מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים פרסם אתמול (ד') מחקר מעמיק על הטענות לפיהן ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה במהלך המלחמה שהחלה בעקבות טבח חמאס ב-7 באוקטובר.
המחקר, שנכתב על ידי פרופסור דני אורבך, יונתן בוקסמן, יגיל הנקין ועורך הדין יונתן ברוורמן, מנתח טענות על הרעבה מכוונת, הרג המוני של אזרחים והפצצות חסרות הבחנה מצד צה"ל במהלך 20 החודשים הראשונים של המלחמה.
שמונה פרקים במסמך מכסים טענות על הרעבה, פגיעה לכאורה באזרחים, מניפולציה של נתוני נפגעים, מידתיות בתקיפות צה"ל ואמינותן של סוכנויות האו"ם וארגוני זכויות אדם לא ממשלתיים.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
המחקר מצא כי ההאשמות לפיהן ישראל הרעיבה במכוון את האוכלוסייה האזרחית ברצועה או תקפה במכוון אזרחים שאינם חברי חמאס, מבוססות לחלוטין על נתונים מניפולטיביים ומתודולוגיות פגומות.
הטענה הנפוצה לפיה רצועת עזה זקוקה ל-500 משאיות סיוע מדי יום הוכחה כשקרית. מחברי המחקר מצטטים נתונים מלפני המלחמה ממשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, המצביעים על כך שבשנת 2022, הכניסה הממוצעת הייתה 292 משאיות ביום, כאשר רק 73 מהן היו משאיות מזון, ללא עדות לרעב ברצועה.
אסטרטגיית המגנים האנושיים
המחברים טוענים גם כי רבים מהנרטיבים המקודמים על ידי ארגונים לא ממשלתיים וכלי תקשורת בינלאומיים אינם מתחשבים באסטרטגיה הצבאית של חמאס, בעיקר בשימוש באזרחים ובתשתיות כמגנים. המחקר כולל "מדריך לחימה" של חמאס שנתפס ברצועה, המסביר את היתרונות הטקטיים של הטמעת מחבלים בקרב אזרחים ומתאר כיצד הארגון פיתח את אסטרטגיית המגנים האנושיים מאז 2006.
"מלחמה מעוצבת על ידי צעדים הדדיים שננקטים על ידי כל הצדדים המעורבים", נכתב בדו"ח המחקר. "לא ניתן להעריך את פעולותיו של צד אחד מבלי להתחשב בפעולות יריבו".
עוד כתבות בנושא
המחקר בן 300 העמודים בוחן את נתוני הנפגעים שפורסמו על ידי משרד הבריאות של עזה, המנוהל על ידי חמאס, ומראה כי הם היו מוטים כדי לייצג באופן שגוי את היחס בין מקרי המוות של אזרחים למחבלים, המיוחסים לפעולות צבאיות ישראליות.
בין היתר, המחקר עוקב אחר האופן שבו נתוני משרד הבריאות של עזה, לאחר טענות מוקדמות לפיהן כ-70% מההרוגים היו נשים וילדים, הסתמכו יותר ויותר על "דיווחי תקשורת" כדי לנפח את חלקם של הלא-לוחמים, עד כדי כך שמספר הנשים והילדים הנוספים עלה לעיתים על סך מקרי המוות שדווחו באותו יום.
עזה תחת חמאס - כמו עיראק תחת סדאם חוסיין
הדו"ח מטיל ספק גם באמינותן של הערכות הומניטריות בשטחים הנשלטים על ידי משטרים אוטוריטריים כמו חמאס, ומשווה את עזה תחת חמאס לעיראק תחת סדאם חוסיין. בשנות ה-90, סקרים הקשורים לאו"ם, המבוססים על נתוני משרד הבריאות העיראקי, טענו ליותר מ-500,000 מקרי מוות עודפים של ילדים תחת הסנקציות על המדינה. הנתונים הגבירו את הלחץ העולמי, אך הופרכו לאחר נפילת סדאם, ללא ראיות לעלייה משמעותית בתמותת ילדים. חוקר מפתח חזר בו אז מהממצאים, שלדברי הדו"ח משקפים "הטיה הומניטרית" שניתן לראות גם במלחמה בעזה.
בעוד שהמחקר מכיר בכך שהמלחמה גרמה סבל ברצועה, הוא מדגיש שניתוחים המונעים על ידי אידיאולוגיה פוגעים בדיוק העובדתי. "הניתוח העובדתי אינו ממעיט או מתעלם בשום צורה מהסבל בעזה, אך הכפפת הניתוח העובדתי לפעילות אידיאולוגית פוגעת ביכולת לעצב מדיניות מושכלת והתנהגות אתית", קובעים המחברים.
עוד כתבות בנושא
