לפני שבוע הותר לפרסום שהחלל החטוף האחרון שהיה בעזה, רס"ר רן גואילי, זוהה ויוחזר לישראל לקבורה. התרגשות גדולה הייתה באוויר, רבים הסירו את סיכות החטופים שענדו בשנתיים האחרונות, שלטים קופלו, ואווירת סיום המלחמה הורגשה במדינה. כמה שעות לפני כן, נפגשתי לשיחה עם שלוש נציגות של "פורום דין וצדק", שלושתן שכלו קרוב משפחה מדרגה ראשונה במסיבת הנובה שהתקיימה ביער רעים. בעבורן, עד שחקר האמת על אירוע היום הנורא ההוא לא יצא לאור, והאשמים במחדל הגדול בתולדות המדינה לא יישאו בעונש, המעגל לא ייסגר.
"מישהי אמרה לי לא מזמן בנוגע ל־7 באוקטובר, 'זו הייתה תקופה קשה, נכון?'. עניתי לה 'לא הייתה, עדיין'", משתפת גליה חושן, אימה של הדר ז"ל, שנרצחה במיגונית ליד קיבוץ רעים. "אנחנו עדיין שם, לא מרגישה שהתקדמנו. אני עדיין לא מאמינה שהדר לא תחזור הביתה לעולם, ואני רוצה לדעת שמי שעמד מאחורי הכשל הנוראי יישא בתוצאות וייענש".
"אני עדיין לא מעכלת שלא נחתן את ברק, שהוא לא פה לבלות עם הילדים שלי, שהוא לא יחזור להצחיק אותנו", אומרת תמר תשובה, שאחיה ברק דוידי ז"ל נרצח במיגונית בקיבוץ עלומים כשברח ממתחם הנובה. "הגעגוע אליו מניע אותי לפעול ולדרוש להגיע לחקר האמת, ולדעת מה באמת קרה באותו יום ואיפה היו ראשי הצבא והביטחון".
בשבועות הראשונים אחרי הטבח בעוטף התאגדו משפחות נרצחי הנובה בקבוצה בשם "פרחי המסיבות", במטרה ליצור מרחב תמיכה וחיבור. ואולם, משפחות לא מעטות חשו במהרה כי השיח בקבוצה הפך פוליטי, וכי לא כולם שותפים לאותן תחושות.
חנן חנניה עמר ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה
"בשלב מסוים הרגשנו שאין לנו מקום בשיח, שהוא הפך להיות מזוהה עם קבוצות המחאה בקפלן ועם אווירה כללית שהמטרה שלה הייתה להפיל את הממשלה", מתארת תמר גרסין, אחותו של חנן חנניה עמר ז"ל. "לכל אחד, עוד לפני האסון, יש דעה פוליטית ברמה האישית, אבל הרגשנו שזה לא המקום ושלא נכון להכניס אותה לשיח שמבקש לחפש את האמת. כשהבנו שהצד הפוליטי השני מוביל לשם בכוח, החלטנו לפעול בצורה אחרת".
"פורום דין וצדק", המייצג כ־200 משפחות שכולות של נרצחי הנובה, הוקם זמן קצר אחרי 7 באוקטובר, והוא פועל באופן עצמאי, בלי מימון מגופים רשמיים ובלי זיקה למסגרות פוליטיות. בשנה וחצי האחרונות מקדם הפורום את הדרישה להקמת ועדת חקירה לאומית, בהרכב שונה מזו של ועדת חקירה ממלכתית.
היו לכם עימותים עם משפחות שכולות מהצד השני?
חושן: "בהתחלה לא הרבה כי השתדלנו לא לריב, אבל היום כבר יש יותר ויכוחים כי נמאס לנו לשתוק. ניסינו לדבר איתם, אמרנו להם 'בואו נשלב ידיים ונפעל יחד, בואו נדרוש דברים כגוף אחד, יש כוח באחדות שלנו'. בתור נפגעי המסיבות אין שום גוף שבאמת דואג לנו ומתכלל את הצרכים שלנו. אבל הם לא היו מוכנים לשמוע".גרסין: "אנחנו מההתחלה מושיטים יד ואומרים 'בואו נפעל יחד', אבל הם לא מעוניינים לתקשר איתנו".
