אנחנו מתקרבים לבחירות שבעיניי הן הקריטיות ביותר בתולדות המדינה. אני רואה בפייסבוק אנשים שנוחתים בארץ כדי להצביע, בזמן שמרכז חייהם בכלל במקום אחר. הם מדברים בלהט על הרצון להשפיע כאן, ואז חוזרים לחייהם בחו"ל ומשאירים אותנו לחיות עם התוצאות.
בשנים 2010-2011, אחרי יותר מחמש שנים מחוץ לישראל, מצאתי את עצמי מחוץ למערכות שהכרתי כאן: ביטוח לאומי, קופת חולים ורשויות המס. על אובדן הזכויות בביטוח הלאומי ובקופת החולים די התבאסתי, אבל הבנתי את ההיגיון: אני לא חי בישראל.
ובכל זאת, להצביע יכולתי. כלומר, לא הייתי תושב לצורך הזכויות והשירותים, אבל כן יכולתי להשפיע על חייהם של האנשים שחיים כאן ונושאים בנטל. משהו כאן לא נכון, לא הגון ולא הוגן.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
אני רואה סלפי מתוך המטוס ומשדה התעופה, חיוך של מיליון דולר, ולפעמים גם בת שיושבת ליד אמה, שמאמינה שהיא מעניקה לה שיעור טוב באזרחות. את לא גרה כאן, אבל באת לתת לבת שלך שיעור באזרחות? ומה עם האחריות לחיות עם תוצאות ההצבעה? בעיניי יש בזה הרבה התנשאות ומעט מדי התחשבות באנשים שנושאים בנטל.
אני אומר את הדברים גם מתוך ביקורת על עצמי. פעם אחת הצבעתי בזמן שחייתי בחו"ל. השנה הייתה 2015, הייתי במקרה בביקור בארץ, וגיסתי דאז אמרה לי: "אני נוסעת להצביע, תבוא?". באתי. האמת? הרגשתי מבוכה. אני לא גר כאן, לא משלם כאן מסים ולא מסתכן כאן ביום יום. למה שאכריע עבור מי שכן?
במהלך כמעט עשרים שנה בחו"ל, זו הייתה הפעם היחידה שהצבעתי. היו לא מעט מערכות בחירות בשנים האלה, אבל הרגשתי שלא ראוי שאבוא להכריע ואחר כך אחזור לחיי באמסטרדם.
אני מקווה שאחרי הבחירות האלה החוק ישתנה, וזכות ההצבעה תהיה קשורה גם לתושבות במדינה. בעיניי, לצד הזכות להשפיע צריכה לעמוד האחריות לחיות כאן עם התוצאות. לא ייתכן שאדם יגיע לכאן כדי לחזק את מה שאני רואה כברית האדומה-ירוקה, ואז יחזור לחייו בניכר.
עוד כתבות בנושא
ולאחיי בשמאל הישראלי, אני מבקש להזכיר פרק היסטורי שכדאי ללמוד: המהפכה באיראן ב-1979. כוחות שמאל ואסלאמיסטים השתתפו במאבק להפלת השאה. לאחר המהפכה ביססו האסלאמיסטים את שלטונם, ובהמשך רדפו גם את אנשי השמאל, אסרו והוציאו להורג רבים מהם.
הנסיבות שונות, אבל הלקח ראוי למחשבה: התנגדות לאותו שלטון אינה מבטיחה חזון משותף ליום שאחרי. יהודים שמצביעים למנסור עבאס או לרשימה המשותפת צריכים להבין שבעיניי הם ממלאים בעת הזאת תפקיד של "אידיוטים שימושיים". ההיסטוריה היהודית, לרבות תקופת מלחמת העולם השנייה, מחייבת אותנו לבחון בזהירות הבטחות ושותפויות פוליטיות.
לעם ישראל מגיע יותר ממשאלות הלב שלכם. יהודים, תתעוררו ותלמדו מן העבר.
כמו שנכתב בקהלת: "מה שהיה הוא שיהיה [...] ואין כל חדש תחת השמש". בשם ה' נעשה ונצליח!