- בסוף זה קרה. אחרי שבועות של ציפייה דרוכה, ישראל וארצות הברית פתחו אתמול בגל של תקיפות חסרות תקדים באיראן שיחד עקפו בעוצמתן אפילו את מלחמת 12 הימים ביוני האחרון. אומנם וושינגטון לא הכריזה מלחמה על טהרן באופן רשמי – לשם כך נדרשים צעדים חוקתיים מסוימים שבשלב הזה לא נראים על השולחן – אך המצב בשטח ברור: האמריקנים יצאו למלחמה באיראנים, או לפחות במשטר האייתוללות. אולם בניגוד לפעם האחרונה שבה ארה"ב פתחה במלחמה על מדינה במזרח התיכון, בעיראק ב-2003, הפעם אין אוגדות שמתכוננות לפריסה במפרץ או דיונים בקונגרס על כיבוש השטח.
למעשה, דונלד טראמפ ואנשיו מבקשים ליישם שאיפה שמהדהדת בצורה כזו או אחרת בבית הלבן מאז 1979: הפלת הרפובליקה האסלאמית. אלא שהם בטוחים שהם מצאו את קיצור הדרך האולטימטיבי, וינסו להשיג את המטרה השאפתנית בשלט רחוק.
לכן, מבצע "זעם דחוף", כפי שכינה אותו הבית הלבן, הוא הימור מחושב. יחד עם ישראל, ארה"ב מתכוונת לנסות לשחוק את המשטר באמצעות כוח אווירי מתמשך, לחץ קיברנטי, בידוד כלכלי מועצם והתססה אזרחית מוגברת. ההנחה העומדת בבסיס המהלך היא שהמערכת האיראנית שברירית יותר מאי פעם, ושאם רק יופעל מספיק לחץ על נקודות ספציפיות – דמויות מפתח בהנהגה, אתרים אסטרטגיים ועוד – היא עשויה פשוט לקרוס באחת.
עוד כתבות בנושא
2. אך איך זה היתרגם למציאות בשטח? לפי דיווחים בתקשורת האמריקנית, בזמן שארה"ב הלכה וצברה כוח עצום מול חופי איראן, בכירים בצבא האמריקני ויועציו של טראמפ הציגו בפניו כמה אפשרויות בימים האחרונים. האפשרויות נעו במנעד רחב – החל מתקיפה סמלית מוגבלת ועד למתקפה רחבה ומתמשכת על מוקדי הכוח של המשטר.
הכי מעניין
לפי הוול-סטריט ג'ורנל, כבר בשלב מוקדם טראמפ דחף לפעולה צבאית מכריעה, אם כי לא ידוע בדיוק כיצד נראית התוכנית המלאה. עם זאת, מקורות בבית הלבן מסרו לעיתון אמש שהאמריקנים צפויים להמשיך לבצע תקיפות רבות-עוצמה בימים הקרובים. המקורות מסרו שהתקיפות הישראליות אתמול התמקדו בפקידים בכירים וביכולות הטילים של איראן, בעוד שהתקיפות האמריקניות התמקדו במטרות צבאיות.
נושאת המטוסים אברהם לינקולן | צילום: AFP
3. המבצע הצבאי האמריקני במזרח התיכון מחזיר את טראמפ, ששב והזהיר מפני "מלחמות נצחיות" עוד כשרץ לנשיאות ב-2016, למצב שמוכר לאמריקנים היטב: ניסיון לכפות שינוי פוליטי במזרח התיכון באמצעות כוח הזרוע. השאלה היא כיצד האיראנים יגיבו מעבר למתקפות הטילים והכטב"מים על ישראל.
"התקיפות של ארה"ב וישראל נראות מקסימליסטיות, משום שהן לא כוונו רק לתוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים, אלא גם למטרות משטר, וקוראות לשינוי משטר באופן ספציפי", אמר מיק מולרוי, סגן עוזר שר ההגנה לשעבר למזרח התיכון וסוכן CIA, לג'ורנל. "מאחר שמדובר באיום קיומי על המשטר, פשוטו כמשמעו, אף תגובה לא תהיה מחוץ לתחום".
מלבד המתקפות על ישראל ובסיסים אמריקניים באזור, האיראנים כבר שיגרו טילים לעבר בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות.
עוד כתבות בנושא
4. האמריקנים חוששים מפלישה קרקעית. אף שטראמפ הבהיר שאין לו כל כוונה לשלוח אף חייל לאיראן, החרדה מפני שחזור של עיראק ואפגניסטן – בטח ובטח בקרב הבדלנים בימין האמריקני, שגם מתנגדים בחריפות לתקיפות אוויריות – מעוררת תהיות ותאוריות על המשך המערכה שהבית הלבן נדרש לשוב ולהכחיש.
"אין שום סיכוי שניתקע במלחמה במזרח התיכון במשך שנים, בלי סוף באופק", אמר לוושינגטון פוסט רק לפני כמה ימים סגן הנשיא ג'יי-די ואנס, שידוע בספקנותו כלפי התעברות צבאית האמריקנית מעבר לים, וקרא בגלוי לארה"ב להפסיק את מרבית תמיכתה באוקראינה.
