השבוע אושר בכנסת חוק הכשרות החדש, המבטל את רפורמת הכשרות שהוביל מתן כהנא. אנשי ש"ס הסבירו כי הדבר ישפר את רמת הכשרות בישראל ואפילו יוריד את יוקר המחייה, ומפלגת הציונות הדתית, כרגיל, הלכה בעקבותיהם. כדאי לבחון האם החוק אכן נועד להשיג מטרות אלו, או שמא עומדים מאחוריו גם שיקולים אחרים.
עוד כתבות בנושא
שוק הכשרות סובל מכשלים רבים. למשל, בשל מונופול הרבנות, מי שמבקש לזכות בהכשר מגוף כשרות נוסף (כגון הבד"צים), מחויב לקבל הכשר גם מהרבנות, כך שלתשעים אחוזים מן המוצרים הנמכרים בישראל יש הכשר כפול. הצורך לשלם לשני גופי כשרות מייקר את המוצר ומספק פרנסה לצבא של משגיחים.
בנוסף, היעדר התחרות גורם לחוסר יעילות ולהתנהלות בעייתית של מערך הכשרות, שיודע כי בעל העסק מחויב לצרוך את שירותיו. דו"ח מבקר המדינה קובע כי הוא נגוע במינויים של קרובי משפחה, וכי נפוצים בו "בזבוזים, כפילויות ופעולה שלא לפי כללי מנהל תקין". בעיה נוספת היא העובדה שהמשגיחים מקבלים את שכרם מבעל העסק, עליו הם אמורים לפקח.
הכי מעניין
רפורמת הכשרות ביקשה לפתור את הכשלים הללו. היא קבעה שרב עיר יוכל להעניק הכשר בעיר אחרת, מה שייצר תחרות בין הרבנויות ויביא לשיפור השירות. בשלב שני, גם גופי כשרות פרטיים, כדוגמת הבד"צים ו"צהר", יוכלו להעניק כשרות מטעמם וזאת תוך עמידה בסטנדרטים הלכתיים שייקבעו.
עוד כתבות בנושא
למה כל זה מפחיד את ש"ס ואת הרבנות? ראשית, רפורמת הכשרות מאפשרת ריבוי דעות. ברור לכל כי קיימות גישות שונות בהלכה, יש מחמירים ויש מקלים. למשל, לצד רב עיר שמתנה את הענקת הכשרות למסעדה בשימוש בכרובית שגודלה בגידול מיוחד - יש רבנים שיפסקו שניתן לאכול כרובית מגידולים רגילים לאחר בדיקה, כפי שהיה מקובל מקדמת דנא. הרפורמה אפשרה לבעל העסק לבחור את רמת הכשרות המתאימה לו וללקוחותיו. המתנגדים לה תובעים מונופול על ההלכה, ושוללים את יכולת הציבור ללכת בדרכם של פוסקים מקלים.
שנית, הרפורמה פוגעת בכוחה של הרבנות, ובפרנסת עובדי מערך הכשרות. התנגדותם מובנת - אין בעל עסק שהיה מוותר על מצב בו הוא פועל בשוק ללא מתחרים, וזוכה בלקוחות המחויבים לצרוך את שירותיו, גם אם הם אינם יעילים ויקרים.
גם הפרטים הקטנים של חוק הכשרות החדש עשויים ללמד על מניעי מקדמיו. למשל, החוק קובע לראשונה כי המועצות הדתיות תהיינה רשאיות להעניק הכשרים על מוצרים שאינם מזון, כגון אקונומיקה או שמפו (כפי שכבר קיים בבד"צים שונים). דבר זה עשוי לקבוע סטנדרט כשרות שאין לו בסיס הלכתי, יאפשר להרוויח כסף נוסף מן ההשגחה על מוצרים אלו, וכמובן גם ייקר אותם.
לציבור הישראלי מגיעה מערכת כשרות המשרתת בראש ובראשונה את צרכיו.
עוד כתבות בנושא
