בלב תעשיית השטיחים המפורסמת של איראן, הייצור כמעט נעצר. מחלבות מתקשות למצוא אריזות לחלב ולחמאה. מפעלי פלדה ענקיים, שבעבר הניעו את הכלכלה האיראנית, דוממים. מאות אלפים איבדו את עבודתם, ומיליונים נוספים חוששים מגורל דומה.
במשך יותר מחמישה שבועות של הפצצות, תקיפות אמריקניות וישראליות פגעו באלפי מפעלים. הנזק מורגש בכל רחבי הכלכלה האיראנית, ומאיים להביא לגלים מתרחבים של פיטורים, בזמן שהאיראנים מתמודדים עם זינוק חד במחירים. מחיר העוף עלה ב־75 אחוזים בחודש האחרון, ובשר בקר וכבש התייקרו ב־68 אחוזים. מוצרי חלב רבים התייקרו מאוד גם הם.
המצב עלול להחמיר עוד יותר, בעקבות המצור שהטילה ארצות הברית על נמלי איראן, שחונק יבוא רב ויצוא נפט שמכניס מיליארדי דולרים. המצוקה הכלכלית כבר הציתה מחאות המוניות שדוכאו לפני המלחמה, והיא עלולה לדחוף שוב איראנים לרחובות.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
עם זאת, לאיראן יש נשק משלה מול הכלכלה העולמית: אחיזתה במצר הורמוז. מנהיגי איראן אומרים כי יפתחו מחדש את נתיב השיט המרכזי לאנרגיה העולמית רק אם המצור יוסר והמלחמה תסתיים. בטהרן מהמרים שכלכלה שנבנתה כדי להיות עצמאית תחת עשורים של סנקציות בינלאומיות תוכל לשאת את הקושי הכלכלי זמן רב יותר מנשיא ארה״ב דונלד טראמפ.
לפי סגן שר העבודה האיראני, ע׳ולאם־חוסיין מוחמדי, איראן איבדה לפחות מיליון משרות ישירות בגלל המלחמה, כך דווח בתקשורת הממלכתית. אך ההשפעות הרחבות יותר מסכנות בין 10 ל־12 מיליון משרות — כמחצית מכוח העבודה של איראן — כך מזהיר הכלכלן האיראני האדי כהאלזאדה.
ייצור הפלדה והפטרוכימיה שותק
ישראל טענה כי תקפה את הבסיס התעשייתי של משמרות המהפכה, אך התקיפות חרגו הרבה מעבר לכך ופגעו גם במתקנים שאינם בבעלות הכוח. לפי כהאלזאדה, עמית מחקר באוניברסיטת ברנדייס, תקיפות אוויריות גרמו נזק ל־20 אלף מפעלים — כ־20 אחוזים מיחידות הייצור במדינה.
בין המתקנים שנפגעו היה תופיק דארו, תאגיד התרופות הגדול ביותר באיראן, שמייצר בין היתר תרופות נגד סרטן. בנוסף נפגעו מפתחי אופטיקה וכימיקלים, וכן מפעלי אלומיניום ומלט.
סירת מנוע של משמרות המהפכה (IRGC) מתקרבת לאוניית המטען אפמינונדס במהלך מה שתקשורת המדינה תיארה כתפיסת אחת משתי כלי שיט שהואשמו בהפרות במצרי הורמוז, 21 באפריל 2026. | צילום: Meysam Mirzadeh/Tasnim News Agency via AP
הפגיעה הקשה ביותר הייתה ככל הנראה במפעלי הפלדה והפטרוכימיה הגדולים ביותר של איראן, שרובם נפגעו בגל תקיפות זמן קצר לפני הפסקת האש ב־8 באפריל. שני יצרני הפלדה הגדולים ביותר, מובארכה סטיל וח׳וזסתאן סטיל, וכן מפעלים קטנים יותר, הפסיקו את הייצור. יותר מ־50 מתחמים פטרוכימיים נסגרו, לפי סוכנות הידיעות האיראנית החצי־רשמית ג׳מראן.
הפגיעה הזו שיתקה את שני תחומי הייצוא שלא קשורים לנפט הגדולים ביותר של איראן, והובילה לעליית מחירים במגוון רחב של תחומים — מפלסטיק, צינורות ובדים ועד אריזות למוצרי מזון כמו חלב, חמאה וגבינה.
התקיפות אינן הסיבה היחידה למשבר הכלכלי. האינטרנט מושבת ברובו מאז המחאות, ופגע קשות בעסקים קטנים ובינוניים שתלויים במכירות מקוונות. עוד לפני המצור האמריקני, תקיפות איראניות על איחוד האמירויות, שעליה הסתמכה איראן לכשליש מהיבוא שלה, הביאו את המדינה להפסיק את הסחר.
אפקט הדומינו
כ־80 אחוזים מיצרני השטיחים והמרבדים הפסיקו את פעילותם באזור התעשייה של העיר קשאן, מרכז תעשיית השטיחים של איראן, כך סיפר בנו של יצרן שטיחים. המפעל המשפחתי שלו, שמעסיק 20 עד 30 עובדים ונהג לייצר במכונות מאות שטיחים בחודש, הוא אחד מהמפעלים שנסגרו — אף שאביו עדיין מגיע אליו מדי יום.
