כבוד הנשיא, מן הסתם בכל יום מישהו מצטט באוזניך את הערתו המרירה של הנשיא הראשון. כאשר גילה חיים ויצמן כמה מוגבלות סמכויות הנשיא במדינת ישראל, הודה על כך שהשאירו לו את הזכות להחזיק ממחטה: כך יש לפחות מקום אחד שאליו מותר לו לתחוב את האף. ובכן, כבוד הנשיא, ייתכן שאנחנו מתקרבים לרגע הממחטה שלך; למקום שבו מותר ורצוי שתתחב את האף. אתה תשלם על כך מחיר, ואני רוצה לעודד אותך לשלם אותו.
עוד כתבות בנושא
השבוע הכרזת: "אעשה כל מה שאני יכול כדי שלא יהיו בחירות חוזרות". אנשיך מיהרו לרמוז שאתה מתכוון לקדם ממשלת אחדות רחבה, ויו"ר האופוזיציה יאיר לפיד מיהר עוד יותר לדחות בתקיפות רבה את האופציה הזו: "מקווה מאוד שהנשיא הרצוג לא ינסה לדחוף לעוד ממשלת 'אחדות' מזויפת", כתב לפיד והבהיר: "לא נשתף עם זה פעולה".
נכון לעכשיו, תמונת הסקרים מלמדת שממשלת אחדות היא האפשרות היחידה לקואליציה יציבה במדינת ישראל. זו גם הקואליציה שמדינת ישראל צריכה, אחרי שנים של מריבות אחים נוראיות, טבח מחריד ומלחמה קשה. חברה ששקועה בפוסט-טראומה קולקטיבית לא יכולה לבזבז עוד אנרגיות על מלחמות אחים.
הכי מעניין
שנאתם אומנותם
איזו חלופה יש לממשלת אחדות רחבה? לשבחו של גדי איזנקוט ייאמר שהוא אדם ישר, ואינו מסתיר את תוכניתו: להשביע ממשלת מיעוט, בתמיכה מבחוץ של המפלגות הערביות. ברור שממשלה כזו לא תוכל לשרוד הרבה זמן, ולכן מתוכנית איזנקוט משתמע שהוא מתכנן לעמוד בראש ממשלת מעבר, בזמן שישראל תשקע שוב בביצה של מערכות בחירות חוזרות ונשנות. כאמור, לזכותו של איזנקוט ייאמר שהוא ישר; לגנותו ייאמר שהתוכנית שלו היא קטסטרופה.
מה הנימוק העיקרי נגד ממשלת אחדות? אנשים ששנאתם אומנותם סולדים ממנה, כי היא תגזול מהם את הסיפוק הרגשי שבהשפלת היריב הפוליטי. אך פוליטיקה אינה דרבי אלא נבחרת לאומית; היא אינה טניס אלא מטקות. פוליטיקה טובה נעשית בהסכמות רחבות. אין היום פערים אידיאולוגיים גדולים בין נתניהו ואיזנקוט. סביב הליכוד וישר אפשר לאסוף עוד מפלגות מימין ומשמאל, ולהקים ממשלה יציבה ונחושה, שתגמור סוף סוף את המלחמה, תייצב את המשק ותתחיל להתמודד ביושר עם האתגר החרדי. האם זו תהיה ממשלת חלומותיי? בהחלט לא; אך לפחות זו לא תהיה ממשלת סיוטיי.
עוד כתבות בנושא
העניין הוא, כבוד הנשיא, שאם תלחץ על הפוליטיקאים להקים ממשלה כזו – יהיה לזה מחיר. אתה תל אביבי, איש מפלגת העבודה, ובחוגים הללו אחדות אינה רעיון פופולרי. הם יזכרו לך את זה, יפגינו מול ביתך וינסו למרר את חייך. ואף על פי כן, אני מעז לשער שההיסטוריה תשפוט אותך אחרת. הרי אם חלילה לא תצליח ביוזמה הזו – איך תסכם את כהונתך? המהלך הבולט שלך בכהונה הזו היה הניסיון לגבש הסכמות סביב הרפורמה במשפט; ובזה נכשלת כישלון חרוץ. יש לך עוד הזדמנות אחת להטביע חותם חיובי על תולדות ישראל – הלוואי שתנסה, והלוואי שתצליח.
ג'רלד פורד התמנה לנשיא ארצות הברית אחרי שנאלץ קודמו ניקסון לפרוש, בגלל חשדות פליליים חמורים. אמריקה הייתה קרועה מבפנים, אחרי שנים של מלחמה לא פופולרית בווייטנאם ועימותים פוליטיים קשים. חודש אחרי שהושבע לתפקידו הודיע פורד על חנינה כוללת ומוחלטת לניקסון. יריביו הפוליטיים השתוללו מזעם. לבית הלבן הגיעו 197,000 מכתבי מחאה. פורד סבר כל חייו שבגלל ההחלטה הזו הפסיד את בחירות 1976.
נשיא ארה"ב ג'רלד פורד, 1974 | צילום: AP
אך ההיסטוריה שופטת את פורד באופן שונה בתכלית. ב-2001 זכה ג'רלד פורד בפרס "דיוקן של אומץ", מטעם הספרייה הנשיאותית לזכר הנשיא ג'ון קנדי. אחיו של הנשיא קנדי, הסנטור טד קנדי, נאם בטקס הענקת הפרס. כך אמר אז הסנטור קנדי: "אני הייתי אחד מאלה שדיברו אז נגד החנינה שהעניק הנשיא פורד. אבל הזמן מבהיר את אירועי העבר, וכיום אנו רואים שפורד צדק". המהלך של פורד, הוסיף קנדי, אִפשר לאמריקה להתקדם מעבר למשבריה ולהתחיל בתהליך ריפוי לאומי.
עוד כתבות בנושא
מה יכול לעשות נשיא ישראל, כדי לקדם את האופציה של ממשלת אחדות? חנינה מעין זו שהעניק פורד היא בהחלט אחד הכלים שבהם גם אתה יכול להשתמש; אך היא אינה הכלי היחיד. הנשיא צריך להשתמש באחריות בסמכויות שמעניקים לו החוק והנוהג, ולא לחרוג מהן. הוא לא יכול להחליט במקום העם או נבחריו מה תהיה הקואליציה. אך הוא יכול להמליץ וגם ללחוץ, וכיוון שהוא זה שמעניק לחבר כנסת את הזכות להרכיב קואליציה, אפשר לקוות שלא יתעלמו לגמרי מדבריו.
יהיו כאלו שיכעסו; מה אפשר לעשות. כאשר בחרת להיות נשיא ישראל קיבלת את עצמך את המחויבות לדאוג לעם, וגם את הנכונות לשלם על זה מחיר. משפט ההיסטוריה חשוב ממשפט השכנים בצהלה, כבוד הנשיא; וכיוון שאתה אדם מסורתי ומאמין אני מעז להוסיף שמשפטו של בורא העולם חשוב מזה ומזה. הלוואי שתפעל למען ממשלת אחדות יציבה; הלוואי שיצטרפו אליך גם רבים מהפוליטיקאים, שהרי אף הם ייתנו יום אחד את הדין לפני קונם על ההכרעה הזו; הלוואי שתצליחו להקים ממשלה כזו. כי מזמן כבר הגיע הזמן.
עוד כתבות בנושא
