הקואליציה ממשיכה להאיץ את קידום חוקיה המרכזיים, עם העבודה המאומצת שהחלה עם פתיחת כנס הקיץ השבוע. עם קצת יותר מחודשיים של עבודה לפניה, ועדת החוקה, חוק ומשפט קיימה היום (רביעי) שני דיונים משמעותיים - האחד בהצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאומית לאירועי 7 באוקטובר, והשני בהצעת החוק להפרדת מח"ש מהפרקליטות והפיכתה לגוף עצמאי.
בדיון הראשון המשיכה ועדת החוקה להכין לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאומית לאירועי טבח 7 באוקטובר ומלחמת "התקומה". גם הפעם נעדרו חברי האופוזיציה מהדיון.
לפי הנוסח המעודכן, חברי הוועדה ימונו בידי הכנסת ולא בידי נשיא בית המשפט העליון, כפי שקובע החוק הקיים לגבי ועדות חקירה ממלכתיות. ההרכב אותו יציע יו"ר הכנסת ידרוש רוב של 80 חברי כנסת, ובמקרה שלא תושג הסכמה - ימונו חברי הוועדה במשותף בידי יו"ר ועדת הכנסת וראש האופוזיציה. אם גם אז לא יושלם ההרכב בתוך 14 ימים, מבקר המדינה ימנה את החברים החסרים.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
עוד מוצע לקבוע כי לא יוכלו לכהן בוועדה מי שכיהנו כשופטי עליון, חברי הקבינט הביטחוני, קצין בדרגת אלוף ומעלה, ראשי שב"כ וסגניהם, יועמ"שים, פרקליט צבאי ראשי ויועמ"ש השב"כ. בנוסף, ארבעה בני משפחות שכולות ישמשו כמפקחים על עבודת הוועדה ויוכלו להשתתף בדיוניה ולהציע הערות בטרם פרסום הדו"ח.
ח"כ קלנר הסביר בדיון כי מטרת ההגבלות היא למנוע מצב שבו "מי שיצטרכו לתת תשובות על אחריותם לביטחון ישראל, לא ישבו בכיסא הוועדה".
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן אמר כי "יש בעיה שבית המשפט, שהוא חלק מהנחקרים, ימנה את חברי הוועדה", והוסיף כי "אחת הסיבות שמוסד ועדות החקירה לא נהנה מאמון הציבור היא כי הנחקרים ממנים את עצמם".
מנגד, במשרד המשפטים ובייעוץ המשפטי לוועדה מתחו ביקורת על ההצעה. יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, אמר כי מתן סמכות לממשלה לקבוע את נושאי החקירה "חותֵר תחת הרציונל המוצהר של החוק", משום שהממשלה עצמה היא אחד הגופים הנחקרים.
עוד בנושא ועדת חקירה לטבח 7 באוקטובר
נציגת משרד המשפטים, עו"ד גאל אזריאל, הזהירה כי מדובר במנגנון חריג, הכולל שלילה גורפת של בעלי תפקידים בכירים גם שנים לאחר שסיימו את תפקידם. "הנוסח שהופץ רק אתמול בערב נראה מאוד חריג לא לקבוע תנאי כשירות פוזיטיביים או לשלול פשוט שורה של אנשים בשל תפקיד שמלאו גם בעבר הרחוק. זה שונה מהוראות צינון שקיימות לפעמים". עוד התייחסה עו"ד אזריאל להשמטה בניסוח שהובא לדיון, של המילים חקירה "יסודית בלתי תלויה". "אלה עקרונות בסיסיים של כל ועדת חקירה, ולכן חשוב יהיה שסעיפי החוק יאפשרו חקירה שתעמוד בהם".
ח"כ קלנר הסביר היום כי המילים לא נמחקו במכוון אלא מדובר בטעות סופר. "הנוסח החדש נועד לדייק את התכלית שהיא לתת מענה למחלוקת הציבורית".
במקביל, הוועדה המשותפת לוועדת החוקה והוועדה לביטחון לאומי סיימה את הקראת סעיפי הצעת החוק של ח"כ משה סעדה להפרדת מח"ש מהפרקליטות, לקראת קריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה רוטמן הודיע כי נוסח החוק יופץ כעת להגשת הסתייגויות. החוק צפוי לעלות לאישור בעוד כשבועיים.
לפי ההצעה, מח"ש תוקם מחדש כגוף עצמאי במשרד המשפטים, בנפרד מהפרקליטות. מנהל מח"ש ימונה לכהונה אחת בת שש שנים בידי ועדת איתור ייעודית, ויוקם גם מנגנון חדש להכרעה במחלוקות בין מח"ש לבין גופי חקירה ותביעה אחרים.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
בדיון נרשמו עימותים סביב שאלת העצמאות והפיקוח על הגוף החדש. ח"כ יואב סגלוביץ' טען כי הרכב הוועדה הוא בשליטה פוליטית מלאה. "מייצרים כאן גוף עצמאי ללא פיקוח ובקרה", אמר, והזהיר מפני "אח גדול שאין עליו בקרה", בהתייחס לסוגית עובדי המחלקה וגישתם למערכת המודיעין של המשטרה.
גם משרד המשפטים התריע כי ההצעה אינה כוללת מנגנונים מספקים להבטחת עצמאות מח"ש מפני התערבות פוליטית.
רוטמן דחה את הביקורת ואמר כי מטרת החוק היא "לייצר כאן הפרדה מהפרקליטות", וכי "האמירה על כפיפות לשר אינה מקצועית – יש יועמ"ש שמונה פוליטית על ידי ממשלה פוליטית וניתן להדיחו פוליטית. זו המציאות היום. הערובות בחקיקה שהגוף הזה יקבל, גבוהות יותר ממה שיש היום על הפרקליטות. שכבות ההגנה שיש היום לאזרח שודרגו ובוודאי לא הופחתו".