"ישראל היא רק ההתחלה". את המשפט הזה אמר מוחמד חטיב, המתאם האירופי של סמידון, רשת פרו־פלסטינית ואנטי־ישראלית שמושבה בקנדה, בסרטון שמופץ בימים האחרונים ברשת. הדברים עוררו סערה עולמית, אך לא רק בשל האמירה החריפה עצמה: הם הציפו מחדש שאלות קשות על מקומם של ארגונים רדיקליים בזירת האקטיביזם הפרו־פלסטיני הבינלאומי.
ובכן, בסרטון מדבר חטיב בגלוי על הצורך ב"דה־קולוניזציה" לא רק של ישראל, אלא גם של ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ואירופה. את המערב הוא מתאר כמערכת שיש לפרק "בכל אמצעי". ההצהרות עוררו תגובות חריפות בשל אופיין המהפכני המוצהר, ובשל מה שנתפס כרמיזה ללגיטימציה של אלימות. מפתיע? לא באמת. ובכל זאת, נדמה שרבים מדי הופתעו לשמוע את הדברים נאמרים בקול רם.
וזה לא הכול. לפי הדיווחים, חטיב אף קרא ל"נרמול" חמאס וטען כי "אנשים צריכים לחמש את הפלסטינים". אמירות חריגות שמבקשות להסיט את השיח ממחאה לכאורה פוליטית אידאולוגיית, לתמיכה גלויה בכוח חמוש. דברים שממחישים עד כמה חלק מהשיח הרדיקלי סביב הסוגיה הפלסטינית אינו מסתפק בהתנגדות לישראל, אלא חותר להעניק לגיטימציה לארגוני טרור ולמאבק אלים.
הכי מעניין
ולמי שלא מכיר - סמידון היא רשת בינלאומית שהוקמה בשנת 2011 ופועלת בעיקר בקמפיינים בינלאומיים לתמיכה במחבלים פלסטינים הכלואים בישראל. עם זאת, בשנים האחרונות האשימו כמה ממשלות מערביות את הארגון בכך שהוא משמש תשתית תמיכה לחזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון המוגדר כארגון טרור בידי האיחוד האירופי וארצות הברית.
ישראל כבר הכריזה על סמידון כישות טרור בשנת 2021. באוקטובר 2024 הכניסו גם ארצות הברית וקנדה את הארגון לרשימות הטרור שלהן, והגדירו אותו "ארגון צדקה מזויף" המשמש לגיוס כספים עבור החזית העממית. גרמניה אסרה כבר בנובמבר 2023 על פעילות הארגון בשטחה, והאשימה אותו בהפצת תעמולה אנטישמית ואנטי־ישראלית.
לפי הודעות רשמיות שפרסם משרד האוצר האמריקני, רשת סמידון פועלת למעשה כשלוחה של החזית העממית במספר מדינות מערביות בעולם. בין השמות הבולטים והחריגים שהוזכרו בהקשר זה מופיע גם חאלד ברכאת, פעיל בארגון המתגורר בקנדה ומוצג כדמות מרכזית של החזית העממית לשחרור פלסטין מחוץ לשטחי ישראל והרשות הפלסטינית.
הפגנה פרו פלסטינית בדואומו, מילאנו, איטליה | צילום: EPA/MATTEO CORNER
מפגין פרו־פלסטיני בניו זילנד | צילום: EPA/JAMES ROSS AUSTRALIA AND NEW ZEALAND OUT
מחאה פרו-פלסטינית בקמפוס במסצ'וסטס, ארה"ב | צילום: AP
מפגין פרו פלסטיני | צילום: EPA/CLEMENS BILAN
כעת נקשרות ההאשמות נגד סמידון גם לנוכחותם של פעילים המקורבים לארגון ביוזמות בינלאומיות המזוהות עם מה שמכונה "משט החירות". בין השמות שהוזכרו נמצאים תיאגו אבילה וסייף אבו קשק, שלפי כמה משקיפים קיימו קשרים או שיתופי פעולה עם גורמים המזוהים עם הרשת. בעיני מבקרי הארגון, החיבורים הללו משתלבים בתפיסה אידיאולוגית אנטי־מערבית ורדיקלית.
מנגד, בסמידון דוחים בעקביות את ההאשמות נגדם. בארגון טוענים כי ההכרזות עליו כארגון טרור, לצד האיסורים שהטילו עליו כמה ממשלות מערביות, אינם אלא ניסיון להשתיק את התמיכה הבינלאומית ב"שחרור פלסטין". הרשת ממשיכה להציג את עצמה כתנועת סולידריות למען אסירים פלסטינים, וטוענת כי המהלכים נגדה הם חלק ממגמה רחבה יותר של הפללת אקטיביזם פוליטי פרו־פלסטיני.
בינתיים, הדיון סביב הארגון נותר טעון במיוחד - בעיקר באירופה, שם הרשויות מגבירות את המעקב אחר הקשרים בין רשתות הפרו־פלסטיניות. השאלה היא אם המעקב הזה יתורגם גם לצעדים ממשיים. ניסיון העבר מלמד כי במקרים רבים התגובה מגיעה באיחור, לאחר שהרשתות כבר התבססו, הרחיבו את השפעתן והפכו לחלק קבוע מהנוף הציבורי. וכשמתקבלת החלטה לפעול, כבר מאוחר מדי.
עוד כתבות בנושא
