בשבועות האחרונים גוברות הקריאות הבינלאומיות לישראל לסיים את המלחמה בעזה, על רקע טענות לרעב מתפשט ברצועה. בסוף יולי פורסמה בעמוד השער של הניו-יורק טיימס תמונתו של ילד עזתי גרום, ונטען שהוא נראה כך בשל תת-תזונה. רק בדיעבד הסתבר כי אותו ילד חולה במחלה גנטית נדירה שלה השפעה עמוקה על מצבו וזאת לצד פרטים נוספים אותם בחרו בעיתון להשמיט.
הפרסום המסולף בטיימס ובעיתונים בולטים נוספים, לרבות בהארץ, הוביל לגל של ביקורות בישראל ובקרב תומכיה בעולם. כעת מסתבר שמדובר במקרה אחד מתוך שורה של פרסומים מטעים בעיתונות הבינלאומית.
תחקיר של "The Free Press" בחן 12 מהתמונות הוויראליות ביותר שיצאו מעזה, והוצגו כהוכחות לרעב המוני, לא כללו הקשר חשוב: כל המצולמים בהן סבלו ממחלות קשות שאינן קשורות כהוא זה למלחמה. אותן תמונות הופצו ברשתות החברתיות, בדו"חות של ארגוני סיוע בינלאומיים מובילים, ואף בכלי תקשורת יוקרתיים בארה"ב, בהן NPR ,CNN והטיימס מבלי לחשוף את הרקע הרפואי המורכב שמסביר את המראה החריג שלהם.
הכי מעניין
תמונתו של הפעוט מוחמד אל-מעתוק, שתמונתו הופיעה בשער הניו-יורק טיימס בלא אזכור למחלתו | צילום: AFP
נזק שתמונה אחת יכולה לעשות, אלף מילים לא יצליחו לתקן
בפרסומת של יוניסף לגיוס תרומות, נראית מרים דאוואס, ילדה בת תשע שנמצאת במצב של רזון קיצוני, יושבת על מיטת בית חולים. "מרים סובלת מתת-תזונה במשך שנה וחצי," אומרת אמה למצלמה, "ואני סובלת יחד איתה". על המסך הופיע הכיתוב: "כל הילדים מתחת לגיל חמש ברצועת עזה נמצאים בסכנת תת-תזונה חריפה".
בכתבה בלוס-אנג'לס טיימס נכתב על דאוואס: "מרים דאוואס לא מסוגלת עוד ללכת בשל תת-תזונה קשה בעזה. בדיקות בית החולים גילו שאין לה בעיה רפואית אחרת, והרופאים אישרו כי מצבה נובע אך ורק מרעב ותת-תזונה".
עם זאת, בתחקיר נמצא כי האם עצמה אמרה בסרטונים וראיונות לתקשורת הפלסטינית כי היא "חושדת שלמרים – הסובלת משלשולים כרוניים – יש בעיה אחרת מלבד תת-תזונה, בעיה שאף אחד לא מבין".
עוד על קמפיין ההרעבה
ב-29 ביולי הופיעה בניוזלטר הבוקר של הגרדיאן הבריטי תמונתו של הפעוט יוסף מטר, גבו חשוף ורזה, כשאמו מחבקת אותו עם הכיתוב: "האם הפלסטינית סמאה מטר מחזיקה את בנה התת-תזונתי יוסף בעיר עזה".
אלא שמספר ימים קודם לכן, רויטרס פרסמה את אותה תמונה עם תוספת משמעותית בכיתוב: "...מחזיקה את בנה התת-תזונתי יוסף, הסובל משיתוק מוחין".
גם חמזה משמש סובל משיתוק מוחין ומחלות נוספות ומערכת חיסונית שכלל אינה מתפקדת, כך לפי המטפלת שלו לשעבר. עם זאת, בכתבה של NPR הוא הוצג כמי שאיבד את היכולת ללכת משום שהוא מורעב ולא בשל השיתוק.
השמיטו את עניין השיתוק. מטה NPR בוושינגטון | צילום: Aude, דרך ויקיפדיה
על נג’וא חוסיין חג’ג’ בת השש, נכתב ב-CNN כי היא "סובלת מתת-תזונה קשה" אך אביה אמר בעצמו שיש לה בעיה בוושט הגורמת להקאות מתמשכות ואמה אישרה כי הילדה מתמודדת עם מחלות שונות מאז לידתה.
