תמונה אחת העסיקה את דעת הקהל העולמית ביממה האחרונה: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לוחץ את ידו של השליט החדש של סוריה אבו מוחמד אל־ג'ולאני, כשיורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מתבונן בהם ומחייך מרוצה. מדובר למעשה במפגש הראשון של נשיא אמריקני עם נשיא סורי מזה 25 שנה, שנערך במסגרת ביקורו של הטייקון במזרח התיכון. פגישות היסטוריות שהחלו אתמול (ג') בערב הסעודית והמשיכו היום בקטאר. ישראל, הודיע הבית הלבן, לא תהיה חלק מהביקור הפעם.
"אני לא חושב שכדאי לקרוא לזה ביקור", מבקש לציין ד"ר חן קרצ'ר, סגן ראש המחלקה למזרח תיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל ומומחה לסכסוכים בינלאומיים, בריאיון למקור ראשון. "זה המסע הנשיאותי הראשון של טראמפ מאז שהוא נבחר, וזה חלק ממערכה אסטרטגית כוללת של ארצות הברית לארגון הסחר העולמי שייטיב אימה. ישראל היא רק חלקיק קטן מהסיפור הגדול, וככל שעובר הזמן היא מוזזת יותר הצידה, לעומת הקשרים האסטרטגיים החשובים שרוקמת ארצות הברית".
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לוחץ את ידו של השליט החדש של סוריה אבו מוחמד אל־ג'ולאני | צילום: Bandar AL-JALOUD / Saudi Royal Palace / AFP
טראמפ הכריז כי יסיר את הסנקציות על דמשק, בניסיון לאפשר למדינה במצוקה לצאת לדרך חדשה ולהשתקם. וזה לא הכול: על פי הפרסומים, בין תנאי הנורמליזציה, הנשיא האמריקני דרש שסוריה תצטרף להסכמי אברהם ותגרש משטחה את כל "הטרוריסטים הפלסטינים". עם זאת, ישראלים רבים חשים כי ארצות הברית מתרחקת יותר ויותר מהמדינה היהודית ומתקרבת בצעדי ענק למדינות עוינות לביטחונה. ובכן, מהו טיב הקשר החדש שנרקם בין ארצות הברית לקטר, סעודיה וסוריה?
הכי מעניין
"טראמפ, בסופו של דבר, רוצה להגיע להסכמי סחר חדשים", מסביר ד"ר קרצ'ר. "הוא שואף למאזני סחר חיוביים לארצות הברית עם מדינות עשירות ומבוססות, כלומר עם איחוד האמירויות, קטאר וערב הסעודית. שלוש מדינות שבשנים האחרונות גם סין מנסה למשוך אותן אליה. ראינו שזה כבר קרה עם הפרויקט של הרחבת הארגון בריקס, כשהפך להיות 'בריקס פלוס'. לכן, מבחינתו של טראמפ מדובר בצעדי חירום, שמטרתן למשוך את המדינות האלו כמה שיותר הרחק מסין".
ברכה, לא רק למתנחלים. הצהרת טראמפ ונתניהו, השבוע. | צילום: EPA
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו בהכרזה על הכרת ארה"ב בריבונות ישראל ברמת הגולן. | צילום: AFP
דונלד טראמפ ובנימין נתניהו. | צילום: AFP
באשר לאל־ג'ולאני, הוא - מה שנקרא - רק נקלע לסיטואציה. "סוריה לא קשורה למשולש הזה, אך ללא ספק זוכה מן ההפקר", מספר המומחה. "למען עיצוב מאזני סחר חיוביים לארצות הברית, טראמפ מוכן להעלים עין לחלוטין מכך שבסוריה, מאז הדחת משטר אסד, יש רדיפה קיצונית של קהילות של מיעוטים - ביניהן העלאווים, הנוצרים והדרוזים. גם הכורדים על הכוונת". בינתיים, אותו ידיד אמת של היהודים, אותו הנשיא הרפובליקני שהבטיח הרים וגבעות לישראל, נראה כי שכח לגמרי מבת בריתו ההיסטורית.
"טראמפ שחקן שמצד אחד תומך בישראל ומוכן לתת לה אמצעי לחימה, ומצד שני קורא להכניס סיוע הומניטרי לעזה", מדגיש ד"ר חן קרצ'ר. "טראמפ מנהיג שעד לא מזמן אמר שכל האוכלוסייה העזתית חייבת להתפנות בהקדם והנה, היום הוא בכלל מדבר על הכנסת מזון לרצועה. הקיצוניות שבה הוא משנה תפיסות ועמדות, תלויה אך ורק במי שתסגור איתו את העסקאות הכי טובות". ככל הנראה שיקוליו נשיא ארצות הברית לא ביטחוניים או גיאופוליטיים, אלא כלכליים בלבד.
