כדי שההצלחה במבצע "עם כלביא" תהפוך לארוכת-טווח, ישראל חייבת לחשוב - כפי שעשתה בסוריה - במונחים של "מבצע בין מלחמות", שכולל "כוח צבאי מונע לצד אמצעים דיפלומטיים, מודיעיניים וכלכליים", וישראל וארה"ב צריכות לשתף יכולות הגנה חשובות עם שותפים ערבים באזור.
אלה המסקנות של הדו"ח שהוציא השבוע המכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה.
עוד כתבות בנושא
לפי הדו"ח, מבצע עם כלביא השיג "אתחול אסטרטגי, חיזוק מחדש של כוח ישראלי והפחתת כוח איראני, אך אחד שלא יחזיק מעמד ללא רצון פוליטי נמרץ וכוח צבאי כדי לשמור עליו". הוא הוסיף כי גישת "בין המלחמות" של ארה"ב וישראל, שתהיה גם הגנתית וגם התקפית, יכולה "לשמור על לחץ פעיל על איראן כדי להרתיע אותה ולמנוע ממנה לשקם את יכולותיה הצבאיות והגרעיניות".
הכי מעניין
השלושה שכתבו את הדו"ח הם מפקדים לשעבר של פיקוד אירופה האמריקני, פיקוד מרכז האמריקני (CENTCOM) וסגן ראש שירותי המודיעין של הביטחון הלאומי האמריקני לשעבר.
אסור לנוח על זרי הדפנה
לאחר שאיראן לא הצליחה להתגבר על מערכות ההגנה האווירית של ישראל, לוושינגטון וירושלים אסור לבזבז את ה"יתרון הראשוני" שלהן במציאת פתרונות חדשים להגנה אווירית, שיכופפו את עקומת העלויות ויפתרו את צווארי הבקבוק בייצור של המערכות הקיימות, כך לפי הדו"ח. הזמן הזה חייב להיות מנוצל בצורה פרודוקטיבית", נכתב, "לא ישראל ולא ארה"ב יכולות להרשות לעצמן להישען על תהילת העבר של ההגנה המוצלחת מפני הטילים האיראניים ב-2024 ו-2025".
לפי כותבי הדו"ח, המשמעות היא "להכפיל את ההשקעה בהגנה על ידי הרחבת ייצור המיירטים והשקעה במו"פ משותף של יכולות הגנה אווירית מהדור הבא", וישראל וארה"ב צריכות לשתף יכולות הגנה עם שותפים ערבים, "החיים בשלום עם ישראל".
עוד כתבות בנושא
הדו"ח מציין כי "ארה"ב יכולה לבנות לא רק סדר אזורי חדש, אלא גם מערכת אינטגרלית להגנה אווירית וטילים, שתשפר את ביטחונם של השותפים, תוך צמצום הצורך בנוכחות צבאית אמריקנית באזור פעולתה של CENTCOM".
הדו"ח מבוסס על שיחות שקיימו מנהיגים לשעבר של הצבא האמריקני והשירותים החשאיים עם בכירים במערכת הביטחון הישראלית במהלך הקיץ האחרון.
עם כלביא: יירוט כיפת ברזל בעקבות תקיפת טילים איראנית | צילום: מתניה טאוסיג, פלאש 90
בין הממצאים האחרים של הדו"ח, נמצא כי רבים מאזרחי ארה"ב רואים את הסכסוך, שהיה "שלושה עשורים בתכנון", כ"מלחמה של 12 ימים" בלבד, שהחלה ב"התפרצות בלתי צפויה". כמו כן, הוא מצא גם כי הישראלים מודאגים מהתוכנית הבליסטית האיראנית המורחבת, בעוד שתשומת הלב העולמית מתמקדת בעיקר בשאיפות הגרעין של המשטר.
"המרחק של 1,000 הק"מ בין איראן לישראל הפך להיות תשע דקות בלבד שלוקח לטיל בליסטי להגיע לתל אביב", נכתב בדו"ח. "זה הצביע על המגבלות של משחק ההגנה מול איום הטילים האיראני".
עוד כתבות בנושא
מרק פוקס, אדמירל משנה בדימוס בצי האמריקני ומפקד לשעבר של CENTCOM, שהוא אחד מכותבי הדו"ח, אמר לעיתונאים ב-20 בנובמבר כי "גם אם יש לך את היכולת להתמודד עם התקפות טילים בליסטיים קונבנציונליות, ההגנה לא תמיד תעמוד בפרץ אם יש יש לאויב מספיק טילים". הוא ציין כי המשטר האיראני ניסה לעשות זאת, וזה שיחק תפקיד גדול בהחלטה של ישראל לפתוח במבצע בתזמון בו היא עשתה זאת.
כותבי הדו"ח ציינו כי גורמי המודיעין הישראליים אמרו להם כי "המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, סבל מדיכאון עמוק במהלך המבצע ואף בימים שאחריו בעקבות אובדן יועצים קרובים וההבנה כי אנשי הצבא שלו — שהבטיחו לו ניצחון על ישראל — רימו אותו".
האייתוללה עלי חמינאי (מימין), משתתף בטקס אבל | צילום: EPA
רוברט אשלי, גנרל בדימוס וראש סוכנות המודיעין של משרד ההגנה האמריקני לשעבר, אמר כי ישראל הכינה את התקיפות שלה מראש והריצה תרגילים כל ערב כדי להטעות את האויב.
"כאשר ישראל תקפה על אמת, אחד המנהיגים האיראנים הבכירים היה כל כך לא מוכן לכך, שהוא למעשה חשב שמדובר היה ברעידת אדמה — שהיא תופעה די נפוצה באיראן", אמר אשלי. "זה מה שגרם לביתו לקרוס".
הדו"ח ציין כי "ההמשך המתואם של המשא ומתן עם איראן עזר 'להרדים' את המנהיגים האיראנים, גרם להם לתחושת ביטחון כוזבת והפחית את מוכנותם רגע לפני פרוץ המלחמה". למרבה ההפתעה, הדו"ח מוסיף כי גורם ישראלי אמר שזה היה "מקרי" שהתקיפה החלה יום אחרי סיום חלון המו"מ בן 60 הימים, שנקבע על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם איראן.
עוד כתבות בנושא