בפועל, ההימור האסטרטגי של טראמפ נשען כמעט לחלוטין על יכולתו של העם האיראני, שרובו לא חמוש ומפוצל לפלגי אופוזיציה שונים שחושדים זה בזה, לנצל את הרגע ולהפיל את המשטר האכזר. גל התקיפות הנוכחי אירע במידה רבה בזכות המחאות שמילאו את רחובות הערים האיראניות, והובילו לפעולות דיכוי שהרגו עשרות אלפים. השאלה היא אם מעבר למחאות, ארגוני האופוזיציה יהיו מוכנים למהפכה פוליטית אמיתית.
עוד כתבות בנושא
5. לפי דיווחים בתקשורת הזרה, המתקפה האמריקנית – ועוד יותר שאיפתו הפומבית של טראמפ לשינוי המשטר – מדאיגה את מדינות המפרץ, שעריהן המתמערבות ותשתיות הנפט המרכזיות שלהן ממוקמות ממש סמוך מאיראן. רבות מהן מתמודדות בעצמן עם אוכלוסיות מתוחות והן חוששות מצונאמי מהפכני וכאוס ברחובות אם המשטר האיראני ייפול. גם טורקיה חוששת מאזור סכסוך נוסף בגבולותיה, בייחוד אם הכורדים ומיעוטים אתניים נוספים יבקשו לנצל את המצב השברירי כדי לחתור לאוטונומיה.
6. אם נחזור להתחלה, טראמפ רואה את עצמו כנשיא האמריקני היחיד מאז המהפכה האיראנית, שניחן באומץ לפתור את כאב הראש האמריקני הישן. "במשך שנים רבות ביקשתם את עזרתה של אמריקה, אך מעולם לא קיבלתם אותה", אמר לעם האיראני בסרטון שפרסם בשבת. "אף נשיא לא היה מוכן לעשות את מה שאני מוכן לעשות הערב. עכשיו יש לכם נשיא שנותן לכם את מה שאתם רוצים, אז בואו נראה איך תגיבו".
אך מעבר לזה, כדאי לזכור את העובדה שהממשלה האיראנית תכננה ניסיון התנקשות בטראמפ במהלך הבחירות לנשיאות ב-2024, כך על פי כתב אישום שהוגש עוד בנשיאותו של ביידן. קשה להאמין שאדם כמו טראמפ לא חשב על התוכנית הזאת כשהוא נתן את האור הירוק למפציצים.
עוד כתבות בנושא
7. איך יראה המשך המבצע מבחינת האמריקנים? האינסטינקטים האסטרטגיים של טראמפ חשובים כאן. הרקורד שלו מצביע על העדפה לעוצמה גלויה, אך כזאת המשולבת עם משא ומתן. הוא לא מחויב אידיאולוגית לשינוי משטר במובן הניאו-שמרני הקלאסי, אבל הוא בהחלט מחויב למינוף: במסגרת האסטרטגיה הטראמפיסיטת, כוח הוא עוד אמצעי בדרך להשגת הסכם.
אם המשטר האיראני יראה סימנים של שבר פנימי – עריקות של האליטה, אי שקט ציבורי, תבהלה גלויה ברחובות ותגובה צבאית מוגבלת – סביר שנראה ההסלמה רטורית מוושינגטון ומאמצים מתגברים לעודד החלפת משטר.
אולם אם אחרי ימים של תקיפות כבדות המשוואה לא תשתנה, ואם האיראנים ימצאו דרך לגבות מחירים מכוחות ארה"ב באזור, ייתכן שטראמפ ייאלץ לחשוב מחדש על האסטרטגיה שלו ואולי אף להכריז שהושגה הרתעה ולסגת.
תושבי איראן משתתפים באזכרות 40 יום לזכר הרוגי המחאה | צילום: צילום מסך מתוך הרשתות החברתיות
8. בסופו של דבר, תוצאות המבצע הזה עשויות להדהד במדיניות האמריקנית שנים קדימה. האם ניתן לערער מהאוויר בלבד את היציבות של משטר מהפכני ששרד עיצומים, מחאות ומלחמות אזוריות? האם ניתן מתקפות מדויקות וטבעת חנק כלכלית יספיקו כדי לפצל את האליטה השולטת ולעורר מהפכה ללא העלות העצומה של פלישה רגלית? האם במאה ה-21 ניתן פשוט לתכנן את קריסתו של משטר מבחוץ?
ברור למה מודל כזה מפתה: הוא מבטיח תשואה אסטרטגית עצומה ועיצוב מחדש גיאופוליטי של האזור ללא חללים אמריקניים או דליפה איטית של משאבים למערכה שלא נגמרת.
לעומת זאת, אם המשטר ישרוד גם המלחמה הזאת, אין לדעת כיצד ייראו ההשלכות. קודם כול, טראמפ והאגף שלו במפלגה עלולים לאבד תמיכה רבה לטובת ואנס, הבדלנים והימין הקיצוני שרבים מדובריו הם אנטי-ציונים ואף אנטישמים מובהקים. בנוסף, ניסיון כושל לערעור יציבותו של המשטר בטהרן עלול רק לחזק את הכוחות שוושינגטון מבקשת להחליש.
עוד כתבות בנושא
