בפעם השלישית בתוך שבעה חודשים, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקר בבית הלבן: אירוע יוצא דופן גם בסטנדרטים אמריקניים. עם זאת, מאחורי החיוכים והחיבוקים, הפגישה בינו לבין נשיא ארצות הברית עסקה בשורת סוגיות נפיצות שיכריעו את עתיד המזרח התיכון. ביניהן, עסקת החטופים האפשרית מול חמאס, ניהול המשבר בעזה, המשך ההתמודדות עם האיום האיראני - וגם סוגיית רכש ביטחוני אסטרטגי שעשויה לשנות את כללי המשחק.
לצד הסוגיות הביטחוניות והמדיניות הדרמטיות, מעל הפגישה גם ריחפה שאיפה אישית של הנשיא הרפובליקני: זכייה בפרס נובל לשלום. דונלד טראמפ, שכבר הצהיר בעבר על רצונו לקבל את ההוקרה הבינלאומית, רואה בהסכמי אברהם ובוודאי בהסכם אזורי נוסף שיכלול גם את סעודיה, הישגים שמצדיקים זאת. נתניהו, מנגד, אולי יותר מכל מנהיג אחר באזור, מחזיק במפתחות שיכולים להפוך את החזון של טראמפ להישג ממשי.
"מדובר בפגישה היסטורית - שיא עולמי", פותח ואומר בריאיון למקור ראשון שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר ד"ר מייקל אורן. "אני לא מכיר דוגמה לראש ממשלה של מדינה כלשהי שמבקר פעם שלישית בבית לבן בתוך שבעה חודשים. במקרה הזה, אף מדובר בראש ממשלה שהיה המנהיג הזר הראשון לדרוך בחדר הסגלגל אחרי ההשבעה השנייה של הנשיא טראמפ. כלומר, עוד לפני כל הישג אפשרי, לעצם הפגישה יש משמעות גדולה מאוד".
הכי מעניין
עם זאת, הסיכוי שהביקור ההיסטורי יניב פרי אינו מובן מאליו. בעבר, לא כל המפגשים בין השניים הובילו להצלחה. "הפגישה הקודמת, לדוגמה, כשטראמפ הודיע בנוחותו של ראש ממשלת ישראל על פתיחת המשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן, הייתה פגישה קשה", מאשר ד"ר אורן. "גם הפעם - אין הבטחה ואין ערבות שהביקור יצליח". בכל הנוגע למהות הפגישה, נראה כי הפרטים עדיין לוטים בערפל: מהי הבשורה המדינית, הביטחונית או האזורית שצפויה לצאת מהביקור?

מייקל אורן. | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
"הפגישה הזאת באה בעקבות הניצחון הצבאי הכל כך מרהיב של ישראל ושל ארצות הברית יחד נגד איראן", מסביר השגריר לשעבר. "למעשה, היה מובן והיה צפוי ששני המנהיגים יחגגו יחד את הישגיהם היסטוריים. כעת, עליהם להבין האם ניתן למנף את הניצחון המדובר ליצירת מזרח תיכון חדש לגמרי: תמורה מרחיקת לכת - גם אסטרטגית, גם דיפלומטית וגם פוליטית. וגם, יש את סוגיית סוריה ולבנון. האם אפשר להתקדם לקראת הסכמים עם שתי מדינות הללו? אני סבור שאפשר".
כאמור, עתיד המזרח התיכון הוא לא הנושא היחיד שנמצא על כף המאזניים - מועמדותו של טראמפ לפרס נובל לשלום מקבלת כעת משנה תוקף, כשהמהלכים המדיניים שהוא מקדם עשויים להפוך אותו ממועמד שנוי במחלוקת למועמד ריאלי. "נכון להיום, מה שמונע מהנשיא לזכות בפרס, זו המלחמה בעזה", מציין ד"ר אורן. "זה המכשול העיקרי, משום שהסעודים כנראה מוכנים להיכנס למשא ומתן עם ישראל, אבל הם לא יעשו זאת כל עוד שצה"ל נלחם ברצועה. לכן, על נתניהו וטראמפ לפתור עכשיו את פלונטר".
עוד כתבות בנושא
כיצד? עדיין לא ברור. "רשימת הסוגיות שעל שני המנהיגים להתמודד איתן ארוכה, סבוכה ומורכבת ביותר", ממשיך השגריר לשעבר. "איך אפשר להגיע לפשרה מול חמאס? מה יהיה ביום שאחרי הפסקת האש? האם ישראל תהיה רשאית להמשיך את הלחימה? מה ההיקף והעומק של הנסיגה של צה"ל? ומי יהיה אחראי לחלוקת הסיוע הומניטרי? אני חושב שהנשיא טראמפ יהיה נוקשה מאוד עם נתניהו, אבל אני גם חושב שהוא ירצה לתמרץ אותו. למשל, ייתכן והוא יעניק לישראל אפשרות לרכוש את מטוס ה־B-2".
לדברי ד"ר אורן, זהו רכש קריטי ביותר לביטחון ישראל. "בעצמי פעלתי במשך 15 שנה לשכנע את האמריקנים למכור לנו מטוס כזה", הוא חושף. "לא הצלחתי, לצערי. עבור אובמה היה ברור שזאת לא אופציה, אבל אולי הפעם זה יצליח. טראמפ אמר שזה רעיון מעניין ושהוא מוכן לשקול את זה. אני סבור שרכישת המטוס זה דבר נחוץ, משום שהוא משנה את כללי המשחק. אם הנשיא טראמפ יהיה מוכן להעניק לביבי את ה־B-2, אולי נתניהו יסכים להתגמש קצת בתנאים הנוגעים בעזה".