עוד כתבות בנושא
"העובדה הפשוטה הזאת ברורה מאוד למדינות ערב", ממשיך המומחה לסכסוכים בינלאומיים ומוסיף כי ביטחונה של מדינת ישראל לא בדיוק בראש סדר העדיפויות של הנשיא טראמפ. "הרי פתאום מתחילים לדבר על בניית כור גרעיני לסעודיה, ואפילו על מכירת נשק מתקדם שמבחינת ישראל, עד למסע הדילוגים הזה לפחות, היווה יתרון טכנולוגי מובהק. כן, פתאום אין בעיה לארצות הברית לעשות עסקאות של מאות מיליארדים עם המדינות האלו - העיקר שייכנס כסף לקופה".
לטענתו של ד"ר קרצ'ר, הראייה האסטרטגית של ארצות הברית, כלומר ראייתו האסטרטגית של טראמפ, קוהרנטית מאוד בכל הנוגע לקידום מה שהוא רואה כאינטרס אמריקני. "בראש וראשונה, זה לשפר בכל אמצעי אפשרי את המצב הכלכלי ואת מאזן הסחר של ארצות הברית", מבהיר המומחה. "אנו נמצאים כיום בפתחה של מהפכה כלכליות וטראמפ מרגיש שאם הוא לא יעשה צעדים קיצוניים - אמריקה תהיה בעמדת נחיתות מול סין. אם ישראל צריכה לשלם מחיר על כך, אז ישראל תשלם מחיר".
"מבחינתו של טראמפ ישראל היא בת ברית, אבל כזו שלא אמורה להפריע לארצות הברית להשיג את האינטרסים שלה"
יש מי שדיבר על סתירת לחי אמריקנית לישראל ויש מי שטען כי התנהלותה היא בגידה של ממש. עד כמה ארצות הברית, או טראמפ לצורך העניין, מסוגל להפנות גב למדינה היהודית ברגע היסטורי כה מורכב עבורה?
"מבחינתו של טראמפ ומבחינת חלק ניכר מהצוות שלו, ישראל היא בת ברית, אבל כזו שלא אמורה להפריע לארצות הברית להשיג אינטרסים משמעותיים. בהקשר החות'י. לדוגמה, ישראל הופתעה לחלוטין כשבוקר אחד טראמפ דיבר על מערכה נגד ארגון הטרור בתימן ויום לאחר מכן הוא השיג נושאות מטוסים, בזמן שהחות'ים המשיכו לשגר טילים באופן מופגן על ישראל. זהו נתק מוחלט בין האינטרס האמריקני לבין האינטרס הישראלי. זה לא מקרה מבודד, אנחנו כבר רואים איזשהו דפוס פעולה מסוים".
הנשיא טראמפ עדיין עוסק בסוגיית "היום שאחרי" המלחמה בעזה?
"יש לארצות הברית הרבה מאוד תוכניות בנוגע ל'עזה היום הבא', עם חמאס מוחלש או בלי חמאס בכלל, וממשלת ישראל לא ממש בתמונה. ישראל לא חלק מהדיונים על עתיד האזור וכידוע, אם אתה לא מכין את הארוחה, אתה תהיה בסוף חלק מהארוחה. אם ישראל לא יוזמת מהלכים בזירה הגיאופוליטית הים תיכונית - מה שהסעודים, האמיראטים והקטארים עושים - היא עלולה להיות זו שמכתיבים לה את האינטרסים האסטרטגיים, וזה איום אסטרטגי ממעלה ראשונה לישראל".
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם האמיר המכהן של קטר שייח' תמים בן חמד אאל ת'אני | צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP
מלבד השיקולים הכלכליים הברורים, כיצד טראמפ יכול לסמוך על סעודיה וקטאר מבחינה ביטחונית?
"השיקול המרכזי שמעניין את טראמפ כרגע הוא לייצר רווחים מהירים שימשכו בבת אחת מדינות מסוימות מקרבתן לסין. אין פה ראייה לטווח הארוך. אין פה חזון לעשור שאחרי. צריך להסתכל על הגיל של הנשיא טראמפ ולהבין שהראייה ארוכת הטווח של מה יהיה עם קטאר ומה יהיה עם סעודיה - לא מעניינת אותו. אם המדינות האלו סוגרות היום עסקה שתטיב עם ארצות הברית מבחינה כלכלית, מבחינתו זה מספיק. זה כל מה שמניע אותו".
מהי רמת מעורבותה של ישראל בכל השינויים ההיסטוריים שמתחרשים במזרח התיכון בימים אלה?
"כרגע לא נראה שמערכות הממשל הישראליות מעורבות ברמה האסטרטגית בדיונים באשר ליום הבא במזרח התיכון. נדמה ששורה של מעצמות בינוניות סוניות סוגרות היום עסקאות עם ארצות הברית על עתיד האזור, וישראל היא לא חלק מהחזון הזה. וזה בהחלט לא דבר מעודד".