1. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. יעברו עוד כ-48 שעות עד שנבין סופית, או לפחות כמעט סופית, כיצד תיראה הכנסת ה-26. ועם זאת, נראה שכבר ניתן לומר שרוב סוקרי המדגמים פישלו במידה רבה.
את התוצאה שנראית כרגע הקרובה ביותר לתוצאות האמת נתן הסוקר צוריאל שרון מחברת דיירקט פולס, במדגם ערוץ i24NEWS, אבל ניאלץ להמתין עוד כמה שעות עד שניתן יהיה לומר במידה רבה של ודאות כיצד עומדת להיראות הכנסת ה-26, וכיצד תתחלק מפת הגושים לקראת השבועות הפוליטיים הקרובים שצפויים להיות מכריעים. זאת משום שעוד הרבה לפני השאלה מי, אם בכלל, ירכיב ממשלה, והאם נחזור לקלפי תוך פחות מחצי שנה, מחכים לנו שני קרבות פוליטיים דרמטיים במיוחד.
עוד כתבות בנושא
2. הקרב הראשון, שבו לגוש האופוזיציה יהיה הכי קל לנצח, הוא על כיסא יו"ר הכנסת. כדי להזיז את אמיר אוחנה מכס היו"ר ולהשתלט זמנית על ניהול מליאת הכנסת, לא צריך יותר מאשר לאתר מועמד מוסכם לתפקיד מקרב גוש מתנגדי נתניהו. ניתן אפילו להגיע להסכמה על כך שזה יהיה מועמד זמני, כזה שיפנה את הכסא אם וכאשר יקרה הנס ותוקם ממשלה. על אף ההישג המרשים של הליכוד, את המהלך הזה ניתן לבצע מיד עם כינוסה של הכנסת ה-26, וכל מה שנדרש למענו הוא תיאום ברובד הכי בסיסי בין מרכיבי גוש האופוזיציה הנוכחי ובין המפלגות הערביות - שכבר הבהירו שתהיינה נכונות לשיתוף פעולה עם מהלך כזה.
הכי מעניין
יודח בקרוב? יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מצביע | צילום: ללא קרדיט
3. הקרב הפוליטי-פרלמנטרי המורכב יותר, ועם זאת גם המשמעותי יותר, שיתחיל הבוקר יהיה על שאלת השליטה בוועדת המסדרת, הגוף הקובע אילו חוקים יעלו לסדר היום עד להשבעת ממשלה או הקמת קואליציה חדשה. הוועדה המסדרת היא מוקד השפעה קריטי, שכן עד להשבעת ממשלה לא נבחרות ועדות הכנסת הקבועות. מי שמנהל את הכנסת והמתרחש בה בפרק הזמן הזה הוא הוועדה המסדרת, גוף המייצג את סיעות הכנסת הנבחרת לפי מפתח קבוע, ואשר מי ששולט בה מחזיק בפועל במפתח לסדר היום וללוחות הזמנים של הבית.
בראש הוועדה המסדרת, תפקיד המרכז בידו עוצמה רבה בתקופת הביניים של עד הרכבת הממשלה, עומד חבר כנסת מסיעתו של מי שקיבל מהנשיא את המנדט להרכבת הממשלה. גוש האופוזיציה דהיום שואף לחקק מספר חוקים מרכזיים (כגון חוק המונע מנאשם בפלילים להרכיב ממשלה, או ביטול חלק מחוקי הרפורמה המשפטית שחוקקו בקדנציה הקודמת) כבר בפרק הזמן שבין השבעת הכנסת להקמת ממשלה או ליציאה לבחירות נוספות. אלא שכדי להצליח בכך, עליו לשלוט כאמור בוועדה המסדרת, ולשם כך על אייזנקוט או כל יו"ר מפלגה אחר מגוש מתנגדי נתניהו לקבל מהנשיא את המנדט להרכבת הממשלה.
בעוד שיתוף פעולה לצורך החלפת יו"ר כנסת הוא פשוט יחסית, קבלת מנדט להרכבת הממשלה תלויה בהמלצות לנשיא על ידי המפלגות השונות. המפלגות הערביות כבר הבהירו כי לא יתנו לאייזנקוט או לכל מועמד אחר של גוש מתנגדי נתניהו המלצה "בחינם". כדי לקבל את ההמלצה שלהן אצל נשיא המדינה יידרש אייזנקוט או כל מועמד אחר "לשלם" בהתחייבויות שניתן יהיה לפרוע ללא קשר לשאלה האם בסוף הדרך הן תהיינה שותפות בממשלה שתוקם או לא. הצורך לתת "תמורה" למפלגות הערביות יוצר דילמה מורכבת עבור איזנקוט, משום שאם המחיר יהיה גדול ומנגד הוא לא יצליח להרכיב ממשלה והמדינה תלך לבחירות נוספות, מחיר שיתוף הפעולה ותיקוני החקיקה עלול להתגלות כיקר מאוד עבורו ולחזק את הימין בבחירות שתבואנה.
עוד כתבות בנושא
4. ומעל לכל אלו מרחפת כמובן שאלת השאלות, האם ניתן יהיה להרכיב ממשלה בנסיבות הנוכחיות או שמדינת ישראל צפויה להיגרר למערכת בחירות נוספת בתוך כחצי שנה?
לכאורה, רק נס יכול להציל את המערכת הפוליטית מהיגררות חזרה לבחירות, משום שגוש האופוזיציה למעשה הפסיד את היכולת להרכיב ממשלה, ומנגד גם גוש נתניהו, כך נרטה, רחוק מדי מניצחון. אולם בידי נשיא המדינה נותר עדיין כלי אחד, בעייתי חוקתית אבל רב עוצמה, שעשוי לאפשר לו לשחרר את המערכת מקיפאון - החנינה.
אם הרצוג יעשה בכלי הזה שימוש חכם, ניתן יהיה אולי לשבור סוף סוף את הדיכוטומיה הגושית שריסקה את הפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון ולנסות לפחות לייצר קואליציה ציונית שונה, רחבה, כזו שלא תיתן לאף צד את מלוא חלומותיו אך תאפשר למדינת ישראל להתמודד עם כמה מהאתגרים הכי דרמטיים הניצבים כיום בפניה.