"ברור שאנחנו חווים רגעים היסטוריים", פותח עמרי גושן, חוקר במכון דוד למדיניות ביטחון, בריאיון למקור ראשון, "אבל חשוב להבהיר: אסור לנו לעצור עד להשלמת המשימה". לדבריו, מדינת ישראל מצויה כעת בחלון הזדמנויות אסטרטגי, שתוצאותיו עדיין אינן ברורות. "אנחנו לא באמת יודעים לומר מה יקרה ביום שאחרי", הוא מדגיש. "ייתכן שנוכל לסייע בהפלת המשטר, אך מכאן ועד שהאופוזיציה תתפוס את השלטון ותתרחש הפיכה של ממש באיראן - הדרך עוד ארוכה".
עוד כתבות בנושא
גושן מוסיף כי לצד המאמץ הצבאי נדרש גם חוסן אזרחי. "עלינו לגלות עכשיו עמידות - גם בחזית וגם בעורף. זה תהליך שייקח זמן, וצריך למצות את המהלך עד הסוף". כאשר גושן מדבר על מיצוי המהלך, הוא מתכוון להשבתת המערך הרקטי, היכולות הגרעיניות וכל מאגרי האורניום של איראן. "זה המינימום ההכרחי, וכמובן שאי אפשר להצליח בכך בלי שיתוף הפעולה האמריקני", הוא טוען.
וזה לא הכול. "בניגוד למבצע עם כלביא, הפלת המשטר הפעם היא מטרה מוצהרת", ממשיך גושן. "אבל צריך להיזהר מלהכתיר מלכים חדשים לפני הזמן. נכון שיש את יורש העצר האיראני, והוא אופציה טובה, אך לאורך ההיסטוריה, בכל ניסיון של המערב בכוח לבחור הנהגה חדשה באיראן, התוצאה הייתה לרוב בעייתית. לכן עלינו לוודא שיש לאופוזיציה, ולעם האיראני, היכולת האמיתית להשתלט על השלטון".
הכי מעניין
בפועל, לטענתו, מדובר בהקריסה של כל סממני השלטון - הבסיג', בתי הכלא וכל מנגנוני הדיכוי - ויצירת התנאים להפיכה. "עלינו לייצר לאנשים באיראן את האפשרות להתחמש, מבלי לקדם מועמד כזה או אחר לשלטון החדש", הוא אומר. "אני חושב שישראל וארצות הברית יודעות להגדיר איפה עובר הגבול, אבל זה משחק עדין מאוד".
גושן סבור כי למערכה הזו יש השלכות אדירות, הן ברמה האזורית והן ברמה העולמית. "כולם מסתכלים", הוא מסביר. "ערב הסעודית מסתכלת, טורקיה מסתכלת, קטאר מסתכלת. מדובר באיתות של ישראל לגבי המאבק על ההגמוניה במזרח התיכון. ההשלכות אינן רק פוליטיות - האופציה של נפילת המשטר באיראן עשויה להביא לשינוי משמעותי גם במחירי הנפט בעולם".
מבין כל הזירות, הזירה הטורקית נראית קריטית ביותר. "עלינו לפקוח על המעצמה הזו שבע עיניים", מזהיר החוקר. "לטורקיה יש יתרונות וחסרונות בהקשר הזה. מצד היתרונות, איראן פתוחה וחופשית יכולה לסייע לטורקיה לקדם את החזון שלה לסלילת הדרך של הנפט לאירופה. מצד החסרונות, איראן פתוחה וחזקה עלולה לאיים על טורקיה כלכלית - ברמת ההשקעות וכמובן בתחום הנפט. ישראל חייבת להיות עם אצבע על הדופק, שכן המהלך יפתח הרבה הזדמנויות מדיניות לצד לא מעט אתגרים".
גושן משוכנע: מדובר לחלוטין במזרח תיכון חדש, עם הזדמנויות וסיכונים חדשים כאחד. "אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על ישראל כשחקנית מפתח במאבק על ההגמוניה במזרח התיכון", הוא מדגיש. "אי אפשר להסתפק רק בנפילת המשטר האיראני — תמיד צריך להיות שני צעדים לפני כולם, ולתכנן כיצד לקדם את האינטרסים הלאומיים שלנו, עם דגש גדול במיוחד על ההקשר הטורקי".
באשר להמשך הלחימה והשיבושים בחיי היומיום של אזרחי ישראל, החוקר מפגין זהירות ואופטימיות מוגבלת. "אני חושב שייקח זמן עד שנרגיש רגיעה", הוא מודה. "יש עוד מערכות באיראן שעלינו לנטרל, וזה ידרוש זמן – זמן עבודה, זמן למצות את המהלך. קו פרשת המים יהיה כשהעם האיראני יתחיל לפעול בעצמו, לא לפני כן. עד אז, עלינו לוודא שכאשר נסיים את המשימה, חיל האוויר, המטוסים, שדות התעופה וכל מערכות הליבה יושבתו - בדומה למה שעשינו בסוריה לפני נפילת אסד".
זוהי מלחמה נגד הזמן במלוא מובן המילה. "האיראנים ימשיכו לטפטף ולהעסיק את העורף, כאילו להראות סבלנות וכוח עמידה, ואנחנו צריכים להמשיך את העבודה", מסכם גושן. "חשוב ביותר שהאורניום לא ייפול לידיים של מי שיבוא אחרי המשטר, לא משנה איזה שלטון זה יהיה. עלינו לעשות הכל כדי למנוע זאת".
עוד כתבות בנושא
