ייצוא הנפט הגולמי מהמזרח התיכון טיפס מעל לרמות שלפני המלחמה, דבר שפוגע בניסיונות איראניים להחזיק את שוק האנרגיה העולמי כבן ערובה, אפילו כאשר ההתקפות על מכליות החוצות את מצר הורמוז התגברו.
על פי דיווחים בתקשורת הבינלאומית, הממוצע של שבעה ימים לייצוא נפט גולמי עמד על 18.5 מיליון חביות ליום ב-1 באוקטובר, כאשר הנפחים היומיים הגיעו ל-22.5 מיליון חביות ליום בין ה-27 ל-29 בספטמבר. הייצוא הממוצע עמד על 18 מיליון חביות ליום בין מרץ 2025 לפברואר 2026, לפני תחילת המלחמה עם איראן ב-28 בפברואר, על פי רויטרס. עליות אלו הגיעו למרות עלייה בהתקפות האיראניות על ספנות במצר.
עוד כתבות בנושא
רות פינס פלדמן, עמיתת מחקר בכירה במכון משגב לביטחון לאומי, אמרה כי הצלחתו של פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) בשמירה על זרימת נפט דרך הורמוז נשענת על שילוב של כלים צבאיים.
הכי מעניין
אלה כוללים "הגנה ימית, מודיעין, מעקב ופעולות פינוי מוקשים", היא אמרה. "על ידי הסרת מוקשים וניקוי נתיבי ים, כוחות ארה"ב סייעו בשיקום הספנות המסחרית ובשמירה על זרימת הנפט מהמפרץ למרות האיומים האיראניים".
היא ציינה כי נתון הייצוא של ה-1 באוקטובר, שעלה על הרמות שלפני המלחמה, הדגים שינוי אסטרטגי ברור: "יכולתה של איראן להשתמש במצרי הורמוז כנשק כלכלי נפגעה משמעותית".
שלושה נתיבים
פלדמן אמרה שההשפעה הכלכלית משתרעת מעבר למפרץ. "על ידי שמירה על זרימת הייצוא מהמפרץ תוך שמירה על לחץ על ייצוא הנפט האיראני, וושינגטון מחלישה את המינוף הכלכלי של טהרן ומסייעת לייצב את אספקת הנפט העולמית ומחיריה, כולל במשאבה האמריקנית", היא אמרה. "זה מפחית את הסיכון שזעזוע מחירי האנרגיה ייצור לחץ פוליטי פנימי על ממשל טראמפ להגביל את אפשרויותיו או להרגיע את ההסלמה בטרם עת".
היא תיארה שלושה נתיבים העומדים בפני וושינגטון בהמשך: "המשך הלחץ הכלכלי והצבאי עד שטהרן תשנה את התנהגותה, ניהול משא ומתן מעמדה של כוח רב יותר, או המשך החלשת המשטר בתקווה שלחצים כלכליים ופנימיים גוברים יובילו בסופו של דבר לקריסתו מבפנים".
"בעוד שאיראן עדיין יכולה לאיים על תשתיות הספנות והאנרגיה, יכולתה להטיל עלויות כלכליות על ארצות הברית פחתה", היא הוסיפה.
עוד כתבות בנושא
עבור ישראל, אמרה פלדמן, ההתפתחות מתורגמת לגמישות אסטרטגית גדולה יותר: "עם פחות סיכון לתגובת נגד כלכלית המונעת על ידי נפט בארצות הברית, ייתכן שלוושינגטון יהיה יותר מקום לשמור על לחץ צבאי על איראן, בעוד שישראל מקבלת חופש פעולה גדול יותר כנגד איומים איראניים".
לדבריה, "ההצלחה יכולה גם ליצור תנאים לפעולות נוספות נגד החות'ים בתימן ושליחים אחרים הנתמכים על ידי איראן, על ידי צמצום המינוף הכלכלי שטהרן יכולה להשתמש בו כדי להרתיע או להגביל את פעילותה של ארה"ב".
האתגר המרכזי כעת, טענה פלדמן, הוא שמירה על מה שהושג. "בין אם השלב הבא יכלול לחץ מתמשך, פעולות צבאיות מורחבות, משא ומתן או חוסר יציבות פנימי גובר באיראן, היכולת לשמור על מצרי הורמוז פתוחים מקשה על טהרן להכתיב את תנאי העימות", היא אמרה. "האתגר כעת הוא לשמור על הביטחון הימי ולמנוע מאיראן לבנות מחדש את יכולתה לשבש את זרימת האנרגיה העולמית".
"הסיכון עדיין גבוה במיוחד"
ג'מימה שלי, אנליסטית מחקר בכירה בחברת United Against Nuclear Iran ומומחית לציי רפאים איראניים, רשתות ספנות בלתי חוקיות ונתיבי הברחת נפט, אמרה כי בעוד שההתאוששות בייצוא היא סימן חיובי, עדיין נותרו סיכונים משמעותיים.
"כן, ייצוא הנפט מהמפרץ [לא כולל איראן] חזר לרמות שלפני המלחמה", היא אמרה. "רוב מכליות הנפט העמוסות הללו עוברות את מצרי הורמוז כאשר אותות ה-AIS [מערכת הזיהוי האוטומטית] שלהן כבויים, ומעברים אלה מתאפשרים לעתים קרובות על ידי כוחות אמריקנים".
עוד כתבות בנושא
אך למרות זאת, היא הזהירה כי המצב הביטחוני החמיר חרף גדילת התנועה. "בעוד מכליות מצליחות לעבור את המצר, המצב הביטחוני החמיר. סדרת התקיפות האחרונות של איראן, שהחלו בסביבות ה-29 בספטמבר, כוונו במיוחד כלפי מכליות", היא אמרה. "לכן, למרות שיותר מכליות עוברות, זה עדיין תחת סיכון גבוה במיוחד".
שלי אמרה שאיראן עצמה נותרה מנותקת במידה רבה מייצוא הנפט הגולמי שלה: "מספרי ייצוא הנפט המוגברים אינם כוללים נפט גולמי איראני. מכליות עמוסות בנפט גולמי איראני ובפטרוכימיקלים לרוב לא יכלו לצאת ממפרץ עומאן עקב המצור האמריקני. איראן לא הצליחה לייצא נפט גולמי מאז חידוש המצור ב-14 ביולי. מאז, רק קומץ מכליות קטנות הנושאות פחמימני גז איראני הצליחו לפרוץ את המצור".
ספינה סמוך למצר הורמוז | צילום: AFP
באשר להשפעת המחירים העולמית, שלי אמרה שההתאוששות בייצוא מהמפרץ אמורה להקל על הסיכון להלם נפט רחב יותר, אם כי זה לא יפתור כל מקור לחץ במשאבות הגז האמריקניות.
"ייצוא זה יסייע למזער את הסיכון לזעזוע עולמי בשוק הנפט", אמרה. "חלק ניכר מהנפט המגיע מהמפרץ הפרסי מיועד למזרח אסיה; משמעות הדבר היא פחות תחרות ומחירים נוחים יותר עבור משלוחי נפט המיועדים לארה"ב. עם זאת, ישנם גורמים רבים המשפיעים על מחירי הדלק לצרכן בארה"ב, ובהם מחסור בכושר זיקוק באזורי מפתח".
עוד כתבות בנושא
