באולם גריי במודיעין, שנשכר במיוחד לצורך אירוע תוצאות המדגמים של עוצמה יהודית, הכל היה מוכן לחגיגת ניצחון ענקית - הבורקסים, הקיגלים, פלטות המטוגנים ופלטות הירקות.
על מסכי ה-LCD הרבים שהוצבו במקום התנוססו בגאווה תמונותיהם המתחלפות של עשרת המועמדים הראשונים ברשימה, כשלצידן הכיתוב המבטיח: "ברוך הבא לכנסת". האנרגיות בתחילת הערב היו בשמיים, והפעילים הרבים שהציפו את המקום היו בטוחים שהם עומדים בפני הישג היסטורי שישנה את פני המדינה.
עוד כתבות בנושא
אלא שככל שהשעון התקרב לשעה 22:00, החלו לזרום שמועות ראשוניות בין קודקודי המפלגה, והתמונה הוורודה החלה להיסדק. הדוברים והבכירים הבינו בחדרי חדרים שהמספרים שציפו להם רחוקים מלהתממש, והודו בחצי פה שגם הגעה למספר דו-ספרתי נמוך תהיה סיבה למסיבה. האנרגיות הגבוהות התחלפו באנחה מהולה בכאב, כשהנוכחים מסמנים את האשם המרכזי: קמפיין ה"געוואלד" המוכר של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשעות האחרונות של ההצבעה, ש"שתה" להם מנדטים ברגע האחרון במה שהוגדר במטה כ"גאונות פוליטית".
הכי מעניין
המתח הגיע לשיאו דקות בודדות לפני חשיפת תוצאות המדגמים. על רקע הלחישות הדרמטיות שעברו בין הבכירים, נשבר השקט באולם כאשר אחד הפעילים המרכזיים צעק בתסכול עמוק: "כל העבודה שלי נזרקה לפח".
הדממה שאחרי המדגמים
כאשר הגיע רגע האמת ומסכי הטלוויזיה החלו לשדר את תוצאות המדגמים, השתרר באולם שקט מתוח. ברגעים הראשונים, כשהשם "עוצמה יהודית" לא הופיע בתחילת הרשימה של המפלגות הגדולות, עוד ניסו האופטימיים שבין הפעילים להיאחז בתקווה ולחשוש בקול: "את הפתעות הבחירות שומרים לסוף".
אך ההפתעה לא הגיעה. כשהתוצאות הנמוכות למדי שודרו במלואן, השקט המתוח הפך לכבד ומעיק. תחושה קשה של חוסר אונים פשטה באוויר, ומיד אחריה הגיע דלי של מים קרים בדמות עוצר ריאיונות מוחלט ונוקשה שהוטל על כלל אנשי המפלגה.
במשך שעתיים ארוכות, מרגע פרסום המדגמים ב-22:00 ועד קרוב לחצות, שקע המטה לתוך בלבול עמוק, ו-ואקום מנהיגותי והסברתי. בעוד הפעילים באולם מביטים זה בזה חסרי אונים והעיתונאים מחפשים תשובות, יו"ר המפלגה איתמר בן גביר נמנע מלעלות על הבמה ולנאום. מנגד, לא הייתה שום אלטרנטיבה אחרת שתוכל למלא את החלל או לספק הסבר למתרחש, שכן לאף מועמד או דובר לא הותר לפצות פה נוכח עוצר הריאיונות הגורף.
עוד כתבות בנושא
באותן שעות מורטות עצבים, על המסכים שבאולם ולמרות התוצאות הנמוכות במדגמים, המשיכו להיות משודרות בלופ תמונותיהם המתחלפות של עשרת המועמדים הראשונים. הכיתוב החגיגי של "ברוך הבא לכנסת" החל להיראות באותם רגעים מנותק, צורם וכמעט מביך נוכח המציאות המשתקפת מהקלפיות. הצרימה הזו תועצם בהמשך הערב, כאשר אותן תמונות ישודרו על הבמה רגע לפני עלייתו של בן גביר לנאום.
ברקע, המרקעים המשיכו לשדר שוב ושוב את נתוני המדגמים שאינם משתנים. רוב הקהל כבר נטש, אך באולם נותרו בודדים, צמודים למסכים, מסרבים להאמין למראה עיניהם ונאחזים בשאריות של תקווה קלושה שתוצאות האמת ישנו את רוע הגזירה ברגע האחרון.
בשעה 23:00, הרחק מעיני המצלמות, כונסו כלל המועמדים וראשי המפלגה לשיחת זום דחופה. שם, בשיחה סגורה, תואמו העמדות, נוסחו המסרים המרכזיים והתקבלה ההחלטה האסטרטגית כיצד לבלום את הסחף ולשנות את כיוון הרוח.
מפגן נחישות על הבמה
סמוך לשעה 12 בלילה, נרשמה פתאום תכונה מחודשת ודרמטית באוויר. מישהו במטה החליט להוציא לפועל את תוכנית המגירה ולבצע מהפך תודעתי מחושב כדי לחתוך את הבלבול שנוצר. המוזיקה האופטימית והחגיגית מתחילת הערב הוחלפה בשירי עידוד ונשמה בעלי מסר ברור של התמודדות עם משבר: "אני אלוף העולם בליפול ולקום כמו גדול", "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים", ו"אני מאמין בניסים".
השינוי המוזיקלי עשה את שלו. במשך דקות ארוכות, כלל אנשי המפלגה והפעילים שנותרו באולם גייסו את כל כוחותיהם ועשו מאמץ עילאי להרים את האווירה. הם שרו, רקדו וחייכו למרות התוצאות המאכזבות, מייצרים מפגן כוח פנימי ומלאכותי.
איתמר בן גביר נואם במטה עוצמה יהודית לאחר תוצאות המדגמים | צילום: אלינור פבריקר
המאמץ הזה השתלם ברגע השיא של הלילה. עד שנכנס איתמר בן גביר אל האולם, האווירה השתנתה לחלוטין מקצה אל קצה. הוא התקבל בשמחת מנצחים סוערת, כאילו לא נעלמו מנדטים יקרים שעות ספורות קודם לכן. בן גביר צעד לעבר הבמה כשהוא מחלק "כיפים" לפעילים הנלהבים, והפך את הלילה המורכב והמדוכדך למפגן של נחישות.
אך המפגן הזה נשאר על הבמה בלבד. מאחורי הקלעים, מחוץ לטווח הראייה של פעילי השטח המריעים, הדברים נראו אחרת לגמרי. לכל הנוכחים בחדרי החדרים היה ברור לחלוטין שהתמונה מורכבת בהרבה, ומספר המנדטים הכללי של הגוש מטיל צל כבד. גם ה"כיפים" והחיוכים המאולצים מול המצלמות לא יכלו להסתיר את תחושת הבלבול והדאגה מהבאות.
ההוכחה החותכת לכך הגיעה מיד עם רדת השר מהבמה: עוצר הריאיונות הנוקשה לתקשורת נותר על כנו במלוא עוזו עד להודעה חדשה. המסכים באולם כבו, האורות עומעמו, אך מסך הערפל הפוליטי והמתח הסמוי במפלגה רק הלכו והעמיקו לתוך הלילה.
עוד כתבות בנושא
