יכולים לדחות את "החיים עצמם".

ההצבעה על פיזור הכנסת. | צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
בין 2019 ל־2022 התקיימו בישראל חמש מערכות בחירות בתוך פחות מארבע שנים, שלוש מהן בתוך פחות משנה. מעבר למיליארדי השקלים שעלו הבחירות עצמן, המדינה התנהלה תקופות ממושכות תחת ממשלות מעבר וללא תקציב מאושר. פרויקטים חדשים התקשו להתקדם, תקציבים התעכבו, שרים התחלפו ותוכניות ממשלתיות איבדו תנופה. גם לאחר הקמת ממשלה, פרויקט שנעצר אינו חוזר בן לילה למסלולו.
במחקר שערכנו במרכז להעצמת האזרח ב־2024, שבחן 150 החלטות ממשלה, גילינו כי אי־יציבות פוליטית מנעה או עיכבה משמעותית את יישומן של כרבע מההחלטות. אם אתם מרגישים שלמרות החלטות הממשלה שום דבר לא משתנה, חשוב שתדעו שסבבי הבחירות התכופים הם חלק מההסבר. אלה נתונים מתקופת חוסר היציבות הקודמת, שממחישים את המחיר שעלול להיות לסבב נוסף.
הכי מעניין

הנשיא הרצוג בסבב ההתייעצויות לפני הרכבת ממשלת נתניהו הנוכחית | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
כך קרה ברפורמת "נפש אחת", שנועדה לשפר את הטיפול בנכי צה"ל. חילופי ממשלות והיעדר תקציב היו בין הגורמים שעיכבו את יישומה, ונכון למרץ 2024 רק 39% מסעיפיה יושמו במלואם. דוגמה נוספת היא קידום רשויות תחבורה מטרופוליניות, שנועדו לאפשר ניהול ותכנון תחבורה ברמה אזורית ופחות ריכוזית. המהלך התעכב לאורך חילופי ממשלות, והציבור ממשיך להתמודד עם מערכת תחבורה שאינה מותאמת לצרכיו. נוסף על כך, בתוכנית הרב־שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית יושמו במלואם רק 53% מהסעיפים שנבדקו עד נובמבר 2025.
בתוכנית לפיתוח אילת וחבל אילות, היעדר תקציב מאושר עיכב סלילת כבישים ופיתוח פארק לתעשיות מן הים. גם הקמת רשות הרגולציה, שנועדה לצמצם את הבירוקרטיה ואת העלויות המכבידות על עסקים, התעכבה בשל חילופי ממשלות ושינויים במבנה המשרדים. המשמעות היא המשך הכבדה על עסקים, עלויות שעלולות להתגלגל לצרכנים ועיכוב בצעדים שנועדו להקל על יוקר המחיה. מאחורי כל החלטה כזו יש אנשים שממשיכים לחכות: לדרך נוחה יותר לעבודה, להזדמנויות תעסוקה חדשות או להליך פשוט יותר מול המדינה.

עומסי תנועה בנתיבי איילון. חוסר היציבות הפוליטית מעכב את קידום הרפורמות בתחבורה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
לישראל אין את הפריבילגיה לבזבז עוד שנה על פוליטיקה. אחרי שנים קשות של מלחמה, יישובים שלמים עדיין זקוקים לשיקום, משפחות ממתינות לחזור לבתיהן, והמשק צריך להתמודד עם הנזקים שנצברו ועם האתגרים שעוד נכונו לו. בזמן שהפוליטיקאים מתווכחים מי יישב עם מי, מישהו צריך לדאוג שהבתים ייבנו, שהתקציבים יגיעו ליעדם ושהמשק יחזור לצמוח.
ובזמן שישראל שקועה במאבקים קואליציוניים, מדינות אחרות מתחרות על ההשקעות והטכנולוגיות שיקבעו את עתידן הכלכלי. העולם לא יעצור מלכת כדי להמתין להקמת ממשלה בישראל, והנזק של עוד סבב בחירות לא ייעלם ביום שבו תושבע הממשלה הבאה.

זירת נפילה בקריית שמונה, 2024 | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90
ראשי המפלגות נדרשים למצות את האפשרויות להקמת ממשלה מתפקדת, מבלי להתפשר על שלטון החוק והמינהל התקין. אחרי שנים שבהן רפורמות בתחבורה, צעדים להפחתת הבירוקרטיה ותוכניות פיתוח נתקעו בדרך לביצוע, ישראל זקוקה לממשלה שמסוגלת להעביר תקציב וליישם את מה שכבר הוחלט. האחריות של נבחרי הציבור כוללת גם נכונות לשלם מחיר פוליטי כדי להגיע להסכמות. אי אפשר לצפות מהאזרחים לשאת שוב ושוב במחיר של היעדרן.
מי שמבקש להוביל את ישראל לסבב בחירות נוסף חייב להסביר לציבור מדוע שיקום הצפון וקידום פתרונות למשבר התחבורה צריכים שוב להמתין. הציבור בחר את נציגיו כדי שינהלו את המדינה, לא כדי שישלחו אותו שוב ושוב לבחור אותם מחדש.
עוד כתבות בנושא

