בזמן שעיני העולם נשואות למפרץ הפרסי ולמצר הורמוז, רוסיה ואיראן מעבירות חלק משמעותי מהסחר הצבאי והמסחרי שלהן צפונה, לאורך נתיב כמעט בלתי נראה החוצה את הים הכספי. לפי גורמים אמריקניים שצוטטו בניו יורק טיימס, הנתיב הזה משמש כיום להעברת רכיבים המיועדים לשיקום מערך הכטב"מים האיראני, שנפגע קשות בקרבות האחרונים.
ובכן, הדיווח מציג מציאות גיאופוליטית משתנה במהירות, וממחיש כיצד מוסקבה וטהרן הופכות את הים הכספי למעין מסדרון אסטרטגי מוגן, החומק מהלחץ המערבי. לאחר המצור הימי שהטילה ארצות הברית באזור המפרץ והחרפת הסנקציות הבינלאומיות, הים הפנימי המחבר בין רוסיה, איראן, אזרבייג'ן, קזחסטן וטורקמניסטן הפך לאחד מנתיבי הסחר הבודדים שנותרו מחוץ להישג היד האמריקני.
מסך גדול המציג תנועות כלי שיט במצרי הורמוז באתר מעקב אחר ספינות | צילום: AFP
למעשה, לפי המקורות שצוטטו בעיתון האמריקני, רוסיה מעבירה לאיראן רכיבים חיוניים לשיקום צי הכטב"מים שלה, לאחר שטהרן איבדה לפי ההערכות כ־60 אחוזים ממערך כלי הטיס הבלתי מאוישים שלה במהלך המבצעים הצבאיים האחרונים. אולם לא מדובר רק באספקה צבאית. מוסקבה מעבירה דרך הים הכספי גם סחורות שבעבר עברו דרך מצר הורמוז, וכעת נמצאות בסיכון להיתקע בשל נוכחות הצי האמריקני באזור.
הכי מעניין
אחד הנתונים הבולטים ביותר הוא הפיכתו של הים הכספי לפלטפורמה לוגיסטית חלופית. בחודשים האחרונים גדל משמעותית היקף הסחר בין נמלי רוסיה ואיראן, והרשויות האיראניות האיצו את הסבת המסופים בצפון המדינה כדי להבטיח זרימה רציפה של דגנים, מספוא, שמנים צמחיים ומוצרים חיוניים נוספים. מוחמד רזא מורטזאווי, נשיא התאחדות תעשיות המזון באיראן, אמר לערוץ הממלכתי IRIB כי איראן מארגנת מחדש חלק ניכר מהייבוא האסטרטגי שלה דרך הנתיב הזה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין | צילום: EPA/RUSSIAN PRESIDENTIAL PRESS OFFICE
נשיא איראן, מחמוד פזשכיאן. | צילום: EPA
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ | צילום: AFP
גם ממוסקבה מגיעים אישורים עקיפים למגמה. ויטאלי צ'רנוב, אנליסט בקבוצת PortNews Media הרוסית המתמחה במעקב אחר תעבורה ימית, הסביר שכשני מיליון טונות של חיטה רוסית המיועדת מדי שנה לאיראן מועברות כיום דרך הים הכספי במקום דרך נתיבי הים השחור המסורתיים, שהפכו פגיעים מדי למתקפות אוקראיניות.
מאחורי השינוי הזה מסתתר פרויקט שאפתני בהרבה, שרוסיה ואיראן מקדמות כבר שנים: הקמת מסדרון לוגיסטי עצום באורך של כ־7,200 קילומטרים, שיחבר בין הים הבלטי לאוקיינוס ההודי דרך מערב רוסיה, הים הכספי ושטח איראן. המטרה האסטרטגית ברורה: לצמצם את התלות בנתיבים הנשלטים בידי המערב וליצור תשתית כלכלית חלופית שתוכל לעמוד בפני סנקציות, מצורים ימיים ומשברים גיאופוליטיים.
מתקן אחסון נפט שנפגע מתקיפה אמריקאית-ישראלית בטהרן, איראן, 8 במרץ 2026 | צילום: AP Photo/Vahid Salemi
לעת עתה, עם זאת, נראה שהפרויקט מתקדם מהר יותר במישור הפוליטי מאשר במישור התשתיתי. חלק גדול מקווי הרכבת והנמלים הדרושים עדיין אינם קיימים, או דורשים השקעות עתק שגם מוסקבה וגם טהרן מתקשות לממן בזמן שהן משקיעות משאבים במלחמות ובמערכות דיכוי פנימיות. גם לים הכספי עצמו יש מגבלות טכניות משמעותיות, שכן אזורים רדודים מקשים על תנועת מסחר ימית רחבת היקף.
לצד זאת, קיים גם שיקול פוליטי שמסביר את הזהירות הרוסית. ולדימיר פוטין מעוניין לתמוך באיראן, שהפכה לאחת השותפות האסטרטגיות המרכזיות שלו מאז הפלישה לאוקראינה, אך במקביל הוא מנסה להימנע מעימות ישיר עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ועם מדינות המפרץ הערביות, החיוניות לאיזון האנרגטי והפיננסי של רוסיה. וזה לא הכול.
אתר מערכות ההגנה האווירית שצה"ל תקף באזור הים הכספי | צילום: דובר צה"ל
מה שהופך את רשת הסחר הזו לעמומה ומורכבת עוד יותר הוא העובדה שספינות רבות החוצות את הים הכספי מכבות באופן קבוע את מערכות האיכון והמעקב הלווייניות שלהן, צעד שמקשה מאוד על מעקב אחר תנועת הסחורות, זהות המטענים והיקף הפעילות האמיתי באזור. בפועל, חלק ניכר מהתעבורה הימית הזו מתנהל כמעט מתחת לרדאר, הרחק מעיני המודיעין והפיקוח הבינלאומי.
דווקא האזור האפור הזה, שבו קשה להבחין בין סחר אזרחי להעברות בעלות אופי צבאי או אסטרטגי, מדאיג במיוחד את האנליסטים במערב. לוק קופי, חוקר בכיר במכון הדסון, סיכם את הבעיה במשפט חריף שצוטט בניו יורק טיימס: "עבור מקבלי ההחלטות האמריקנים, הים הכספי הוא חור שחור גיאופוליטי. כמעט כאילו הוא לא קיים". בפועל, הוא בהחלט קיים, והוא הופך במהירות לאחת הזירות הרגישות והמשמעותיות ביותר במפת הסכסוך העולמית החדשה.
עוד כתבות בנושא