אילו ציפיות יש לכן מוועדת חקירה? מה היא יכולה לתת לכם?
תשובה: "להוציא את האמת לאור, אנחנו דורשים אמת, אחריות ושקיפות".
גרסין: "אנחנו רוצים שיאתגרו את המערכת. ההצעה הפריטטית שלנו, שיהיו בוועדה נציגים של שני צדדי המפה הפוליטית, היא כדי שכל אחד ילחץ על הצד האחר עד שנגיע לחקר האמת. הנושא המרכזי שאנחנו דורשים לחקור הוא מה קרה פה בימים שלפני שבעה באוקטובר ובימים הראשונים שאחרי האירועים. מי קיבל את ההחלטות, למה הוא קיבל אותן, מה הידע שניתן לו, למה לא העירו את ראש הממשלה, איפה היו בכירי מערכת הביטחון. זו חקירה מהותית לאירוע עצמו, מעבר למה שקרה במשך כל השנים שקדמו לאסון. יש פה אירוע שהיו בו המון ליקויים, ואנחנו רוצים תשובות".
חושן: "מה קרה בשטח בשעות היום של המתקפה אנחנו יודעים, אבל אנחנו רוצים לדעת למה זה קרה, ומי אחראי לזה. ה'למה' חשוב לנו כדי לעשות תיקון ולדאוג שלא יקרה פה בעתיד עוד מחדל כזה, וה'מי' משמעותי כי לא ייתכן שהם לא נושאים באחריות ומקבלים עונשים על הכישלון שלהם. אנשים במערכת צריכים לדעת שמי שנכשל משלם. לא מספיק שעושים מסיבת עיתונאים ו'לוקחים אחריות', אנחנו רוצים שהאחראים למחדל ישלמו על זה בהורדת דרגה, בכלא ובכל עונש שיתאפשר".
גם הדרג הפוליטי?
חושן: "כל מי שפשע צריך לתת את הדין, ברור שגם ראש הממשלה ושר הביטחון וכל מי שהיה בתפקיד בדרג המדיני צריך לשאת באשמה ולהיענש. מי שיימצא שהייתה לו אחריות פלילית צריך לשלם לפי האשמה שלו. אבל חשוב לזכור, כשהבת שלי התחבאה במיגונית הם לא שאלו שם איפה נתניהו והממשלה, אלא איפה צה"ל, איפה חיל האוויר".
מה שהתאים לשנות השישים
חוק ועדות חקירה משנת תשכ"ט (1969) מסדיר את הרכבה ופעילותה של ועדת חקירה ממלכתית בישראל. על פי חוק זה, נשיא בית המשפט העליון ממנה את חברי הוועדה, יו"ר הוועדה צריך להיות שופט בהווה או בעבר בבית המשפט העליון או במחוזי. השינוי המרכזי שחברי פורום דין וצדק מתעקשים עליו נוגע לשאלה מי מקבל את המנדט לבחור את חברי ועדת החקירה. לפי החוק שמקדם ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, חברי הוועדה ייבחרו בכנסת, בידי חברי האופוזיציה והקואליציה, כל צד יבחר שלושה אנשי מקצוע, ויו"ר הוועדה יהיה מוסכם על שני הצדדים.
ברק דוידי ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה
"אנחנו דורשים ועדת חקירה לאומית – זה אומר של הלאום, של העם, של הציבור שבחר את הנבחרים שלו, והם אלה שיבחרו מי יהיו בוועדה", מדייקת גרסין את ההבדל לתפיסתה. "'ממלכתי' זה של ה'ממלכה', של היושבים במגדלי השן, שמחליטים עלינו למרות שלא נבחרו על ידי הציבור. זו הנקודה שמפריעה לנו. הם מגיני הציבור של צד אחד, עם קול שלא מייצג אותנו. המנגנון של ועדת חקירה כמו שמוצע בחוק הקיים הוא לקוי, כי הוא נותן לאיש אחד או שניים, שהם מאותה אליטה משפטית, את כל הסמכות לבחור את הרכב החברים בוועדה. זה אומר שיהיו דעות משותפות, וצד אחד בלבד שמיוצג. מבחינתי זו הקונספציה שהביאה את 7 באוקטובר. ועדת חקירה כזו תיראה כמו הדיונים שהביאו עלינו את האסון הזה".
