56 שנים ועוד חודש אני מסתובב במשעולי המדינה הזו, ועדיין לא הבנתי איך עובדת כאן השיטה ומה אומרים הכללים. איך זה שאותו המעשה נחשב לגיטימי כשמישהו אחד עושה אותו ופסול כשמישהו אחר עושה אותו, ואיך זה שיש כאלה שמותר להם מה שלאחרים אסור.
עוד כתבות בנושא
בשבוע שעבר התייצב נפתלי בנט לסדרת ראיונות טלוויזיוניים בארבעה ערוצים שונים. אחרי שהקפיד לחזור אינספור פעמים על כך שההחלטה שלו להתחבר עם יאיר לפיד מלמדת שהוא "מנהיג", ואחרי שנשאל על סדרת ההתחייבויות שהפר והשיב שגם ביבי לא מקיים הבטחות, הציג את עיקרי תוכניתו לעריפת ראשיהם של בעלי תפקידים שמונו על ידי ממשלת הימין. "אני אבחן את כל המינויים", הסביר ליונית לוי בחדשות 12, "ומינויים פוליטיים של אנשים כושלים - הם ייבחנו לא על הכוונות, אלא על הביצועים שלהם... אני מסתכל גם מה הם עושים בימים אלה. אני מסתכל על המשטרה, אני מסתכל על הכול. איפה שאני רואה מקומות של ניצול פוליטי של התפקיד ולא עבודה ממלכתית – בוודאי שאני אחתוך".
יונית לוי ניסתה להבין מי נמצאים על הכוונת שלו. "מפכ"ל המשטרה? אחרים במשטרה?", תהתה. "המשטרה, בוודאי מרכיבים שבה, הופכים להיות פוליטיים", השיב בנט. "אני אומר לכל צמרת המשטרה, ולכל עובדי המדינה: 'אתם עכשיו תחת העיניים שלי, תתנהלו בצורה ממלכתית, אל תתנהלו פוליטית, מי שיתנהל פוליטית אני אעיף אותו לכל הרוחות ביום הראשון'... את שואלת אם אני אפטר ואדיח אנשים שמפירים את האמון ובמקום לעבוד בשביל מדינת ישראל עובדים בשביל פוליטיקאי? – חד־משמעית".
הכי מעניין
לוי הזכירה לו שהשותף העתידי הפוטנציאלי שלו, יאיר גולן, כבר הצהיר שראש שב"כ דוד זיני יצטרך ללכת הביתה אחרי הבחירות. "זה נכון?", שאלה. "אני אבחן לגופו של עניין", השיב. "אם הוא עובד בשביל מדינת ישראל, ולא מכניס פוליטיקה, ולא עבד של נתניהו או בני משפחתו אלא עושה לטובת המדינה – הוא יישאר. אם המצב הוא הפוך – אז בוודאי שאני אחליף".
במהלך שאפשר להגדיר אותו בנקל "האירוניה התאבדה", רגע אחרי שהודיע לצמרת המשטרה ש"מי שיתנהל פוליטית אני אעיף אותו לכל הרוחות ביום הראשון", בישר בנט על צירופו למפלגה של ניצב בדימוס עמי אשד. וזה באמת סיפור יוצא מגדר הרגיל.
אשד, למי ששכח, היה האיש שזרק לפח את הממלכתיות ומטעמים פוליטיים הפך את מחוז תל־אביב, שתחת פיקודו, לבירת האנרכיה של ישראל. גזרה שבה אין חוקים ואין כללים. אזור שבו איש הישר בעיניו יעשה. באישורו עצרו מפגיני קפלן את המדינה, חסמו את הכבישים הסואנים בישראל באין מפריע, והפכו את נתיבי איילון לל"ג בעומר אחד גדול.
עוד כתבות בנושא
מפקד המחוז אשד, האיש ששילמנו את משכורתו כדי שיאכוף את החוק בגזרתו, ובין השאר כדי שיאפשר לנו להגיע בבטחה לעבודה, לבילוי או לביקור משפחתי, החליט בימים ההם שהוא מזדהה עם המפגינים יותר ממה שהוא מזדהה עם החוק. הוא צעד ביניהם כאילו היה אחד משלהם, בחזה נפוח, גאה בחדלות מעשיו, נהנה מכל רגע, כשהקהל החוסם את הציר מלווה אותו בקריאות קצובות "עמי אשד, עמי אשד", כאילו היה אהבת השם גורדון אחרי ניצחון בנוק אאוט על יריב איראני.
