בחודש יוני, נשיא ספרד פדרו סאנצ'ז הצטרף למקהלה חסרת הבושה של משמיצי ישראל, וטען, באופן שקרי, שעזה נמצאת ב"מצב קטסטרופלי של רצח עם".
אויבי ישראל - קיצונים בקמפוסים, בתקשורת המיינסטרים, ארגונים לא ממשלתיים, פקידי או"ם, ידוענים ואפילו ראשי מדינות – האשימו את ישראל השכם והערב ברצח עם במלחמה בעזה. למרות תדירותן, האשמות אלו הן שקרים גמורים, המופרכים על ידי עובדות מוצקות ובלתי ניתנות לערעור.
לכו תתווכחו עם עובדות
ניתן לעשות זאת בקלות באמצעות שתי אמיתות חזקות. ראשית, שום דבר בניהול המלחמה נגד חמאס אינו מצביע על כוונה כלשהי לחסל את אוכלוסיית עזה. להיפך, מדיניותה של ישראל מראה בדיוק את ההפך - מאמצים עילאיים ויעילים להפליא להגן על האוכלוסייה האזרחית.
הכי מעניין
שנית, שום דבר בדמוגרפיה של מספר ההרוגים בעזה אינו מצביע על כך שישראל אכן מתכוונת להרוג פלסטינים חפים מפשע. במקום זאת, שוב, העובדות מצביעות על ההפך הגמור: מספר ההרוגים בעזה נוטה מאוד לטובת מחבלי חמאס. יתר על כן, סך מקרי המוות במלחמה מגלה שזו אחת המלחמות הכי פחות קטלניות לאוכלוסיית האויב בהשוואה לכל סכסוך קודם במאה האחרונה. לבסוף, על פי רוב הערכות בריאות הציבור, מספר הלידות בעזה במהלך המלחמה גבוה בהרבה ממקרי המוות הקשורים אליה, וגם במספרים מוחלטים האוכלוסייה רק הולכת וגדלה.
באופן שערורייתי, במקום לשבח את מאמצי ישראל להציל חיי אזרחים, מספר הולך וגדל של חברים ב"קהילה הבינלאומית" משמיצים אותה, תוך שימוש בהאשמת רצח עם באותו אופן שבו עלילות דם שימשו לדמוניזציה, דה-לגיטימציה ולתקיפה פיזית של יהודים במשך מאות שנים. במקביל, הם מדקלמים באכזריות את סטטיסטיקות המוות המזויפות של חמאס, תוך התעלמות מפשעי המלחמה של ארגון הטרור ומאסטרטגיית הקרבת הקורבנות האנושיים שלו.

ילד בעזה אוחז בכרזה שהטיל צה"ל הקוראת לפינוי תושבים עזתים ממזרח חאן יונס לאזור ההומניטרי במערבה | צילום: עבד רחים כטיב, פלאש 90
פעולותיה של ישראל מנוגדות לחלוטין בהאשמה שהיא מתכוונת לחסל או להקטין את הפלסטינים. זכרו שדרישה משפטית מרכזית לפשע רצח עם היא שהמבצע מתכוון להשמיד אוכלוסיית אויב.
בד בבד, לא ניתן להכחיש שצה"ל מתכוון לחסל מחבלים בלבד. למעשה, כדי להימנע מפגיעה בחפים מפשע, צה"ל מעביר באופן עקבי אזהרות לאזרחים מפני התקיפות קרבות. הוא משתמש בשיחות טלפון, הודעות SMS, עלונים, מדיה חברתית ו"הקש בגג" - במהלכו חיל האוויר יורה חימוש שאינו נפיץ או חימוש קולי בלבד לעבר הגג או הקצה העליון של הבניין מספר דקות לפני התקיפה בפועל.
צה"ל גם מפרסם אזהרות פינוי לתושבי עזה, ומעודד אותם לעבור לאזורים שבהם הם יהיו בסכנה פחותה מפעולות לחימה. לדוגמה, באמצע אוקטובר 2023, צה"ל פרסם אזהרות פינוי לכ-1.1 מיליון תושבי צפון עזה לעבור דרומה, שם יהיו בטוחים יותר. ישראל מתכננת באופן דומה להזהיר אזרחים לפנות את העיר עזה לקראת המתקפה הקרובה. מאמציו הקפדניים של צה"ל להפריד בין אזרחים ללוחמים אינם עולים בקנה אחד עם רצח עם.