כלי תקשורת רבים, ביניהם רויטרס, CNN, BBC ואל-ג'זירה, פרסמו את תמונתו של מוסב אל-דיבס, נער בן 14 המשותק לחלוטין שהוצג כמי ש"סובל מתת-תזונה". אולם, השיתוק של אל-דיבס בכלל נגרם כתוצאה מפיצוץ במאי האחרון, כאשר בעזה נטען כי מקור הפיצוץ בפגיעת פגז צה"לי.
באורח דומה, ב-24 ביולי פרסם הניו יורק טיימס כתבה בה סופר על עטף אבו ח’אטר, נער בן 17 שלפי הטיימס היה "בריא לפני שפרצה המלחמה בעזה" וכיום "סובל מתת-תזונה קשה". אלא שבטיימס נמנעו מלהזכיר את המחלה המסתורית ממנה סובל ח'אטר שעליה סיפר אביו ימים ספורים קודם לכן בראיון לאל-ג’זירה.
שר החוץ, גדעון סער, אוחז בעותק של הטיימס בזמן נאומו במועצת הביטחון של האו"ם ב-5 באוגוסט. סער הלין על כך שתמונותיהם של החטופים אביתר דוד ורום ברסלבסקי לא הופיעו בעיתון | צילום: AFP
"עשינו כל בדיקה אפשרית, אך לשווא, הוא כמו אדם משותק לחלוטין" אמר האב, שאפילו לא הזכיר בעיה של תת-תזונה כסיבה אפשרית למצב של בנו. "מצבו ממשיך להחמיר, והרופאים אינם מסוגלים לקבוע מהי המחלה או מה גרם לה", אמר האב.
בסוף יולי הופץ ברשתות החברתיות המזוהות עם חמאס סרטון של עבדאללה אבו זרקה בן ה-4, קירח ורזה מאוד, בו הוא בוכה ואומר למצלמה: "אני רעב". בראיון לאל-ג’זירה סיפר אביו כי בעיותיו הבריאותיות של בנו קדמו למלחמה, וכללו כאבי מפרקים מגיל שנתיים. "הרופאים אמרו שהם חושדים שיכול להיות לו רככת או בעיה בשרירים", אמר האב.
בדיקה של מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שנפתחה במטרה להפריך את קמפיין הרעב של חמאס, הגיעה למסקנה דומה. החקירה קבעה כי הילד "סובל ממחלה גנטית שגורמת לחוסרים בוויטמינים ומינרלים, אוסטיאופורוזיס ודלדול עצם". מתפ"ש הוסיף כי הילד נסע עם אמו לטיפול במזרח ירושלים ב-2023. הרישומים הרפואיים שלו מראים כי הוא אובחן כלוקה ב"רככת פעילה".
נלחם בקמפיין ההרעבה. מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף רסאן עליאן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
Middle East Eye העלה סרטון שבו נטען כי "מקורות רפואיים בבית החולים אל-עוודה אישרו כי סיבת המוות של כרים חאלד אל-ג’מאל הייתה רעב וחוסר תזונה נאותה". הערוץ הבריטי-פלסטיני, לא טרח להזכיר כי אל-ג'מאל סבל מאטרופיה בשרירים ומשיתוק חלקי מילדות - מצבים שהקשו על גופו לעכל מזון.
תמונותיו של אוסאמה אל-רקב הגרום, ילד בן חמש, הופיעו בכתבות על משבר הרעב בעזה בגרדיאן, CBC, אל-ג’זירה, פייננשל טיימס ועוד. המהדורה האנגלית של סוכנות אנאדולו הטורקית פרסמה סרטון שבו הוגדר מצבו כ"סמל מזעזע למשבר תחת רצח-העם הישראלי". אולם אף דיווח לא הזכיר שאוסאמה סובל גם מסיסטיק פיברוזיס, כפי שפורסם ב-AP.
אף אחד מכלי התקשורת האמורים לא התנצל ולא תיקן את הפרסום המטעה.
דו"ח של NCRI (Network Contagion Research Institute) תיעד מקרים נוספים של מה שהוא כינה "רשלנות עיתונאית". אחד המקרים בהם עסק הדו"ח היה תמונה שפורסמה לאחרונה ב-וושינגטון פוסט כחלק מכתבה שטענה כי "תסריט האימים בעזה סוף סוף מתממש", וזאת חרף העובדה שהתמונה צולמה לפני שנה. דובר העיתון השיב כי פורסמה הבהרה המציינת שהתמונה צולמה ביוני אשתקד.