פניתן גם אל חברי האופוזיציה כדי לדון איתם בהצעה לשינוי ועדת החקירה?
תשובה: "פגשתי את ח"כ מיקי לוי, אמרתי לו שאנחנו רוצים לשבת איתו ולהבין למה אתם לא תומכים בנו. אנחנו הרי משפחות שכולות, תקשיבו לנו. הוא ענה לי: אנחנו חברי אופוזיציה, המטרה שלנו היא להפיל את הממשלה".
גרסין: "כשפנינו לחברי האופוזיציה הם התייחסו אלינו בהנהונים, לא מעבר. נפנפו אותנו, לא מזכירים בכלל את הפנייה שלנו. מירב בן־ארי עלתה לדבר בכנסת כמה דקות אחרי שדיברנו איתה והסברנו את דעתנו, ובכל זאת אמרה שהמשפחות השכולות רוצות ועדת חקירה ממלכתית. אנחנו מבינים שהם לא סופרים אותנו ואת מה שאנחנו מייצגים".
חושן: "כך גם הנשיא הרצוג. היינו אצלו כמה פעמים, הוא אמר שהוא שומע אותנו, ואחר כך בנאומים הוא חוזר ואומר שהמשפחות רוצות ועדת חקירה ממלכתית. גם הוא תופס צד בשאלה הזו".
הדר חושן ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה
דווקא הנשיא הרצוג הציע פשרה, שהמשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, יצטרף לנשיא עמית והם ימנו יחד את חברי הוועדה. ההצעה הזאת לא מקובלת עליכם?
גרסין: "זו הצעה רטורית וחסרת משמעות, זה לא באמת היה על השולחן. אלה מילים מהשפה ולחוץ כדי להגיד 'הצענו ולא רציתם לקבל'. זה לא נדון בכלל בשום מקום. אבל כדי להתייחס לגוף ההצעה, צריך להבין את הבעיה שלנו עם נתינת המנדט לשופטי בית המשפט העליון. חוק ועדת החקירה הממלכתית עבר במשך השנים שישה תיקונים לפי אופי התקופה, למשל התיקון של נוכחות נשים בוועדת החקירה. יכול להיות שבשנת 1968 התאים שבראש הוועדה ישב שופט כי מוסד בית המשפט לא היה פוליטי וצבוע במחלוקת, העם לא היה חלוק עליו, וסמכו שהוא יהיה מגן הדמוקרטיה. היום המציאות לא כזו, אי האמון של העם במערכת המשפט גדול, ולכן צריך לתקן את החוק שנותן סמכות מלאה לאדם שעומד בראש בית המשפט העליון.
"נקודה נוספת שבגללה אנחנו מתנגדים להצעת הרצוג היא ההבנה שבית המשפט העליון התערב בנושאים של ביטחון ישראל, וגם הוא אחד הגורמים המרכזיים שצריכים לתת את הדין. לכן לא יכול להיות שכגוף שצריך להיחקר הוא ימנה את הוועדה ויעמוד בראשה, וזה ממש לא משנה אם זה עמית, סולברג, אלרון או כל שופט אחר. אנחנו לא רוצים שלבית המשפט כגוף יהיה מנדט בלעדי להחליט מי יהיו אנשי המקצוע החוקרים".
חושן: "בדיוק כמו שמהדהדים בתקשורת ואומרים שאי אפשר שהממשלה, שאין ספק שיש לה אחריות לכישלון, תקבע מי ישב בוועדה. כי גם הממשלה היא גוף שצריך להיחקר, כך גם לגבי בית המשפט. הנחקר לא יכול להיות בעל אחיזה טוטלית בבחירת החוקרים. כשאני רואה שרונן בר, הרצי הלוי, אהרון חליוה וארגון 'אחים לנשק' רוצים ועדה ממלכתית, כי הם יודעים שלא יחקרו אותם לעומק ולא יחילו עליהם עונשים – אני שואלת את ההורים השכולים שתומכים בכך, לא אכפת לכם שהאחראים הגדולים לכישלון רוצים את הוועדה הזו ויצאו ללא עונש? זה לא רמזור אדום בשבילכם להבין שחקר האמת לא יצא מוועדה כזו?"
