"ישראל מבינה שחזבאללה לא נמצא במצב גרוע כפי שקיוותה, אך היא מאמינה שהארגון נחלש משמעותית. מהדברים הללו עולה שישראל תפעל נגד חזבאללה, השאלה היא אילו פעולות ישראל רואה כחיוניות כדי לשמור את הארגון מוחלש ומבולבל, כך שהוא לא יוכל לשוב להיות איום אסטרטגי".
הדובר – העורך הראשי של אל-אח'באר הלבנוני, אחד מכלי התקשורת המזוהים ביותר עם חזבאללה. את הדברים הללו כתב כחלק מטור מסקרן שפרסם תחת הכותרת "מי מחזיק בהחלטה לחזור למלחמה" שלשום (שבת), עוד בטרם חיסולו של רמטכ"ל חזבאללה, עלי טבטבאי. בטורו הוא חשף כיצד רואים בלבנון את הצד שלנו במשוואה, על הפעולות החשאיות של חזבאללה ומהן לדעתו הפעולות הדרמטיות שישראל מתעתדת לעשות בלבנון?
הקמת אתרים מבצעיים בלבנון, קומנדו וחטיפות
בציבור הלבנוני נוטים לעיתים לייחס לישראל עליונות פסיכולוגית ויכולת לחזות מהלכי הסלמה עתידיים, אולם בצד הישראלי דווקא מתפתחת תחושה של בלבול אסטרטגי מול חזבאללה, טען אל-אמין. מאז הפסקת האש שנכנסה לתוקפה ב-27 בנובמבר אשתקד ישראל לא הפסיקה לפעול בלבנון. אל-אמין רואה את התקיפות הישראליות הממוקדות כדרך למנוע מחזבאללה לחזור ולהוות איום אסטרטגי על ביטחונה.
הכי מעניין
תקיפה ישראלית בדרום לבנון בשבוע שעבר | צילום: AFP
לתפיסתו, הטקטיקה הזו יוצרת תחושת שווא בציבור כאילו המלחמה מאחורינו, אך היא אינה מבטיחה הפוגה מלאה – ובכל רגע עלולה להתפתח נקודת התנגשות רחבה, בכפוף למהלכים של חזבאללה. בהקשר הזה הוא מזכיר גם את הפעילות החשאית של ארגון הטרור הלבנוני, שנעשית הרחק מעיני הציבור ולטעמו אולי אף מעבר להישג ידה של ישראל.
"רעיון ההפתעה המבצעית שהיווה נדבך מרכזי בפעולות ישראל מול חזבאללה ואיראן נוכח מאוד בתודעה", כותב אל-אמין, שתוהה האם ישראל מחזיקה באמצעים נוספים שלא הופעלו בעבר.
עוד על ההתעצמות השקטה של חזבאללה
עורך אל-אח'באר טוען כי ישראל מקיימת פעילות מודיעינית קדחתנית בכל רחבי לבנון "בביצוע חדירות נועזות יותר ובהגברת הנוכחות בשטח הלבנוני", וזאת על גבי התשתית שישראל טיפחה בארץ הארזים במשך עשורים. הוא גם מצביע על התעצמות פעילותם של גורמי מודיעין מערביים וערביים במדינה, שמשתפים פעולה עם ישראל. אל-אמין מציג מציאות לפיה ישראל לא מסתפקת בהפגנת כוח, אלא מתכננת פעולות מורכבות שמחייבות ידע, תיאום ושליטה בשטח - מה שמעיד, לכאורה, על רצינות המתקפה האפשרית.
לפי אל-אמין, ישראל התמכרה לממד הראוותני של המבצעים שהוציאה לפועל. הוא מאמין כי הפעולות שביצעה ישראל במהלך המערכה מלמדות כי היא נערכת להקמת אתרים מבצעיים בתוך לבנון עצמה, מהן יוכלו כוחות צה"ל לפעול בכמה כיוונים במקביל. בהיבט הזה הוא מכוון כנראה לפעולות במסגרת מבצע עם כלביא, שכללו הפעלת עשרות רבות של סוכנים שגייס המוסד בתחומי איראן ובמבצע סדר חדש, שם הצליחו סוכנים להטמין מכשירים שאפשרו את חיסול נסראללה.
