בשנים האחרונות הפכה אירופה לפלטפורמה פיננסית מרכזית עבור חיזבאללה, עד כדי כך שחלק משמעותי מפעילות ארגון הטרור לא היה יכול להתקיים בלעדיה. דו"ח חדש של המרכז האוסטרי לתיעוד האסלאם הפוליטי, מציג נתונים ומנגנונים בדיוק חד ובהיר, וממחיש כיצד חלק ניכר ממשאבי הארגון הלבנוני נוצר דווקא בתוך המערכות הכלכליות של אירופה - לעיתים מתחת לרדאר של הרשויות.
התקציב הכולל של הארגון עולה על מיליארד דולר, כאשר כ־700 מיליון מתוכם מגיעים מאיראן, וכ־30% נוספים מקורם בפעילות בלתי חוקית המפוזרת ברחבי העולם. דווקא במרחב האפור הזה ממלאת אירופה תפקיד מרכזי: כאן מצליח חיזבאללה להלבין כספים ולהפוך הון בלתי חוקי לזרמים הנחזים כלגיטימיים, באמצעות שילוב של מסחר בינלאומי, מערכות פיננסיות מפוצלות ופיקוח שאינו אחיד.
בלב המערך פועלת יחידה פנימית בשם Business Affairs Component, שלפי הדו"ח מלבינה כמיליון אירו בשבוע בין גרמניה, בלגיה וצרפת ואף מספקת שירותים לקרטלי סמים מדרום אמריקה. מדובר במנגנון מתוחכם, המבוסס על מודל מוכר (Black Market Peso Exchange) המאפשר להמיר רווחים מסחר בסמים לסחורות הנרכשות באופן חוקי באירופה.
הכי מעניין
כך, מכוניות יוקרה, שעונים ומוצרי מותרות נרכשים בכסף שמקורו בקוקאין, נשלחים למערב אפריקה ונמכרים שם מחדש במטרה לייצר הון "נקי" החוזר ללבנון. שרשרת זו, שנחשפה כבר במסגרת החקירות הבינלאומיות המכונות Project Cassandra, אינה אירוע נקודתי, אלא מערכת מבוססת ומסועפת - הכוללת גם גורמים כלכליים הנראים לגיטימיים לחלוטין.
הדו"ח מצביע על רשת שמרכזה בביירות ושלוחותיה בגרמניה, הפועלת בין סוכנויות רכב ומעגלי מסחר - מבלי לעורר חשד מיידי. לצד הסחר במוצרי יוקרה, גם שוק האמנות משמש ערוץ מרכזי להלבנת כספים. כך, המממן נאזם סעיד אחמד העביר עשרות מיליוני דולרים בין בריטניה לבלגיה באמצעות מניפולציה של הערכות שווי יצירות, תוך רכישה ומכירה של עבודות אמנות יוקרתיות.

מטה האיחוד האירופי בבריסל. | צילום: EPA
לכך מצטרף גם סחר ביהלומים, המתבצע באמצעות תעודות מזויפות ומשלוחים מפוצלים - מה שמקשה על איתור מקור האבנים. העיקרון נותר זהה, גם כשהתחום משתנה: ניצול השווקים החוקיים כדי להסוות זרמים בלתי חוקיים. דוגמה בולטת במיוחד נרשמה באוסטריה בשנת 2021, כאשר הרשויות סיכלו מבצע להברחת 30 טונות של קפטגון.
קפטגון הוא סם סינתטי המיוצר בלבנון ובסוריה, שהוסתר בתנורי פיצה והועבר דרך בלגיה ואוסטריה בדרכו לערב הסעודית, דרך נמלי איטליה. סיבוב מורכב, אך רחוק מלהיות מקרי. הבחירה במסלול האירופי הייתה תוצאה של חישוב מדויק: הפיקוח על סחורות שמקורן באירופה רופף יותר מזה המופעל על משלוחים המגיעים מהמזרח התיכון.
למורכבות זו מתווסף גם ממד דיפלומטי. דמויות כמו מוחמד איברהים באזי ניצלו תפקידים רשמיים, במקרה זה כקונסול כבוד של גמביה, כדי להעביר כספים ולנהל פעילות כלכלית תחת מעטה הגנה המקשה על אכיפה. כאשר הכסף מגיע ללבנון, המעקב כמעט ונפסק, בין היתר בשל אחיזתו העמוקה של חיזבאללה במוסדות המדינה ובמערכת הפיננסית.
בתקופה האחרונה נוספה גם שכבה דיגיטלית, המרחיבה עוד יותר את אפשרויות תנועת הכספים. שימוש במטבעות קריפטוגרפיים, ובמיוחד ב־Tether על רשת Tron, מאפשר העברות מהירות ופחות מפוקחות, כפי שהמחישו החרמות שביצעה ישראל בארנקים דיגיטליים הקשורים לארגון ולכוח קודס האיראני. מדובר בהתפתחות טבעית על רקע הלחץ הגובר על המערכת הבנקאית המסורתית.

אמצעי הלחימה שאותרו בדרום לבנון | צילום: דובר צה"ל
עם זאת, קיים גם מרכיב פוליטי שמקשה על ההתמודדות עם התופעה - הפער בהגדרות המשפטיות. בעוד ארצות הברית ובריטניה רואות בחיזבאללה ארגון טרור במלואו, האיחוד האירופי ממשיך להבחין בין הזרוע הצבאית לזרוע הפוליטית. בתוך מרחב העמימות הזה פועלות יוזמות גיוס כספים ופעילויות כלכליות, שמצליחות ליהנות מכיסוי חוקי חלקי, אף שהן קשורות למערך הארגוני הכולל.
התוצאה היא מערכת מורכבת המשלבת בין אי חוקיות ללגיטימיות לכאורה, שבה הגבול בין כלכלה חוקית למימון טרור נעשה דק, מטושטש וחדיר. מי שממשיך לראות בחיזבאללה שחקן המוגבל ללבנון או למזרח התיכון בלבד, מתעלם מחלק מהותי מהבעיה: חלק ניכר מיכולתו המבצעית מתהווה דווקא כאן - בתוך הכלכלות האירופיות, במערכות הפועלות מדי יום לנגד עיני כול.
עוד כתבות בנושא