במדינה מתוקנת אנחנו לא אמורים לדרוש שוויוניות, אלא ברור לנו שחברי הוועדה הם אנשי מקצוע ישרים שלא יושפעו מעמדה פוליטית. איך קרה לנו שהאמון הזה נשבר? מי אשם בזה?
גרסין: "ברגע שמערכת המשפט הפכה לכר פוליטי, היא שברה משהו מהאמון הבסיסי של האזרחים במערכות המדינה. מהרגע שהשופט ברק החליט לעשות רפורמה ולהפוך את מערכת המשפט לפוליטית, אבד האמון במערכת וגם הכבוד שהעם רחש לה. הם כבר לא במקום של אכיפת החוק והגנה על האזרח, אלא התערבו ברגל גסה ודיקטטורית בביטחון ישראל. יש התערבות בוטה של בג"ץ בהחלטות הממשלה, ודרישה לפעול על פי מה שהם חושבים ולא לפי המדיניות שנבחרי הציבור רוצים לקבוע".
צילום: מאיה משל
חושן: "כשנשיא העליון נותן מקום לארגונים שבאים לעתור בעד מחבלי הנוח'בה ודואג להם, אני איבדתי את האמון בו ובמערכת. אין מצב שאני אסכים שהוא יחליט מי יהיו בוועדת החקירה".
תשובה: "זו אליטה שמנותקת ממה שהציבור בחר, הם חונטה שהחברים בה מחפים אחד על השני והם לא יחקרו לעומק כדי לקבל את האמת. מערכת המשפט נהייתה פוליטית, ויש להם מטרה - להחליף את שלטון הימין. לכן אנחנו דורשים ועדה שוויונית שמייצגת את העם".
כמה אחוזים מהעם תומכים בדרישה שלכם?
חושן: "אין לנו מימון לעשות סקרים".
גרסין: "לדעתי זה בכלל לא רלוונטי. אנחנו צריכים למצוא מבנה שיהיה כפניו של הציבור, וגם אם 80 אחוז רוצים משהו מסוים בצורה אחת, האם מותר לדרוס 20 אחוז ולא להקשיב לקול הנפגעים מהצד הזה? יותר מזה, צורת הבחירה שאנחנו דוחפים לה לא נועדה לשמור דווקא על הקול הימני, יש בה שוויון לקואליציה ואופוזיציה. אם הייתי רוצה לדאוג רק לצד הימני הייתי דוגלת בוועדת חקירה ממשלתית. לפני 7 באוקטובר היינו אזרחים פשוטים, שהדעה הפוליטית שלהם הסתכמה בפתק ששמנו בקלפי. אחרי האסון הבנו שאנחנו לא יכולים להישאר אנשים אנונימיים, אנחנו חייבים להילחם על האמת והצדק".
"הכאב שלנו לא קיים"
דרישה נוספת שמעלים בפורום היא השתתפות של נציגי המשפחות השכולות בדיוני ועדת החקירה, כמשקיפים ומפקחים. "חשוב לנו להיות שם ולראות ששמים על השולחן את הכול, שכל השאלות נשאלות ושלא מסתירים דברים חשובים", מסבירה חושן. ואיך ייבחרו נציגי המשפחות, אני שואלת. "כל פורום שיגיש בקשה ישלח כמה נציגים. לרוב הגדול של המשפחות השכולות גם ככה אין כוח להתעסק עם זה. אנחנו משפחות מעטות שממשיכות להיאבק בשם רבים אחרים".
מאיפה אתן מוצאת את הכוח לעשייה הציבורית?
חושן: "זו שאלה שכל בוקר אני שואלת את עצמי. יש ימים שאני לא קמה מהמיטה, יש ימים שאני הולכת לעבודה כי אני נאלצת להתפרנס, ויש ימים שאני מגיעה להפגנות, לבג"ץ, לכנסת. איבדתי את הדבר הכי יקר לי, ואני לא מוכנה לעבור על זה לסדר היום. אז מעבר ללשבת ליד הקבר של הבת שלי ולבכות, אני חייבת משהו חי לפעול בו, לעשות משהו בונה ולהרגיש משמעות ותכלית כלשהי למוות שלה, אני לא מוכנה שהוא יהיה לשווא. כל הפעילות היא כדי להביא משהו טוב לעם. את הבת שלי אף אחד לא יחזיר, אבל מבחינתי זו ההנצחה שלה, לפעול לטובת עם ישראל".
