מבצע "עם כלביא", שנפתח לפני שישה ימים, החל להתגבש בסוף אוקטובר 2024 ומסמן את אחת המערכות המודיעיניות והמבצעיות המורכבות בתולדות צה"ל, שנועדה להתמודד עם האיום האיראני.
המבצע התבסס על שכבת ידע עמוקה שנצברה לאורך שנים באגף המודיעין ועל יכולות הביצוע המתקדמות של חיל האוויר. תהליך ההכנה, שהתנהל תחת לחץ זמן ובמקביל ללחימה בחזיתות נוספות, כלל פיצוח אתגרים מודיעיניים מורכבים, בניית בנק מטרות מקיף והשגת עליונות אווירית, שהיוו את המפתח להצלחת המבצע.
תהליך ההכנה: מבסיס מודיעיני לעליונות אווירית
המבצע התגבש בשיא הלחימה מול חיזבאללה והפעילות בעזה בסוף אוקטובר 2024, ועבר מרעיונות תאורטיים ליישום פרקטי.
הכי מעניין
התשתית המודיעינית נבנתה לאורך שנים באמצעות פעולות חשאיות של צה"ל בשיתוף המוסד, שהונחו כבסיס להוספת "קומה נוספת" של יכולות מבצעיות קינטיות של חיל האוויר. עם זאת, המעבר מפעולות חשאיות למלחמה קינטית מלאה הצריך התאמות משמעותיות. האתגר המרכזי היה השגת עליונות אווירית, שתוארה כ"מפתחות המכונית" של המלחמה - תנאי הכרחי לפעולה במרחב האיראני.
המראות מטוסי קרב של חיל האוויר לקראת התקיפות בטהרן | צילום: דובר צה"ל
בסוף נובמבר 2024 התקיים כנס אסטרטגי, תוך כדי תמרון בלבנון, בהשתתפות בכירי אמ"ן וחיל האוויר. בכנס שורטטו "מרכזי הכובד" של המערכה: מערכי התקיפה (טילים), הגנה אווירית, תוכנית הגרעין, פיקוד ושליטה (פו"ש), כלכלה, שלטון ותעשייה צבאית. המסקנה המרכזית הייתה כי ללא עליונות אווירית, לא ניתן לפעול באיראן. לשם כך הוקם צוות משותף של כ-120 מומחים ממפקדת 8200, שכלל אנשי אמ"ן וחיל האוויר, והתמקד במיפוי מערכות ההגנה האווירית האיראניות. תהליך זה דרש ניתוח והצלבה של אלפי מקורות מודיעיניים, לצד יצירת מקורות חדשים.
בחודשים נובמבר ודצמבר 2024 לא נרשמה התקדמות משמעותית, והלחץ על צוותי החשיבה והתכנון החל לגבור בינואר 2025 כאשר התברר כי אין פתרון מודיעיני מרכזי אחד, אלא שילוב של פתרונות מותאמים לכל מערכת הגנה. המפנה הגיע בפברואר-מרץ 2025, עם פיצוח חידת העליונות האווירית באמצעות פתרונות מודיעיניים מגוונים.
משם החל תהליך בניית בנק מטרות מקיף, שהתבסס על תשתית מודיעינית עמוקה שנצברה לאורך שנים ויכולות הזרוע הארוכה של חיל האוויר. בנק המטרות גדל ממטרות בודדות ליותר מ-250 מטרות חדשות, מחולקות לפי מרכזי הכובד: מפקדות, מערכי תקיפה, מדענים, מתקני גרעין, משגרים וטילים המהווים איום מיידי על אזרחי ישראל.
המבצע יצא לדרך כאשר המוכנות המבצעית פגשה הזדמנות אסטרטגית, שהוכתבה על ידי שלושה גורמים מרכזיים: התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית, שחייבה פעולה מהירה למניעת פצצה גרעינית או חומר בקיע קרוב לכך; התאוששות מהירה של מערך טילי הקרקע-קרקע האיראני לאחר התקיפה באוקטובר 2024, למרות שבישראל העריכו תחילה שמדובר בנזק שייקח זמן רב לתקן, התגלה כי יש פוטנציאל להכפלת הסד"כ עד סוף 2025; ופעילות אגרסיבית של מפקד כוח קודס לקידום תוכנית להשמדת ישראל דרך שלוחותיו בתימן, עיראק, סוריה, לבנון, יהודה ושומרון.
ההישג המרכזי של המבצע היה השגת עליונות אווירית, שהושגה ב-24 השעות הראשונות של המבצע עם פגיעה ביותר מ-40 מערכות הגנה אווירית איראניות, ומאז המספר הכולל כבר הגיע ליותר מ-70. פגיעות אלו אפשרו חופש פעולה וסלילת הדרך למרחב טהרן והיוו בסיס להמשך המערכה. בנוסף, הוקם צוות מיוחד של חטיבת ההפעלה, חטיבת המחקר ויחידה 8200 באמ"ן, ששם לו למטרה חיסול ההנהגה הצבאית של המשטר האיראני בו-זמנית, תוך שימוש ביכולות מודיעיניות ומבצעיות מתקדמות.
עוד כתבות בנושא
בגזרת מערך הטילים, איראן מחולקת לשמונה פיקודים, ובמקור תוכנן להתמקד בשלושה מהם. כיום, צה"ל מתמודד עם יותר מכך, והערכה צנועה מצביעה על נטרול של כ35%-40% ממערך משגרי הטילים, עם מאמץ מתמשך להעמיק את הפגיעה.
בגזרת הגרעין, ההתמקדות היא בשלוש "משפחות" יעדים: מדענים, מתקני העשרה ומתקנים תומכים כמו משרדים ומפקדות. הישגי המבצע עלו פי שלושה על הציפיות, הודות לנגישות מודיעינית והזדמנויות מבצעיות של חיל האוויר. צה"ל קרוב למקסום היעדים שהציב, כולל התמודדות עם מתקן פורדו כחלק מבנק המטרות, תוך הערכה כי התקיפות יושלמו.
עם כלביא: צילומי לווין של אתרי הגרעין האיראני | צילום: AFP
המטרה המרכזית כעת היא להמשיך לרדוף אחר משגרים, בסיסי טילים ובונקרים, תוך שמירה על בטיחות הטייסים. פגיעה במערכי ההגנה והתקיפה האיראניים צפויה להוביל להישגים נוספים, כולל פגיעה בביטחונם העצמי של האיראנים.
עם זאת, קיימת דאגה מהציר האזורי: יזדי ממשיך לפעול דרך שלוחותיו, ומשאבי המודיעין והכוחות מוגבלים. צה"ל נדרש לשמור על ערנות בזירות נוספות - עזה, לבנון, סוריה, תימן, עיראק, יהודה ושומרון - כדי למנוע אירוע משמעותי שיפריע למאמץ המרכזי.