פחות משעה לאחר שהטילים הראשונים פגעו באיראן, הנשיא דונלד טראמפ כבר דיבר על העתיד. "זה הזמן לתפוס את גורלכם," פנה לעם האיראני, "זה הרגע לפעולה." המסר היה ברור: התקיפות בטהרן אינן רק מהלך צבאי – אלא הזדמנות לשינוי פוליטי עמוק.
הנשיא דונלד טראמפ ירד ממטוס אייר פורס 1 בנמל התעופה הבינלאומי פאלם ביץ' בווסט פאלם ביץ', פלורידה | צילום: AP/מאט רורק
על הנייר, הרגע נראה מתאים. הכלכלה האיראנית מקרטעת, מחאות פנימיות פרצו בשנים האחרונות ודוכאו ביד קשה, ובכירים במשטר נהרגו בתקיפות האחרונות. אם כך, עד כמה קשה יהיה להפיל שלטון שנתפס כלא פופולרי?
הניסיון האמריקני מלמד שהתשובה מורכבת מאוד.
הכי מעניין
תושבים בוחנים את הנזק שנגרם כתוצאה מתקיפת אוויר אמריקאית בכפר דה סבז, מצפון לבירה האפגנית קאבול ב-10 באוקטובר 2001 | צילום: AP/אמיר שאה
חיילים סנדיניסטים הולכים בין ההריסות לאחר שהפילו מטוס אספקה של המורדים הנתמכים על ידי ארה"ב בלומה אל ארנל, ניקרגואה, ב-24 בינואר 1988 | צילום: AP/מריו טאפיה
לאורך עשורים ניסתה וושינגטון לעצב מחדש משטרים ברחבי העולם. בווייטנאם, בניקרגואה, בפנמה, בעיראק ובאפגניסטן – כל ניסיון נשא הבטחות גדולות. לעיתים הייתה זו הבטחה לדמוקרטיה; לעיתים ניסיון לבלום השפעה עוינת; ולעיתים פשוט ניסיון לייצר ממשלה ידידותית יותר לאינטרסים אמריקניים. אבל במקרים רבים המציאות הייתה מסובכת בהרבה: מלחמות אזרחים, קיטוב פוליטי, אלימות ממושכת ואי יציבות שהותירה צלקות ארוכות טווח.
גם איראן עצמה היא חלק מהסיפור הזה. בשנת 1953 סייע ה־CIA להפיל את ראש הממשלה הנבחר מוחמד מוסאדק ולהחזיר לשלטון את השאה. השאה שלט ביד ברזל במשך עשורים – עד שהודח במהפכה האסלאמית של 1979. הדוגמה ההיא הפכה לסמל לכך ששינוי משטר אינו מסתיים בהכרח בתוצאה הרצויה למי שמוביל אותו.
עוד כתבות בנושא
המצב כיום מורכב לא פחות. איראן ניצבת מול משבר כלכלי עמוק, אך ההנהגה עדיין מגובשת סביב אידאולוגיה דתית ולאומית. גם אם חלקים מהצמרת נפגעו, לא ברור מי ימלא את הוואקום. ייתכן שיקום זרם פרגמטי יותר, וייתכן שהקיצוניים דווקא יתחזקו.
יש גם שאלה אסטרטגית רחבה יותר: מהו בכלל "שינוי משטר"? האם מדובר בהפלת כל המערכת השלטונית? בהחלפת המנהיג העליון בלבד? ביצירת מציאות פוליטית חדשה מתוך האליטות הקיימות? עד כה לא הוצג חזון ברור ליום שאחרי.
ההיסטוריה מצביעה על דפוס שחוזר על עצמו: כוח צבאי יכול לפגוע בהנהגה, לשבש מערכות ולהפעיל לחץ דרמטי. אך הוא אינו מבטיח תוצאה פוליטית יציבה. לעיתים קרובות, דווקא השלב שלאחר התקיפות הוא המורכב והבלתי צפוי ביותר.
לכן, גם אם הרגע הנוכחי נראה כהזדמנות נדירה לשינוי, ניסיון העבר מלמד ששינוי משטר הוא לעיתים תחילתה של תקופה חדשה – אך לא בהכרח טובה או פשוטה יותר.