מחנה נתניהו ניצח
שלוש שנים אחרי טבח 7 באוקטובר, שאירע שנה לתוך שלטונו המלא־מלא, למרות אינספור פרשיות בעייתיות שפומפמו בתקשורת, ועל אף סקרי דעת קהל שנטו לרעתו באופן בולט ועקבי – כולל מדגמי רוב ערוצי הטלוויזיה בליל הבחירות – מחנה נתניהו יסיים בוודאות גבוהה את בחירות 2026 עם יתרון של חמישה מנדטים על פני מתנגדיו היהודים־ציונים – 53:48.
זהו הישג מרשים ביותר שאין אפשרות להקטין אותו. אם מישהו היה אומר לכם בבוקר 8 באוקטובר 2023 שאלו יהיו תוצאות הבחירות לכנסת בעוד שלוש שנים, הייתם שולחים אותו לאשפוז בכפייה. איך אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בבוקר 7 באוקטובר? "בתוך 48 שעות הם ידרשו מאיתנו להתפטר, והם צודקים". גם נתניהו ידע זאת, אך גם ידע שאין בחירות בתוך 48 שעות, והחל מיד בתהליך שיקום המחנה - גם פוליטית, וגם באמצעות הרמת קרנה השמוטה של מדינת ישראל מבחינה צבאית ומדינית.
התוצאות מוכיחות שנתניהו הצליח לקבע את הנרטיב שהמלחמה שניהל הצליחה, ולגבי הכשל הנורא שהוביל ל־7 באוקטובר, הוא הצליח לשכנע רבים־רבים שאחריותו שלו – ראש הממשלה באותו היום וברוב העשור שקדם לטבח – מוגבלת ביותר.
הכי מעניין
בכלל לא משנה כרגע איך זה קרה, אבל אין ספק שנתניהו הצליח לבנות סביבו חומת אש תקשורתית מתוחכמת והדוקה, שהברנז'ה בזה לה אך היא יעילה להפליא בקרב תומכיו. מחנה נתניהו גדול יותר ממתנגדיו בציבור היהודי, וזה ניצחון ענק.
עוד כתבות בנושא
מחנה נתניהו הפסיד
עם מספרים אי אפשר להתווכח: את בחירות 2022 סיים מחנה נתניהו עם 64 מנדטים. אחרי הצטרפות גדעון סער מהגוש הנגדי, הקואליציה כבר מנתה 68 מנדטים. כלומר, בבחירות הללו איבד מחנה נתניהו 11 מנדטים לפחות. זה המון.
הליכוד השיל שישה. ש"ס קרסה מ־11 לשישה. סמוטריץ', שחוזק בפייגלין, קיבל יחד עם בן־גביר מנדט אחד פחות משקיבלה הרשימה המשותפת של הציונות הדתית ועוצמה יהודית בבחירות הקודמות. יהדות התורה שמרה על כוחה עם שבעה מנדטים, במקום לצמוח במנדט אחד לפחות עקב הגידול הטבעי. כל רכיבי מחנה נתניהו, עד האחרון שבהם, ספגו חבטות ומכות אלקטורליות.
הפרט החשוב והדרמטי ביותר: המחנה סיים את הבחירות ללא יכולת להרכיב ממשלה בעצמו, והוא זקוק לחסדיהם של גורמים נוספים כדי לעשות זאת.
מאז 2009 לא נראה שפל כזה בתוצאות של גוש נתניהו, והצניחה מהפעם הקודמת בלתי ניתנת להכחשה. זהו הפסד צורב.
עוד כתבות בנושא
"מחנה השינוי" ניצח
המטרה הראשונה של "מחנה השינוי" הייתה למנוע מנתניהו הקמת ממשלה - והמשימה עלתה בידו. למרות ריצה בארבעה ראשים, למרות שהמסר לבוחרים היה מעורפל ולא טוב, למרות אינספור מריבות פנימיות וחוסר מיקוד, גדי איזנקוט יכול להקים ממשלה. בעייתית, רעועה, כנראה זמנית ביותר - אבל יכול. אז למה התחושה במחנה השינוי היא של אבל כבד?
קודם כול כי יש שם לא מעט אנשי שמאל, שנוטים להיות חמוצים גם במסיבות ימי הולדת חגיגיות במיוחד. אבל ברצינות, אויבו של המצוין הוא הטוב מאוד. כשבמשך חודשים ערוצי הטלוויזיה של מצביעי מחנה השינוי מפרסמים מאות סקרים שבכולם - עד האחרון, כולל המדגמים בליל הבחירות שהיו דומים ויפים כל כך – הם מביסים את מחנה נתניהו, מה הפלא שכשהתוצאות מתהפכות באמצע הלילה, ההלם גדול.
"מחנה השינוי" הפסיד
מאז המהפך ההוא ב־1977, מעולם לא קיבל מחנה השמאל־מרכז תנאים טובים יותר. כל הכוכבים הסתדרו נגד הימין: רפורמה משפטית בתכנון קלוקל שנבלמה כמעט כולה אחרי הפגנות ומהומות לא פשוטות, טבח מחריד שנצרב בתודעה הלאומית כיום הקשה ביותר מאז הקמת המדינה, ולאחריו שלוש שנים של מלחמה בלתי נגמרת למרות ההכרזות החוזרות ונשנות שאנחנו "כפסע מהניצחון המוחלט". תוסיפו לזה את כל פרשיות קטארגייט וספיחיהן, את חוסר הנחת הבולט של רבים ממצביעי גוש נתניהו מדמויות בכירות ומשרים שאיבדו כל רסן התנהגותי ופוליטי, ותקבלו את המתכון המושלם למהפך היסטורי מהדהד. רק להכניס לתנור ולחכות.
במקום זה, מחנה השינוי השיג 48 מנדטים בלבד, רחוק שנות אור מאפשרות להקים ממשלה ללא הסיעות הערביות. אפילו האפשרות הקלושה מבחינה ציבורית להקים ממשלה רק בשיתוף פעולה עם רע"ם לא הושגה. חמור מכך, מחנה נתניהו קיבל חמישה מנדטים יותר. זה לא סתם הפסד, זה כישלון מוחלט.
***
מה שמעניין הוא שכל מילה שכתבתי בטור הזה עד כה היא אמת. גוש נתניהו הפסיד אבל גם ניצח, והוא הדין לגוש שמולו. מה המסקנה? שהציבור הישראלי לא הכריע. וכשלא מכריעים, יש רק שתי אפשרויות: ללכת לסבב בחירות נוסף, או להקים ממשלת אחדות. מערכת בחירות נוספת צריכה להימחק מהלקסיקון הפוליטי הלגיטימי. זה בזבוז כספים אדיר, שמותיר ממשלת מעבר לכהן במשך יותר מדי זמן בלי אמון הכנסת, ושוחק את הדמוקרטיה עד דק. עברנו כמה סבבים כאלה בשנים האחרונות, ושום דבר טוב לא יצא מהם.
עוד כתבות בנושא
אחדות, לעומת זאת, היא יותר מצו השעה. היא האוויר לנשימה שהמדינה שלנו זקוקה לו. יש הרבה אפשרויות, צריך רק מעט רצון טוב. טוב, אולי לא מעט, אבל באמת אין סיבה מהותית שאינה חרמות ומשקעי עבר אישיים שאמורה למנוע מנתניהו, מבנט, מאיזנקוט ומסמוטריץ', למשל, לשבת יחד. ארבעת האישים הללו לבדם יכולים להקים ממשלה יציבה של 65 מנדטים, ויש גם אפשרויות אחרות. אחת מהן צריכה להתממש, ובקרוב.