משאיות סיוע נכנסות לרצועת עזה דרך מעבר רפיח, 6 באוגוסט 2025 | צילום: EPA
בנוסף, צה"ל אפשר משלוחים מסיביים של סיוע הומניטרי, כ-2 מיליון טון ממנו, שנועד לשמר חיי אזרחים. למעשה, ג'ון ספנסר, יו"ר תחום לימודי לוחמה עירונית בווסט פוינט, כתב על מאמצי הסיוע ההומניטרי של ישראל בעזה: "אין תקדים היסטורי לצבא המספק סיוע ישיר לאוכלוסיית אויב כפי שישראל סיפקה לעזה". כיצד ניתן להאשים באופן רציונלי מדינה המספקת לאויבה סיוע הומניטרי כה נרחב - ברצח עם?
לבסוף, ישראל עמדה על כך שמלחמתה היא נגד חמאס, ולא נגד תושבי עזה, למרות שסקרים מראים שמרביתם תומכים בארגון הטרור. ואכן, ישראל הצהירה בעקביות כי מטרותיה הן א' - השמדת היכולות הצבאיות והממשלתיות של חמאס; ב' - הבטחת שחרור החטופים; ו-ג' - הבטחה שעזה לעולם לא תהווה שוב איום על ישראל. יתרה מכך, כפי שציין ראש הממשלה בנימין נתניהו - "אם היינו רוצים לבצע רצח עם, זה היה לוקח בדיוק אחר הצהריים אחד".
יחסינו לאן
מספרי ההרוגים בפועל מאשרים שישראל כיוונה לפגוע רק במחבלי חמאס, לא בתושבי עזה. היא הצליחה למזער את מספר מקרי המוות של עזתים שאינם לוחמים בהשוואה ללוחמים חמושים. מחקר של ארגון "תמרור" למחקרי הסכסוך הישראלי-פלסטיני מצביע על כך שבמהלך מלחמה זו, "שיעור הנפגעים החמושים (הפוטנציאליים) נמצא מעל 45%, דבר המצביע על תקיפות מדויקות יותר ויותר וירידה מקבילה בנפגעים אזרחיים".
אין זה מפתיע, אם כן, שיחס האזרחים ללוחמים בעזה נמוך בהרבה מאשר במלחמות דומות. בעוד שיחס המוות בין לוחמים ואזרחים בעזה מוערך ב-1.5:1, היחס הממוצע בלוחמה בשטח בנוי, באופן כללי, על פי האומות המאוחדות, הוא 9:1 (כלומר על כל לוחם שנהרג, נהרגים בממוצע 9 אזרחים. בעזה, כאמור, היחס כמעט זהה). עובדה זו לבדה שומטת את הקרקע תחת טיעון רצח העם.

המון עזתי, כולל נשים וילדים, מתקהל סביב ארבל יהוד וגדי מוזס בעת שחרורם משבי חמאס | צילום: אעבד ראחים יאטיב, פלאש 90
למרות המלחמה, אוכלוסיית עזה, הנמדדת לפי לידות לעומת מקרי מוות, גדלה למעשה. הערכות של ארגונים כמו קרן האוכלוסין של האו"ם צופות כי מספר הלידות בעזה החל מ-7 באוקטובר 2023 ועד היום עומד על כ-124,245. מקרי מוות כתוצאה ישירה מהמלחמה, לעומת זאת, מוערכים ב-75,200 באותה תקופה על ידי סקר התמותה העצמאי בעזה (גם מספרים אלו, כאמור, מנופחים ולא מבחינים בין אזרחים למחבלים). איך שלא נסתכל על זה, אוכלוסיית עזה רק גדלה במהלך המלחמה - ההשפעה ההפוכה של רצח עם.
לבסוף, כיצד משתווים סך מקרי המוות בעזה למלחמות אחרות במאה האחרונה? קחו בחשבון ש-16 עד 17 מיליון בני אדם נספו במלחמת העולם הראשונה; 70 עד 85 מיליון מתו במלחמת העולם השנייה; 3 עד 4 מיליון במלחמת קוריאה; 2.5 עד 3.5 מיליון במלחמת וייטנאם. לאחרונה, כ-500,000 עד 600,000 בני אדם מתו במלחמת האזרחים בסוריה. ראוי לציין שאף אחד מהסכסוכים הללו לא כונה "רצח עם".
לעומת זאת, על פי משרד הבריאות של עזה, הנשלט על ידי חמאס, בין 62,000 ל-75,000 עזתים נהרגו במלחמה הנוכחית, מתוך אוכלוסייה מוערכת של 2.1 מיליון. שוב, מספרים אלה אינם מתקרבים לממדים של רצח עם; הם פשוט תוצאה של מלחמה קשה בשטח בנוי, כזו שחמאס פתח בה והוא משתמש בה באזרחיו כמגנים אנושיים.

הפגנה אנטי־ישראלית בלונדון. | צילום: רויטרס
בקיצור, למרות אינספור טענות חסרות בסיס מצד התקשורת, ארגונים לא ממשלתיים, האו"ם, שמאלנים קיצונים וסלבריטאים חסרי מושג, כל הנתונים על מקרי המוות בעזה דוחים באופן בלתי מעורער את ההאשמות שישראל מבצעת רצח עם. האמת היא שישראל נוקטת באמצעים יוצאי דופן כדי להגביל את הנפגעים האזרחיים, במיוחד לאור העובדה שלצה"ל יש כוח צבאי שיכול לגרום למקרי מוות רבים נוספים ללא אמצעי זהירות כאלה.
אנו יכולים וחייבים להילחם באויבים אלה על ידי שימוש בעובדות המוצקות כדי לחשוף את עלילת הדם בכל פעם שהיא נאמרת, לגנות את שקריהם ולהוקיע את חוסר המוסריות חסר הבושה שלהם.
עוד כתבות בנושא