עוד על פעולות המוסד באיראן ובלבנון
"כמה מומחים מעריכים שישראל שוקלת ברצינות מבצעי קומנדו רחבי-היקף, שנועדו להגיע אל מתקנים צבאיים שאינם ניתנים להשמדה מן האוויר, ואף לנסות ללכוד או לחטוף דמויות פוליטיות או צבאיות בכירות של חזבאללה", כותב אל-אמין.
"פעולות מהסוג הזה מחייבות תשתית לוגיסטית ואנושית בתוך לבנון – תשתית שישראל כבר הפעילה בעבר במהלך שנות העימות. ייתכן שישראל נוטה לכיוון כזה משום שלפי הערכתה פלישה קרקעית מסורתית אינה מעשית בשלב הזה או שאינה מבטיחה את התוצאות שהיא מבקשת להשיג", הוסיף.
"מתקדמים לנקודת התנגשות"
אל-אמין שותף לתפיסה של רבים בישראל: חשיבותו של חזבאללה חורגת הרבה מעבר לגבולותיה של לבנון. הוא כותב שמבחינת ישראל, חזבאללה הוא חוליה מרכזית בשרשרת ציר ההתנגדות וכי עתידו ישפיע גם על הנעשה בזירות אחרות: סוריה, עיראק, תימן והזירה הפנים ישראלית. באופן תמוה הוא דווקא לא מזכיר את ההשפעה שתהיה לכך על איראן.
לפי אל-אמין, ישראל נמנעת מפגיעה נרחבת באזרחים ופועלת באופן כירורגי לא מתוך חמלה, אלא מתוך חישוב קר: פגיעה כזו תחייב את חיזבאללה להגיב. לדידו, אילו ישראל הייתה פוגעת גם באזרחים, או אז ארגון הטרור היה מחויב להתערב ולהגן על תושבי לבנון. כאן המקום להזכיר שחזבאללה – בדגש על נסראללה – דאג במשך עשרות שנים לצייר את עצמו כפטריוט לבנוני שטובת המדינה עומדת אצלו במקום הראשון. לכן, לא מפתיע שהעורך הראשי של שופר חזבאללה מציג היגיון כזה.
לוויה של אדם שחוסל בלבנון מאש צה"ל | צילום: AFP
אם ישראל תרגיש מעורערת – הן מפני אי-שביעות רצון מהמודיעין אותו תאסוף, והן מפני שחזבאללה יצליח לטשטש את פעילותו אף יותר וליצור עמימות – המצב עלול להתדרדר לכאוס, גורס עורך אל-אח'באר. כלומר, לשיטתו, גם אם חזבאללה לא יתקוף את ישראל, המצב עשוי להתדרדר למלחמה.
"ככל שהמידע נעשה עמום יותר, כך עולה הסיכון למהלכים פזיזים ומסוכנים מצד ישראל" הוא כתב. "בישראל יודעים היטב ששבירת האיזון הזה עלולה להוביל לתרחישים שאיש אינו רוצה שיתרחשו, וההבנה הזו נוכחת תמיד אצל מקבלי ההחלטות שם, גם בלי קשר ליכולת התגובה של חזבאללה".
אל-אמין סבור שההתפתחויות הפוליטיות בביירות, הלחץ האמריקני הכבד והסלמה מצד ישראל מציירים תמונה "שכל מי שרואה אותה מבין שהצדדים מתקדמים לנקודת התנגשות" שעלולה להצית מחדש את הזירה. היוזמה לכך, לטעמו, נמצאת בידי חזבאללה, שיחליט אם ומתי להגיב, אך החרפת התקיפה מצד ישראל עשויה להפוך לקטליזטור שיצית את השטח. עם זאת, מעניין לראות שהוא מפקפק ביכולתה של ישראל להתחיל במהלך צבאי משמעותי מבלי לקבל את אישורה של ארה"ב.
אם אל-אמין צודק בהערכתו, ההסכם שיחגוג יום הולדת שנה ביום חמישי הקרוב לא יאריך ימים, והשאלה שמטרידה את שני הצדדים היא לא האם תפרוץ הסלמה נוספת, אלא מתי ומי יהיה זה שידליק את הגפרור הראשון.
עוד על חיזבאללה