"טראמפ ראוי מאוד לפרס נובל לשלום - הוא לא חתום רק על הסכמי אברהם, הוא גם תיווך בין הודו לפקיסטן ובכך מנע התלקחות של מלחמה גרעינית"
פלאש 90 | מייקל אורן.
שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר משדר אופטימיות זהירה. "אני מאמין שטראמפ ונתניהו מסונכרנים עד נקודה מסוימת", הוא מבקש להבהיר. "אולי טראמפ מבין שצריך להגיב בצורה משמעותית להפרת הסכם הפסקת האש על ידי האיראנים. עם זאת, לפי הסקרים האחרונים, קרוב ל־90% מהציבור האמריקני מתנגד להמשך מעורבות צבאית אמריקנית במזרח התיכון. התנגדות נוקשה מאוד גם בתוך המפלגה הרפובליקנית. לא קל לו, ולא קל גם לנו. בסוף, יש כאן אינטרסים שונים".
כלומר, האינטרס הישראלי לא באמת עומד לנגד עיניו של טראמפ?
"אני כן חושב שטראמפ מתחשב באינטרס הישראלי. עם זאת, אי אפשר לצפות ממנו שיתחשב באינטרס הישראלי יותר מאשר באינטרס האמריקני. זה לא אפשרי שהאינטרסים שלו ושלנו תמיד יעלו בקנה אחד".
האם הוא ראוי לזכות בפרס נובל לשלום?
"ראוי מאוד. טראמפ לא חתום רק על הסכמי אברהם, אלא הוא גם תיווך בין הודו לפקיסטן ובכך מנע התלקחות של מלחמה גרעינית. בניגוד אליו, אובמה זכה בפרס, אבל בפועל לא עשה כלום. הוא קיבל את הפרס על עצם בחירתו כנשיא. כלומר, לטראמפ מגיע יותר. לטראמפ מגיע כפליים".

ראש הממשלה בנימין נתניהו מעביר לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ את מכתב ההמלצה לוועדת פרס נובל | צילום: ANDREW CABALLERO-REYNOLDS / AFP)
אתה באמת מאמין שיש לו סיכוי לזכות, או זה אבוד מראש?
"אני לא יודע האם יש סיכוי או לא. אני יודע שהוועד הבוחר התקלקל עם השנים, ואולי הגיע הזמן ליצור פרס אחר לשלום".
מה גורם לטראמפ לרדוף בעקביות אחרי פרס נובל לשלום? מה מניע את שאיפתו?
"למרות הכוחנות והדעתנות שלו, טראמפ עדיין נותר אותו הילד שנולד וגדל בקווינס, כלומר בפריפריה של ניו יורק. אני סבור שבגלל עברו, עד היום הוא צמא להכרה והוקרה על ידי האליטה".
אתה מאמין שראש ממשלת ישראל ישוב מהביקור בוושינגטון עם הישג ממשי?
"אם הוא יחזור הביתה עם מטוס ה־B-2, זה יהיה הישג אדיר. אם הוא יחזור הביתה עם התחלת דיונים עם סוריה ועם לבנון, זה יהיה הישג אדיר. ודאי שאם יחזור הביתה עם מתווה לעזה, זה יהיה גם הישג חשוב מאוד. ומעל הכול, עצם נוכחותו בבית הלבן בפעם השלישית בחצי שנה, היא הישג אדיר. אני רוצה לצטט מקור מוערך מאוד בעיניי, וזה נהג המונית שלי. הבוקר הוא אמר לי: 'אנחנו לא חיים בימים היסטוריים, אנחנו חיים בימים ת"נכיים'. אני מסכים איתו".