מליאת הכנסת אישרה הערב (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק היועץ המשפטי לממשלה, המשנה באופן מהותי את מעמד חוות הדעת של היועמ״ש ואת כללי ייצוג הממשלה בבתי המשפט, שקידם ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית.
החוק אושר יממה לפני פיזור הכנסת, לאחר שהקואליציה החליטה לפצל את הצעת החוק המקורית ולוותר בשלב זה על הפרקים הנוגעים להפרדת התביעה הפלילית מתפקיד היועץ המשפטי.
החוק שאושר אינו מפצל אפוא את תפקיד היועמ"ש ואינו מקים את מוסד התובע הכללי, אולם הוא משנה שניים מהיסודות המרכזיים שעליהם נשען מעמד היועץ המשפטי לממשלה: תוקפן המחייב של חוות דעתו ובלעדיותו בייצוג המדינה בערכאות.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
על פי החוק, חוות דעת כתובה של היועץ המשפטי לממשלה תיחשב כמשקפת את הדין הקיים, אולם הממשלה תהיה רשאית להחליט שאינה מקבלת אותה ואף לפטור בהחלטתה גורם אחר ברשות המבצעת מן החובה לפעול לפיה.
במקרה כזה תידרש הממשלה להניח את החלטתה ואת חוות דעת היועמ"ש על שולחן ועדת החוקה של הכנסת, או על שולחן ועדת החוץ והביטחון אם מדובר בנושא ביטחוני או מדיני. האפשרות לחרוג מחוות הדעת לא תחול על הפעלת סמכויות בתחום המשפט הפלילי או על סמכויות שהחוק הקנה במפורש ליועץ המשפטי.
החוק משנה גם את הסדרי הייצוג בבתי המשפט. הסמכות לקבוע את עמדת הרשות המבצעת בהליך משפטי תהיה נתונה לממשלה, והיא תוכל לקבוע עמדה שונה מזו שגיבש היועץ המשפטי. אם היועמ"ש יודיע כי אינו יכול להציג את עמדת הממשלה, או אם שר יסבור כי עמדת משרדו אינה מוצגת כראוי, תוכל הממשלה או ועדת שרים למנות עורך דין חיצוני שייצג אותה במימון המדינה. במצב כזה היועץ המשפטי לא יוכל להתייצב באותו הליך ולהציג עמדה אחרת בלי לקבל אישור מן הדרג המדיני. גם הסדר זה לא יחול על הליכים פליליים.
פרק נוסף בחוק מעגן את פיקוח שר המשפטים על היועץ המשפטי. היועמ"ש יידרש למסור לשר דיווחים על פעילותו, לרבות - לפי בקשת השר - על מקרה מסוים. עם זאת, אם יסבור שמסירת המידע עלולה לפגוע באינטרס ציבורי חשוב או להעמיד את השר בניגוד עניינים, הוא יוכל להעביר את הדיווח לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות במקום לשר. החוק מבהיר כי אין בהוראות אלה כדי לאפשר לשר להנחות את היועמ"ש כיצד לפעול בהליך פלילי מסוים.
עוד כתבות בנושא
יוזם החוק, יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, מסר: "היום עשינו שינוי היסטורי בדרך שבה פועל הייעוץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל. החוק שיזמתי ועבר מחזיר את הייעוץ המשפטי לתפקידו הטבעי, לייעץ ולסייע לממשלה, ולא להחליף את שיקול דעתה או למנוע ממנה לממש את המדיניות שלשמה נבחרה".
"צעד זה הוא חלק ממה שהבטחנו לבוחרים במצע של הציונות הדתית. התיקון החשוב יסדיר את התנהלותה של הממשלה עם הייעוץ המשפטי לממשלה, כך שממשלה שנבחרה על ידי הציבור צריכה להיות מסוגלת למשול, לקבל ייעוץ משפטי מקצועי, אך גם לקבוע את עמדתה ולהיות מיוצגת בבית המשפט באופן שתואם את מדיניותה", הוסיף רוטמן.
יו"ר ועדת החוקה הבטיח כי לא יוותר על פיצול תפקיד היועמ"ש: "אני מודה לחברי הוועדה, לצוות המקצועי ולכל מי שלקח חלק במלאכה החשובה הזו. היום עשינו צעד גדול נוסף בדרך לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית ולתיקון מערכת היחסים בין הדרג הנבחר לבין הדרג המשפטי. את החלק השני של החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש נעביר בעזרת השם לאחר הבחירות, ובעזרת הכוח שהציבור יעניק לנו, אשלים את החוק ואמשיך בתיקון מערכת המשפט".
שר המשפטים יריב לוין הציג את אישור החוק כנדבך נוסף ברפורמה המשפטית וכמרכיב השלישי שאושר, לדבריו, מתוך ארבעת רכיביה המקוריים. "זהו צעד הכרחי להחזרת יכולת המשילות לדרג הנבחר, במטרה לבצע את המדיניות שלשמה קיבלנו את אמון הציבור", מסר לוין. "אני מודה ליו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ולכל השותפים למלאכה החשובה הזו".
עם אישור החוק, הודיע ח"כ גלעד קריב כי יעתור נגד החוק לפיצול תפקיד היועמ"ש יחד עם מכון זולת ועם שורה של אנשי ציבור, וביניהם שר המשפטים לשעבר יוסי ביליין, פרופ׳ שמעון שטרית, פרופ׳ יופי תירוש ועוד. לדבריו, העתירה טוענת כי החוק מהווה שינוי משטרי דרמטי הפוגע באופן קשה בעצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה, בשלטון החוק ובזכויות היסוד של אזרחי ישראל. עוד מבקרת העתירה את הליך חקיקת החוק. כך נקטה גם התנועה לאיכות השלטון, שהגישה גם היא עתירה לבג"ץ נגד החוק.