אז האיש הזה נחת השבוע, כאמור, במפלגה של נפתלי בנט, רגע אחרי שבנט הצהיר שכל קצין משטרה שלא ינהג בממלכתיות ויערב בעבודתו את עמדותיו הפוליטיות – יעוף הביתה. בחיי שאי אפשר להמציא סיפורים כאלה. וזה לא נגמר פה. כי כמה ימים אחר כך צייץ בנט: "אני מודיע: משרת ציבור, בכל תפקיד ובכל ארגון ממשלתי, אשר יפר את חובת האמונים שלו למדינה וינצל את תפקידו בצורה פוליטית ולא ממלכתית, יודח באופן מיידי".
סיציליה זה כאן
בשלב הזה ראוי לשאול כמה שאלות על תפיסת עולמו של בנט החדש, במיוחד כשמצרפים לסוגיה את חברו לגוש, יאיר גולן, שכבר הודיע בעבר שאחרי הבחירות צריך יהיה לפטר את ראש שב"כ דוד זיני, לסגור את ערוץ 14, לנעול את המכינה הקדם־צבאית בעלי, ואולי פספסתי בדרך עוד כמה מהלכים מתוכננים.
איך בדיוק יבדוק בנט את מי צריך להדיח ואת מי לקדם? לפי אילו קריטריונים יקבע מי ממלכתי ומי לא? אם לשפוט לפי מבחן עמי אשד, התשובה ברורה. ממלכתי הוא מי שהוא ממלכתי לטובתנו. ואם כך, מה ההבדל בין נפתלי בנט לאיתמר בן־גביר, שמואשם בכך שגם הוא בוחר את מי לקדם ואת מי לא בהתאם לתפיסה דומה? חובטים פה על בסיס קבוע בקציני משטרה בטענה שהם מתחנפים לשר בן־גביר כדי למצוא חן בעיניו? זה בדיוק מה שמבקש עכשיו בנט. שאותם קצינים יזכרו שהוא בדרך לנהל את העניינים, ושאם המשך עיסוקם במדים חשוב להם, שייקחו בחשבון את תפיסותיו לגבי תפקידם. "אתם עכשיו תחת העיניים שלי", הוא מאיים עליהם כבר היום, בנוסח סיציליאני. בנט 2026 איננו שונה מבן־גביר 2026.
אגב, יש מי שסבורים שטוב שלשלטון תינתן האפשרות לשלב במערכת אנשים שיקדמו את תפיסותיו ואמונותיו, ולהזיז הצידה את מי שמפריעים לכך. אבל מה שחשוב יותר מהצורך להכריע בסוגיה הזו הוא הצורך להבין שלא יכול להיות שעל כל קבוצה פה יחולו כללים אחרים. וזו בדיוק הבעיה אצלנו. שיש מי שאסור להם ויש מי שמותר להם. והאופן שבו מתקבלות ההבטחות של נפתלי בנט לערוף ראשים - אחרי שבמשך קדנציה שלמה הקואליציה לא הצליחה להזיז אצבע בלי שהדבר יהפוך לסערת אימים המאיימת על יסודות הדמוקרטיה – מדהים למדי. פתאום, מתברר, אפשר לדבר בגלוי, בנחת, בלי לחץ, על החלפתם של בעלי תפקידים.
זוכרים מה קרה פה כשראש הממשלה החליט להשתמש בסמכותו ולפטר את יואב גלנט מתפקיד שר הבטחון, שהוא עצמו מינה אותו אליו? יו"ר ההסתדרות השבית את המשק, יו"ר ועד העובדים של רשות שדות התעופה הודיע על עצירת ההמראות והנחיתות, מפגיני השמאל הציפו את הרחובות וערוצי הטלוויזיה הכריזו על יום הזעם ועל כך שנשברו כל הכלים.
