על פי תמונת תוצאות הבחירות שמסתמנת הבוקר, החברה הערבית בישראל בהצבעתה נעלה את שני הגושים הפוליטיים בתוך חדר, לקחה את המפתח ואמרה להם: תסתדרו.
אחרי שאפילו מלחמה קשה של שלוש שנים לא הצליחה לייצר ממשלת אחדות מרצוננו, יכול להיות שהציבור הערבי בישראל הוא זה שיצליח לעשות זאת. כמו שאמר עמית סגל בלילה, מסתבר שדווקא יש גוש שלישי שכופה אחדות על שני הגושים, וזה הגוש הערבי. כמי שכותב בעד הקמת ממשלת אחדות כבר שבע שנים, מתסכל לגלות שוב ושוב שיהודים לא מסוגלים לשבת יחד מרצונם אלא רק כשכופים עליהם מבחוץ. פעם זו קורונה, פעם מלחמה קשה, והשבוע אלו ערביי ישראל.
עוד כתבות בנושא
המהפך הלילי שהעביר את ההובלה לגוש הימין מעביר את הלחץ לגוש השינוי. עכשיו אייזנקוט, ליברמן ובנט הם אלו שיאלצו לבחור בין ממשלת אחדות לבחירות נוספות. הם אלו שידרשו להכריע האם חשוב להם יותר להמשיך להחרים את נתניהו, לדבוק בשיטת 'רק לא ביבי', ולשלם את המחירים הכבדים של מערכת בחירות נוספת, או להבין שהמציאות הישראלית קוראת להם לגלות אחריות, לפרק את הגושים ולהקים ממשלה ציונית רחבה.
הכי מעניין
בנימין נתניהו במטה הבחירות של מפלגת הליכוד בבנייני האומה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
מפלגות גוש השינוי נדרשות לחשבון נפש נוקב. גם אחרי האסון והמחדל של השבעה באוקטובר, גם אחרי כישלון הגיוס של החרדים, וגם אחרי מסע בחירות כל כך ארוך ומאורגן, הם נכשלו בהשגת רוב בחברה היהודית. אבל גם מפלגות גוש הימין לא פטורות מחשבון נפש. נכון לתוצאות הבוקר גוש הימין איבד כעשרה מנדטים מכוחו, וגם מעבר של וינטר את אחוז החסימה לא היה עוזר לו. אם אחרי כל ההישגים הביטחוניים והכלכליים שהממשלה נופפה בהם בקמפיין הבחירות, ואחרי קמפיין ההפחדה ההיסטרי של נתניהו, הממשלה איבדה את הרוב שלה בחברה היהודית, אולי צריכים להקשיב גם לביקורת מתוך המחנה על התנהלות הממשלה בסוגיית הגיוס של הציבור החרדי, ובסוגיות פנים אחרות.
אי אפשר להתעלם מההצבעה של החברה הערבית בישראל. המסקנה מההישג של המפלגות הערביות היא לא להרכיב ממשלה עם מפלגות שלא רואות בחמאס ארגון טרור. המסקנה היא שצריכים לחשוב איך מייצרים מפלגות אחרות שמייצגות את הצרכים האזרחיים האמיתיים של החברה הערבית בלי לכלול בממשלה חברי כנסת תומכי טרור.
היה משעשע קצת לשמוע במהלך יום הבחירות את תושבי מרכז הארץ עוקבים בדאגה אחרי ההצבעה ההמונית של החברה הבדואית בנגב. סוגיית ההסדרה של הפזורה הלא חוקית, חוסר המשילות והרציחות בחברה הערבית לא מטרידות מספיק את החברה היהודית ואת מנהיגיה הפוליטיים. נהירת האזרחים הערבים לקלפיות היא קריאה להשכמה לעסוק ברצינות גם בסוגיות הללו.
עוד כתבות בנושא