"מעולם לא שמעתי את אבא שלי כל כך נסער", אמר הבן, שמתגורר בארצות הברית ודיבר בעילום שם מחשש לביטחון משפחתו.
אנשים מנהלים את עסקיהם סביב הבזאר הגדול המסורתי של טהרן, איראן, 29 במרץ 2026 | צילום: AP Photo/Vahid Salemi
קשאן, שבה פועלים מאות יצרני שטיחים, "נשענת על תעשיית השטיחים ולמרבה הצער היא שותקה", אמר. הייצוא צנח מאז תחילת המלחמה, והמכירות המקומיות כמעט אפסיות. מחירי הסיבים הסינתטיים קפצו ב־30 אחוזים עד 50 אחוזים — בין היתר כתוצאה עקיפה מהפגיעות במתקנים הפטרוכימיים, לדבריו.
מהדי בוסתנצ׳י מחזיק מפעל לאוורור ומיזוג אוויר, ומפעל נוסף לייצור מאווררים ביתיים, שבהם מועסקים יחד יותר מ־1,130 עובדים. שני המפעלים עדיין פועלים. אך מפעל המיזוג תלוי מאוד בענף הבנייה, ו"הבנייה עומדת בפני זעזוע עצום", לדבריו.
רוב הבנייה החדשה נעצרה, ומחיר לוחות הברזל יותר מהוכפל. בוסתנצ׳י, חבר במועצה המייצגת תעשיינים איראנים, אמר כי "כל התעשיות במדינה נשענות בדרך זו או אחרת על התעשייה הפטרוכימית שלנו". גם חברות שאינן זקוקות ישירות לפלדה או למוצרים פטרוכימיים מחזיקות חוזים עם חברות שכן זקוקות להם.
מהנדס כימיה שעובד באחת מחברות הבנייה הפרטיות הגדולות באיראן סיפר כי החברה פיטרה מחצית מ־180 עובדי המטה שלה ונאלצה לסגור פרויקט עם מובארכה סטיל — מה שעלה ב־1,000 משרות.
תושב טהרן התפטר מתפקידו כמהנדס ייעוץ זמן קצר לפני המלחמה, והמשרה החדשה שאליה היה אמור להיכנס נמצאת כעת בספק. "אני באחוזון העליון של החברה, ואני בלי עבודה. אני מודאג מאוד מהעתיד שלי", אמר, והוסיף כי החסכונות של אנשים יתחילו להיגמר בשבועות הקרובים. גם הוא וגם המהנדס הכימי דיברו בעילום שם מטעמי ביטחון.
משדרים עמידות
מיליונים יצאו לרחובות במחאות ינואר, שפרצו בעקבות החרפת האינפלציה אך הפכו לקריאות לסיום הרפובליקה האסלאמית. המחאות דוכאו באלימות.
כעת מנסים גורמים רשמיים להרגיע את הציבור ולהבהיר שאיראן תוכל לעמוד בכאב הכלכלי. הממשלה הבטיחה להגדיל את דמי האבטלה, אך העומס על מערכת הביטוח הלאומי של איראן הולך וגובר דווקא כאשר מקורות המימון שלה נפגעים. לפי כהאלזאדה, המערכת נשענת במידה רבה על החזקותיה בחברות פטרוכימיה ובתעשיות מרכזיות אחרות.
סירה חולפת על פני מכלית שעוגנת במצרי הורמוז מול חופי האי קשם, איראן, 18 באפריל 2026 | צילום: AP Photo/Asghar Besharati
המצור האמריקני מאיים לקטוע את הכנסות הייצוא: בשנת 2025 מכרה איראן סחורות בהיקף של כ־98 מיליארד דולר, וקצת פחות ממחצית הסכום הגיע מנפט.
עם זאת, מצור מוחלט הוא משימה קשה. לפי אספנדיאר בתמנגלידג׳, מומחה כלכלי, כמחצית מהסחר שלא קשור בנפט של איראן מתבצע דרך היבשה או דרך נמלים בים הכספי.
איראן גם בנתה עמידות משמעותית ו"מוכנות לתרחישי קיצון", כתב בתמנגלידג׳ עבור קרן "Bourse and Bazaar", מכון מחקר שהוא עומד בראשו ועוסק בפיתוח כלכלי במערב אסיה ובמרכז אסיה.
איראן מחזיקה מלאים גדולים של אספקה חיונית. בסוף 2025 היו ברשותה מלאים של מכונות חשמל שיכולים להספיק לכמעט שמונה חודשים, מלט לכמעט שישה חודשים, ופלדה וברזל לארבעה חודשים, כתב. לדבריו, ניתן יהיה להאריך את משך השימוש במלאים באמצעות קיצוב.
בוסתנצ׳י, בעל המפעלים, אמר כי הוא מאמין שהכלכלה האיראנית תוכל להתאושש לאחר שהמלחמה תסתיים. אולם היקף ההתאוששות תלוי בשאלה אם איראן תצליח להשיג את סיום הסנקציות הבינלאומיות.
"אם לא נצליח להסיר את הסנקציות במסגרת הסכמים כלשהם, אז לא — התחזית האופטימית לא תתממש", אמר.
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