מילא גלנט. הממשלה הזו תקועה מתחילת הקדנציה עם יועצת משפטית שדוחפת לה מקלות על בסיס קבוע בכל גלגל אפשרי, שלא מאפשרת לה לעשות כלום בלי להפריע, שלמרות שהיא אמורה להיות עורכת הדין שלה - מתייצבת נגדה לצד כל יריביה בכל הזדמנות. קחו את הדוגמה האחרונה. ראש הממשלה החליט למנות את רומן גופמן לראש המוסד, הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים אישרה את המינוי הזה, מישהו החליט לאתגר את הבחירה בגופמן בבג"ץ, ובהרב־מיארה? במקום לשמש כיועצת המשפטית של הממשלה, היא בוחרת שוב להתייצב מולה. רק השבוע התברר שגם עם מינוי מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל החדש, יהודה אליהו, יש לה בעיה. ואחרי כל זה, ואחרי קדנציה עמוסה בהיתקלויות איתה על כל צעד ושעל, כל יוזמה להחליף אותה מוצגת כהפיכה משטרית מסוכנת.
האנשים האחרים
זוכרים את הריאיון שבו עמית סגל עימת את יאיר לפיד עם דברים שכתב בתקופת ההתנתקות כשדרש "להעיף מהכביש בתוך שלוש דקות" את חוסמי הכבישים, וביקש לדעת אם לפיד חושב שגם את מפגיני קפלן צריך להעיף מהכביש בתוך שלוש דקות? לפיד הסביר אז בתגובה שאי אפשר להשוות, ובין השאר נימק את הדבר בכך שמדובר ב"אנשים אחרים".
וזה כל הסיפור על רגל אחת. יש מי שמותר לו לחסום כביש, ויש מי שאסור לו. כשבן־גביר משקיף על התנהגותם של קציני המשטרה כדי להחליט את מי לקדם ואת מי לא - הוא בריון. כשנפתלי בנט מבטיח לעשות את זה - הוא מועמד ראוי לראש ממשלה. אנחנו חיים במדינה שבה כל מי שמנסה להבין את הכללים נידון לכישלון. על כל אחד חלים חוקים אחרים. הכול תלוי בשאלה מי אתה ומאיזו קבוצה אתה בא.
פיטורים, הדחות, התזת ראשים, ניקוי אורוות, סגירת ערוצי טלוויזיה סוררים, והבטחת רוב של אנשי שלומנו בוועדת לבחירת שופטים. ברפורמה המשפטית שהובילה ממשלת הימין לא תוכנן פרומיל ממה שמבטיחים ראשי מפלגות האופוזיציה לעשות אם ינצחו
תראו מה קרה פה כשהממשלה החליטה לסגור את גלי צה"ל, תחנה צבאית שפחות או יותר מיום הקמתה יש קונצנזוס סביב הטענה שהיא בעל חיים משונה ובלתי סביר במרחב מחיה דמוקרטי. איזו מהומה. איזה נהי. איזו זעקה דחופה לבג"ץ להציל את חופש הביטוי. אפשר לסגור את ערוץ 7, אפשר לדרוש לסגור את ערוץ 14, אפשר לנסות לסגור את ישראל היום, אבל על גלי צה"ל? על זה אסור לדבר. למה? ככה. כי יש אנשים ויש "אנשים אחרים".
אני כבר לא מדבר על הקטע הנלעג הזה, שבו נפתלי בנט מסביר כמה גדול הצורך ב"תיקון", ב"איחוי" וב"ריפוי", ובדרך לתיקון, לאיחוי ולריפוי הללו הוא מדבר על התזת ראשים של אנשים שמונו בידי הממשלה הקודמת, בעוד חבריו לקואליציה העתידית מבטיחים לסגור ערוץ טלוויזיה פרטי שמרגיז אותם.
עוד כתבות בנושא
עד לא מזמן הסבירו לנו ש"אי אפשר לעשות שינויים בלי הסכמה רחבה". עכשיו עברנו ל"אי אפשר לעשות שינויים בלי לכסח לכם את הצורה". מכירים את הביקורת שחוטף השר דודי אמסלם על הסגנון שלו? על השפה שלו? על האגרסיביות שלו? אז הנה, אתם מוזמנים להשתתף בתרגיל קטן. קחו את הדברים של נפתלי בנט, עִצמו עיניים, שימו אותם בדמיונכם בפה של דודי אמסלם, וספרו לי איך הייתם מתייחסים לטקסט הזה שמזהיר את כל עובדי המדינה "אתם תחת העיניים שלי", שמבטיח "אני אחתוך" ו"אני אפטר ואדיח" ושמתחייב "להעיף לכל הרוחות ביום הראשון" את מי שצריך.
