כאשר צבא מערבי בוחן את הטכניקות המבצעיות של ארגון טרור כדי להפיק מהן לקחים להגנתה של מדינה דמוקרטית, התוצאה אינה יכולה שלא לעורר דיון. זה בדיוק מה שמתרחש בימים אלה בארצות הברית, בעקבות פרסום מחקר של Center for Army Lessons Learned - גוף של הצבא האמריקני האחראי לאיסוף ולניתוח לקחים מעימותים בני זמננו.
המסמך המדובר בוחן את הפעולות הצבאיות של חמאס נגד ישראל ברצועת עזה, ומעריך אילו מרכיבים מהן עשויים להיות רלוונטיים לטייוואן במקרה של ניסיון פלישה עתידי מצד סין. ההיבט המפתיע ביותר בדו"ח הוא ההפרדה הברורה שעושים האנליסטים האמריקנים בין השיפוט הפוליטי והמוסרי של ארגון הטרור לבין ניתוח יכולותיו המבצעיות.
מחבלי חמאס על ג'יפ ישראלי שנגנב במהלך הטבח ביישובי עוטף עזה ב-7 באוקטובר. | צילום: EPA
חמאס עדיין מוגדר על ידי ארצות הברית והאיחוד האירופי כארגון טרור, אך הדבר אינו מונע ממומחים צבאיים לבחון את שיטות הפעולה שלו בשטח. במובן הזה, לא מדובר בתופעה חריגה לחלוטין: ההיסטוריה הצבאית מלאה בדוגמאות לצבאות שחקרו חידושים טקטיים של יריביהם, בלי קשר לאופי המשטר, הארגון או התנועה שפיתחו אותם.
הכי מעניין
לפי הדו"ח, אחד הגורמים שאפשרו לחמאס להאריך את העימות מול צה"ל היה המבנה המבוזר של יחידות הלחימה שלו. קבוצות קטנות, המונות לרוב שלושה עד חמישה מחבלים, פועלות באוטונומיה רחבה: הן מקבלות יעדים כלליים, אך מחליטות בעצמן כיצד להשיג אותם. מבנה כזה מצמצם את הפגיעות של שרשראות הפיקוד ומקשה לנטרל את המערך כולו באמצעות פגיעה בדרגי ההנהגה.
מחבלי חמאס בעזה | צילום: עבד רחים חטיב, פלאש 90
החוקרים סבורים כי טייוואן עשויה לאמץ מודל דומה בחלק מהיחידות הטריטוריאליות שלה, בעיקר אלה שנועדו לפעול באזורים עירוניים. הרעיון משתלב במה שמכונה "אסטרטגיית הקיפוד", שגובשה בשנים האחרונות בידי מומחי הגנה רבים. לפי תפיסה זו, טייוואן אינה צריכה לנסות להתחרות בבייג'ינג באופן סימטרי, אלא להתמקד ביכולת להפוך כל קילומטר שתכבוש סין למחיר כבד במיוחד עבורה.
תשומת לב רבה מוקדשת בדו"ח גם לסביבה העירונית. לפי מחבריו, ארגון הטרור השולט בעזה הפך את המרחב העירוני של הרצועה לרשת של עמדות הגנה, נקודות תצפית, נתיבים מוסתרים ומלכודות. האנליסטים האמריקנים מתארים מבנים שהותאמו לצרכים צבאיים, מעברים שנפתחו בין בתים סמוכים ועמדות לחימה שנפרסו בכמה מפלסים.
מחבלי חמאס באחד מקיבוצי העוטף ב־7 באוקטובר | צילום: מתוך הרשתות החברתיות, שימוש על פי סעיף 27א
אפילו ההריסות שנוצרו בעקבות ההפצצות נתפסות בדו"ח כמרכיב טקטי: הן משנות את פני השטח, מגבילות את הראות ומאטות את תנועת הכלים המשוריינים. משמעותי עוד יותר, לפי המחקר, הוא תפקידה של הרשת התת־קרקעית, שישראל כינתה "המטרו של עזה". מערכת המנהרות שבנה חמאס במשך יותר משני עשורים מתוארת כאחד הנכסים האסטרטגיים המרכזיים של התנועה.
לפי ההערכות, מדובר בכמעט 500 קילומטרים של מנהרות המצוידות באוורור, בחשמל ובמערכות תקשורת. דרך הנתיבים הללו יכולים הלוחמים לנוע בלי להתגלות, להגיח לפתע ולשוב ולהיעלם בתוך דקות. המחקר מציע כי טייוואן תוכל לשלב תשתיות אזרחיות קיימות לצד תשתיות תת־קרקעיות חדשות, ברשת הגנה שתבטיח ניידות ושרידות לכוחותיה גם תחת הפצצה סינית אינטנסיבית.
מחבלי חמאס בעזה | צילום: אחמד חאטיב, פלאש 90
בנוסף, פרק מיוחד בדו"ח מוקדש לרחפנים מסחריים. חמאס הראה כיצד פלטפורמות זולות יחסית יכולות לשמש לסיור, לאיסוף מודיעין ולביצוע תקיפות ממוקדות. האנליסטים האמריקנים סבורים כי הפעלת אלפי רחפנים קטנים עשויה להיות אחת הדרכים היעילות ביותר לצמצום הפער מול העליונות המספרית העצומה של צבא השחרור העממי הסיני.
הדו"ח אינו עוצר שם, ונוגע גם באחת הסוגיות הקשות ביותר בזירה: השימוש שחמאס עושה במרחבים אזרחיים. מחבריו מציינים כי התנועה פעלה לעיתים קרובות בתוך תשתיות אזרחיות או בסמוך אליהן, ובכך יצרה עבור ישראל דילמות צבאיות, מוסריות ופוליטיות. עם זאת, המסמך מדגיש במפורש כי טייוואן אינה יכולה ואינה צריכה לחקות דפוסי פעולה כאלה.
צעירים פלסטינים במחנות הקיץ של חמאס. | צילום: Abed Rahim Khatib, פלאש 90
שימוש במגנים אנושיים, בבני ערובה או במבנים המוגנים על פי המשפט הבינלאומי הוא בלתי חוקי, ואינו מתיישב עם דיני העימות המזוין. דווקא ההבחנה הזאת עומדת בלב הניתוח האמריקני: וושינגטון אינה מציעה להפוך את טייוואן להעתק של חמאס, אלא ללמוד כיצד כוח חלש יותר יכול לשרוד, להתיש את יריבו ולהסב מחיר כבד לצד החזק ממנו לאין שיעור.
ובכן, עבור האסטרטגים האמריקנים, המלחמה בעזה מציעה לקח שחורג מהמזרח התיכון ומגיע עד מצר טייוואן. אם סין תנסה לפלוש, הצלחת ההגנה הטייוואנית תהיה תלויה ביכולת להילחם באופן מבוזר, גמיש ובלתי צפוי, תוך ניצול השטח כמשאב צבאי. זו מסקנה שנולדה, באופן פרדוקסלי, מתוך התבוננות באחד האירועים האכזריים, המדממים והמטלטלים ביותר שידע העולם בשנים האחרונות.
עוד כתבות בנושא
