"כשמצבם של האזרחים הולך ומידרדר והמשטר נתפס כחלש, מתעוררים גלי התנגדות שמבקשים להפיל אותו או לסחוט ממנו ויתורים", אמר פרזאן סאבט, מומחה לאיראן מהמכון הגבוה ללימודים בינלאומיים ופיתוח בז'נבה, בשיחה עם אל-ערבי אל-ג'דיד הקטארי. דבריו מתארים את הנעשה במחוז הדרום-מזרחי של איראן, על גבול פקיסטן.
לפי ACLED, ארגון שמתעד עימותים מזוינים ברחבי העולם, מתחילת השנה תועדו כ-70 עימותים מזוינים בין כוחות הביטחון האיראניים לארגונים חמושים במחוז. מדובר בשיעור השנתי הגבוה ביותר בעשור האחרון לפחות וכנראה שגם למעלה מכך. 13 מהעימותים אירעו בשבועיים שקדמו ל-8 באוקטובר, כאשר ב-7 באוקטובר תקפו חמושים את מטה המשטרה בנפת גולשן בחומר נפץ וברקטות נגד טנקים, ולמחרת נהרגו שני אנשי ביטחון בשתי התקפות נוספות.
עוד כתבות בנושא
הברית הסונית
בלב ההסלמה עומדת "חזית הלוחמים העממיים", ברית של ארגונים בלוצ'יים שהוקמה בדצמבר 2025. הארגון המרכזי בה הוא ג'יש אל-עדל ("צבא הצדק"), שארצות הברית הכריזה עליו כארגון טרור זר ב-2019. לצדו פועלים ארגונים קטנים יותר ולוחמים מקומיים. ב-11 בדצמבר 2025 בוצע פיגוע ירי סמוך לזאהדן, שהחזית לקחה עליו האחריות. התקשורת האיראנית דיווחה על ארבעה הרוגים ושלושה פצועים.
הכי מעניין
הבלוצ'ים הם אחד המיעוטים היותר קטנים באיראן ומספרם באיראן נאמד בכשניים עד שלושה מיליון בני אדם, כ-2.5% מאוכלוסיית המדינה, אם כי הערכות אחרות מציבות את המספר גבוה יותר. הם מתגוררים בעיקר באזור בלוצ'יסטן, המשתרע על פני דרום-מזרח איראן, דרום אפגניסטן ודרום-מערב פקיסטן, שם מתגורר רוב המיעוט הבלוצ'י האתני. באיראן, רוב הבלוצ'ים הם מוסלמים סונים, המהווים 9% מהאוכולוסייה במדינה השיעית הגדולה בעולם. הם דוברים בלוצ'ית, שפה ממשפחת השפות האיראניות, ומתגוררים בעיקר בסיסתאן ובלוצ'יסטן, אחד האזורים העניים והפחות מפותחים במדינה. לאורך השנים התמודדו בני המיעוט עם אפליה, הזנחה כלכלית ודיכוי מצד השלטון המרכזי, ובאזור פועלות גם קבוצות חמושות המתנגדות למשטר.
בחזית הארגונים הבלוצ'יים מציגים את המאבק כמאבק של כל האיראנים ולא רק של הבלוצ'ים. עם זאת, לפי ניתוח של הקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD), מועצת חכמי הדת של החזית התחייבה בנאום לאומה האיראנית במארס כי תילחם לצד העם עד לקריסת המשטר, ובמקביל שמרה על שפה ג'יהאדיסטית מובהקת.
עוד כתבות בנושא
המספרים לא אחידים
יש להיזהר עם הנתונים לגבי היקף התקיפות ונזקיהן.
ב-LWJ, כתב עת של הקרן להגנה על הדמוקרטיות, ספרו מתחילת השנה 37 אירועים מזוינים, לעומת ה-70 של ACLED. החזית יזמה 11 מהם, על 19 לא נלקחה אחריות רשמית, ו-6 היו פעולות של כוחות המשטר. בין 2 ל-8 באוקטובר נטלה החזית אחריות על חמש התקפות.
סוכנות הידיעות של פעילי זכויות האדם HRANA, ארגון אמריקני, מדווחת על 94 הרוגים ו-33 פצועים ב-63 אירועים בין 31 במארס ל-10 באוקטובר. הנתונים כוללים גם פעולות של כוחות הביטחון, וברוב המקרים לא זוהה הגורם שתקף.
איראן מגבילה מאוד את הסיקור בשטח, ולכן רוב המידע מגיע מארגוני אופוזיציה וזכויות אדם ואינו מאומת.
עוד כתבות בנושא
מפגע וברח לעימות ממושך
ההתקפות הבלוצ'יות הישנות היו בדרך כלל מארבים והיעלמות. ב-ACLED מצביעים על שינוי: בספטמבר הצליחו פעילי החזית לעמוד במשך 9 שעות מול מבצע של כוחות הביטחון בסראוואן עד שהמצור עליהם נפרץ, זאת רק לאחר שהמשטר ההפעיל חמש חוליות סיוע. במבצע אחר באותו חודש נהרגו שני קצינים בכירים של משמרות המהפכה. ההתקפות מכוונות יותר ויותר נגד מתקנים קבועים, ובהם מתקני מודיעין ומשטרה.
האלימות מחמירה גם בדרכים אחרות. ב-9 באוקטובר נהרגה נוסרת אפתכארי, בכירה בפיקוד המשטרה המחוזי, כשמטען צד פגע ברכבה ליד זאהדן. ב-14 באוקטובר נורתה למוות מפקדת יחידת נשים של הבסיג' (המיליציה הפנימית של משמרות המהפכה) במחוז מהרסתאן, ושוטר נוסף נהרג בהתקפה נפרדת. פרזין נדימי ממכון וושינגטון אמר ל"איראן אינטרנשיונל" שהאיחוד סייע לארגונים להפעיל שיטות הרסניות יותר, בעיקר בספטמבר ובאוקטובר.