והנוסחה הזו, שבמסגרתה מה שאסור לאמסלם ולבן־גביר מותר לבנט, עובדת טוב עד כדי כך שהמראיינת שומעת את המועמד מפזר את האיומים הסיציליאניים האלה על היום שאחרי וממשיכה לשאלה הבאה. כי כשדברים כאלה יוצאים מהפה של "אנשים אחרים" דוגמת בנט, הם כנראה מחליקים באוזן יותר בקלות.
ג'ינג'ים על הכוונת
וזה לא רק בנט. המחנה שלו כולו מתכונן לימים שאחרי הניצחון הגדול המתוכנן כשהריר נוזל מפיו, וכמו ילד שמחכה לקבל את המתנה שהובטחה לו, מתקשה לחכות עוד רגע אחד נוסף לפני שההזדמנות להיפרע מהאויב תיפול לידיו. מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה לישראל, שאחראי למימון נאה של המחאות נגד הממשלה, הסביר לפני כמה ימים בהארץ, ברוח תוכניותיו של בנט, מה ראש הממשלה הבא צריך לעשות: "להדיח את המינויים של נתניהו בשירות הציבורי... לסלק את כל הקצינים הבכירים במשטרה, שנהפכו לעושי דברו של בן־גביר... לפטר את דוד זיני מראשות שב"כ... לסגור את ערוצי התעמולה... לפטר את כל מי שהתרועעו עם פשיסטים וניאו־נאצים ותרמו בכך גם לדרדור מעמדה של ישראל... ולהבטיח רוב ליברלי ודמוקרטי בוועדה למינוי שופטים".
פיטורים, הדחות, התזת ראשים, ניקוי אורוות, סגירת ערוצי טלוויזיה סוררים, והבטחת רוב של אנשי שלומנו בוועדת לבחירת שופטים. כן־כן, אותה הוועדה שבכל פעם שעברה במוחו של יריב לוין המחשבה לשנות בה משהו, זעקות הגעוואלד שנשמעו הגיעו עד ברזיל, פולין והונגריה. ברפורמה המשפטית שהובילה ממשלת הימין לא תוכנן פרומיל ממה שמבקש מנכ"ל הקרן לעשות, וגם לא מה שמבטיחים ראשי מפלגות האופוזיציה לעשות אם ינצחו. וזה עוד לפני שהזכרנו את יאיר לפיד ואת אביגדור ליברמן, שהכריזו שמבחינתם מי שלא יתגייס לצה"ל לא יוכל להצביע לכנסת, עוד הצעה מטורפת שבאה מצידם של מי שמוצגים כחלק מהמחנה הדמוקרטי, ועברה פה בשקט מטריד.
מכירים את האזהרות שהזכירו לנו כל הזמן שאם תעבור הרפורמה המשפטית, והממשלה תרצה להרוג את כל הג'ינג'ים, אי אפשר יהיה למנוע ממנה לעשות את זה? מכירים את המאמצים של הקואליציה להסביר שלא כצעקתה? שאין דברים בגו? שאין לה רצון לפגוע באף אחד? ובכן, עכשיו באים נפתלי בנט ויאיר גולן ומנכ"ל הקרן החדשה וחבריהם ומצהירים בריש גלי, על השולחן, בלי להתחבא, הכי מפורש שיש: באנו להרוג את הג'ינג'ים.
הנבוט המכסח
הסיפור פשוט. כשאתה קורא לעצמך "דמוקרט" וכל מי שמסקר אותך מאפשר לך להתייחס אל עצמך ככזה, אתה יכול לעשות ככל שתחפוץ. תסגור תחנת טלוויזיה שאתה לא אוהב, תעיף ראש שב"כ שלא מוצא חן בעיניך, ותישאר "דמוקרט".
לא נפתלי בנט מפחיד אותי. מפחידים אותי כל מי שהזהירו תחת הממשלה הנוכחית שהמדינה מתפרקת, שאי אפשר לקבל החלטות שפוגעות באחרים ושחייבים לעשות הכול בהסכמות, ועכשיו מתפללים שנפתלי בנט בגרסת "המכסח" יחליף אותה.
זכרו: האיש שכדאי להיזהר ממנו איננו האיש שבטלוויזיה אומרים שכדאי להיזהר ממנו. האיש שכדאי להיזהר ממנו הוא זה שמסתובב לידכם במבט מאיים, מניף מעליכם את הנבוט, ומודיע לכם שהוא כאן כדי להוריד לכם אותו על הראש.
עוד כתבות בנושא