סירבו לתקן את הפרסום המסולף. מטה רשת הטלוויזיה אל ג'זירה | צילום: AFP
"הכתבות הללו לא עוצבו רק על ידי השמטה: הן הולבנו ממקורות בלתי מאומתים או מגויסים בשפה הערבית והטורקית, והוצגו כעיתונאות אמינה לקהלים במערב", נכתב בדו"ח. "התוצר העיתונאי שהתקבל מזכיר תעמולה יותר מאשר דיווח ניטרלי".
שונה לחלוטין ממה שהציגו לקוראים במערב
ב-Free Press כינו את השמטת הפרטים הרפואיים על-ידי כמה מכלי התקשורת המובילים בעולם "מחדל" ותהו האם מדובר בסילוף מכוון של המציאות או שמא בעבודה רשלנית. בדו"ח של NCRI, נכתב כי לחמאס יש תמריץ "להפיץ פאניקה על רעב כביכול" כדי לפגוע בקרן הסיוע ההומניטרי לעזה, ה-GHF, שהוקמה כדי למנוע את זליגת הסיוע לידי חמאס.
אף על פי כן, בתחקיר נטען: "אין פירוש הדבר שאין רעב בעזה. יש. ארגון הבריאות העולמי דיווח בחודש שעבר על 63 מקרי מוות מתת-תזונה, בהם 25 ילדים". עם זאת, הם הוסיפו: "ייתכן שחלק מהמתים היו חולים או נחלשים גם ללא המלחמה. בשנת 2022, מתו כ-50 פלסטינים מתחת לגיל 20 מתת-תזונה, לפי משרד הבריאות הפלסטיני".
יש להם אינטרס להפיץ פאניקה על רעב. מחבלי חמאס אוכלים בשפע בתוך המנהרות | צילום: דו"צ
מראשית המלחמה נשענו ארגונים בינלאומיים על טענות רעב. ה-IPC (Integrated Food Security Phase Classification) המוסמך להכריז על רעב, חזה במרץ 2024 שעזה "על סף רעב", אך חזר בו ביוני, לאחר שהוגברו משלוחי המזון, ואמר שאין ראיות לכך.
שנה לאחר מכן, ביולי 2025, הפך ה-IPC את עמדתו בשנית והכריז כי רעב מתרחש ברוב חלקי עזה. לפי דיווח של Washington Free Beacon, ה-IPC שינה בשקט את האופן שבו הוא מגדיר רעב כך שלפתע המצב בעזה עלה בקנה אחד עם הקריטריונים לפיהם מוגדר רעב.
בתחקיר ה-Free Press צוטט ינאי ספיצר, כלכלן מהאוניברסיטה העברית, שאמר: "אנשים רבים יישארו רעבים, אך לא ימותו ברעב המוני. זה תחילתו של תהליך, שהתקשורת הציגה כבר כשלב הקטסטרופלי הסופי, אבל זה מעולם לא קרה. זה שונה לחלוטין מהתמונות בסגנון אתיופיה שהציגו לקוראים במערב".
עוד בנושא קמפיין הרעב
ובכל זאת, התמונות הללו שכנעו אמריקנים רבים יותר ויותר כי ישראל מייצרת רעב ומבצעת פשעי מלחמה בעזה. בסקר שנערך בארה"ב תחילת החודש בידי Data for Progress, כמעט מחצית מהנשאלים אמרו כי לדעתם ישראל "מבצעת רצח עם נגד העם הפלסטיני בעזה". התמונות סייעו להפוך את דעת הקהל נגד ישראל ולהפעלת לחץ על מקבלי ההחלטות לקדם מדיניות אנטי-ישראלית.
מומחים משפטיים מזהירים כי התמונות הללו אינן רק מלבות דעת קהל, אלא עלולות גם לשמש כראיות בהליך משפטי בבית-הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד גורמים ישראלים. פרופסור יוג’ין קונטורוביץ’, ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת, אמר ל-Free Press שטענות על הרעבה הן חלק מרכזי במאמצי התביעה להעמיד לדין ישראלים על פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.
קונטורוביץ’ הדגיש כי נרטיב הרעב ממשיך להיות חשוב בעיקר מבחינה תדמיתית ופוליטית. "ברור שזה מצביע על כך שחלק ניכר מהמידע המגיע מעזה שקרי," הוא אמר. "זה מחזק את ההבנה שמדובר בתעמולה מתואמת".