לפי ACLED, מיליציית פאטמיון, מיליציה שיעית של אפגנים בפיקוד כוח הקודס, מוצבת במחוז, על פי מקורות מקומיים, במתקנים צבאיים ובמחסומים. ב-13 באוקטובר טען ארגון זכויות האדם הבלוצ'י "האלווש" שיותר מ-20 מלוחמיה נהרגו או נפצעו בקרב שנמשך יותר משבע שעות בנפת טפטאן. הנתון לא אומת באופן עצמאי, והזהות של התוקפים אינה ברורה.
ב-14 בספטמבר נורה למוות בזאהדן איש הדת הסוני מולווי יוסף גורגיג', שנחשב מקורב למשטר, בעוד אף גורם לא לקח אחריות על הרצח. כשבוע קודם נהרג איש דת סוני נוסף, עבדולראוף אסחאקי מסראוואן. סוכנות הידיעות הרשמית של הרפובליקה האסלאמית מהר הפריחה באוויר האשמות כנגד "שכירי חרב ציוניים", כמו במרבית האירועים מסוג זה.
עוד כתבות בנושא
לא חדש, אבל שונה
נחזור קצת אחורה.
בדצמבר 2023 נהרגו 11 שוטרים בהתקפה על תחנה בראסק. ב-16 בינואר 2024 תקפה איראן מוצבים של ג'יש אל-עדל בשטח פקיסטן, שני ילדים נהרגו ושלושה אנשים ונפצעו. יומיים לאחר מכן, חיל האוויר הפקיסטני תקף בחזרה מטרות בתוך שטח איראן סמוך לעיר סרוואן במחוז סיסטן ובלוצ'סטן, בתקיפה שנהרגו לפחות 7 בני אדם (4 ילדים ו-3 נשים). פקיסטן אף החזירה את שגרירה מאיראן במחאה. בהמשך חלה הרגעה דיפלומטית בין המדינות.
באפריל 2024 הותקפו מפקדות משמרות המהפכה בצ'אבהאר ובראסק, ולפי הדיווחים נהרגו 11 אנשי ביטחון. ביולי 2025 נהרגו תשעה בני אדם, בהם שלושה תוקפים, במתקפה על בית משפט בזאהדן.
החידוש הוא שילוב של שלושה גורמים: מסגרת מאוחדת, נרטיב כלל-איראני ומלחמה שמסיטה את משאבי המשטר.
גבול של 900 קילומטר
גם בצד השני של הגבול האלימות מחריפה. מכון המחקר הפקיסטני "פיקס" ספר בספטמבר 225 התקפות של ארגונים חמושים בפקיסטן כולה, המספר החודשי הגבוה ביותר ב-12 שנים.
ב-17 באוקטובר התברר שאיסלאמבאד הפסיקה את הסחר עם איראן במעברי טפטאן וגאבד-רימדאן. לפי אל-ג'זירה מדובר בהשעיית סחר ולא בסגירה מלאה, והתנועה של נוסעים במעבר גאבד-רימדאן נמשכת. פקיסטן מצדיקה את הצעד בצורכי ביטחון ובמאבק בהברחות, וטהרן מדברת על "עניינים טכניים". חוקר פקיסטני עצמאי סבור שיש כאן גם שיקולים אסטרטגיים רחבים יותר על רקע הסנקציות על איראן.
טהרן טוענת מזה שנים שהארגונים פועלים משטח פקיסטן, ואיסלאמבאד מכחישה נוכחות מאורגנת שלהם שם.
עוד כתבות בנושא
המשמעות עבור משטר האייתוללות
עד כמה התמורות בפעולות הבלוצ'ים מאיימות על היציבות באיראן?
באבק וחדד, חוקר איראן, סבור שהעובדה שמדובר בבעיה שמרוכזת באיזור גיאוגרפי אחד ולא בהתקוממות לאומית – משמעה שלא מדובר באיום מיידי על קיום המשטר. לדברי סאבט, סיכוי ההתפשטות של פעילות החזית הבלוצ'ית מהפריפריה אל ליבת איראן אינו גבוה. ב"נשיונל אינטרסט" העריכו שהבלוצ'ים לא יהיו גורם בולט בקריסה אפשרית של מנגנוני הביטחון, אך עשויים לנצל נקודות תורפה ביטחוניות.
אם הרפובליקה האסלאמית תנקוט בתגובה צבאית בלבד, היא תצליח אומנם להרגיע את המצב בטווח הקצר, אך תזניח את הטיפול בשורש הבעיה, שבבסיסה ניצב היחס למיעוטים.
ACLED מזהיר שהסיכון המרכזי העומד לפתחה של הרפובליקה האסלאמית הוא העובדה שהשמיכה שלה לא ארוכה דיה כדי להתמודד עם שלל האתגרים הביטחוניים העומדים בפניה. חידוש מלא של המלחמה עם ארה"ב וישראל "ימתח" את כוחות הביטחון האיראניים לקצה ויעניק לארגונים החמושים מרחב פעולה, וגם חידוש נרחב של המחאה העממית לצד הפעולות הבלוצ'יות צפוי להכביד עליה יותר.
המרד של הארגונים הבלוצ'יים לבדו ודאי לא מאיים להפיל את משטר האייתוללות, אך הוא כבר מייצר לטהרן כאב ראש נוסף, שעשוי להיות לו משקל רב יותר אם וכאשר הזירות האחרות יתחדשו.