אתם דורשים גם שדיוני הוועדה יהיו בשקיפות מלאה לציבור, ובשידור חי. אבל הניסיון מלמד ששידורים כאלה פוגעים ברצינות וביעילות של הדיון.
חושן: "קודם כול, החשיבות העיקרית היא שלא יהיה חיסיון ושהכול יהיה שקוף לציבור. הפרוטוקולים של מלחמת יום כיפור התפרסמו רק אחרי חמישים שנה. אנחנו לא מוכנים לזה, רוצים שכולם ידעו עכשיו מה קרה ומי אשם. אם חושבים שבנושא כזה כואב יהיה קרקס, אז כדאי שנחנך את עצמנו. אני חושבת שזה בידיים של מי שיהיו חברי הוועדה, לעשות את זה בצורה רצינית ומכובדת. בעיניי זו ההזדמנות של מערכות המדינה ליצור אמון של הציבור. אם נראה ששואלים את השאלות הקשות ביותר ולא נותנים הנחות לאף אחד, אפשר יהיה לבנות אמון מחודש".
תשובה: "זו ועדה של העם, והעם צריך להיות חשוף למה שקורה שם".
גרסין: "הכוונה היא לא שזה יהיה משודר בערוצים המסחריים אלא בערוץ הכנסת, כמו שמשודרות ועדות הכנסת. התקשורת אולי תעשה מזה קרקס, אבל הוועדה עצמה תהיה רצינית ומסודרת. חשוב שלציבור שרוצה תהיה גישה להסתכל ולראות מה שואלים ומה נאמר".
צילום: מאיה משל
לפני כחודש, כשהצעת החוק להקמת ועדת חקירה לאומית עלתה להצבעה טרומית, חברי האופוזיציה קרעו את דפי ההצעה. מה הרגשתן?
תשובה: "כאילו קרעו לי את הלב. האנשים האלה רואים אותנו ופשוט יורקים עלינו. עבדנו על החוק הזה שנה וחצי ואתם עושים מזה הצגה, כאילו אנחנו שקופים. לשכול שלי ושל מאות ההורים שאיתנו אין שום חשיבות בעיניהם, הכאב שלנו לא קיים. הרגשתי מושפלת".
חושן: "לי זה הראה את הפרצוף האמיתי שלהם. הם בעניין של סיסמאות והצגות וצעקות אז הם עשו הצגה עלובה לתקשורת, אבל אני לא מתרגשת מהם".
גרסין: "הם מצאו תרגיל יח"צ, אבל הם לא חשבו על זה שהם נבחרי ציבור ושאנחנו חלק מהציבור, משפחות שכולות, ואנחנו עבדנו עם חברי הכנסת על החוק במשך חודשים. הם יודעים שההצגה הזו היא נגד משפחות שכולות, וזה מה שעצוב לנו מאוד".
אם בסוף תוקם ועדת חקירה ממלכתית, מה יקרה?
תשובה: "אנחנו נחרים אותה ולא נקבל את התוצאות. זה יהיה מיותר, לא יצא שום דבר מוועדה כזו".
חושן: "לפני שנה וחצי בערך הייתה ועדת חקירה אזרחית. אף אחד לא התייחס אליהם, הנחקרים שהם זימנו לא הגיעו, ולא הייתה לה שום חשיבות. כך בדיוק יהיה אם תצא לפועל ועדת חקירה ממלכתית עם ייצוג לצד אחד בלבד".
גרסין: "משרד מבקר המדינה התחיל לעבוד בחקירת האירוע מ־8 באוקטובר, אבל הצבא לא משתף איתו פעולה ולא נתן לו להיכנס. בג"ץ עוצר אותו על כל דבר שהוא מנסה לעשות ולא נותנים לו להתקדם עם החקירה. מאז ומעולם מבקר המדינה הוא זה שבודק את מערכות המדינה עד שקמה ועדת חקירה והוא מעביר לה את החומר, אבל עכשיו לא רוצים לתת לו לפעול כדי שזה לא ישבש להם את התוצאות שהם רוצים להביא בוועדת חקירה ממלכתית. לכן אנחנו מבינים שהתוצאות של ועדה כזו יהיו מוטות ולא אמיתיות".