הזדמנות או מלכודת: מאחורי ביקור החירום של נתניהו בבית הלבן

טראמפ ממשיך לרכב על גלי ההצלחה, וישראל נדרשת להתאים את עצמה לאסטרטגיה שלו | רותם אורג, מומחה לפוליטיקה אמריקאית, מסביר: "נתניהו צריך לתת לטראמפ את התחושה שהוא מוביל - יש פוטנציאל להישגים"

טראמפ ונתניהו בבית הלבן, באפריל | AP

טראמפ ונתניהו בבית הלבן, באפריל | צילום: AP

תוכן השמע עדיין בהכנה...

זה קורה: ראש ממשלת ישראל צפוי להיפגש עוד הלילה (ראשון) עם נשיא ארצות הברית בבית הלבן. זו תהיה פגישתם השלישית בתוך חצי שנה בלבד - ללא ספק תדירות חריגה ויוצאת דופן. סביב מטרת הביקור מרחפות לא מעט ספקולציות, כמו גם תקוות וחששות. האם טראמפ צפוי להכריז על עסקת חטופים כוללת והפסקת אש בעזה? האם יעסקו השניים בסוגיה האיראנית, על רקע שיתוף הפעולה האווירי מעל שמי טהרן? ואולי בכלל תהליך הנורמליזציה עם סעודיה ועתיד המזרח התיכון הוא זה שיעמוד במרכז השיחות?

"מטרת הביקור היא לנסות להפיק את המירב מהמצב שנוצר לאחר המלחמה מול איראן", מסביר רותם אורג, מומחה לפוליטיקה אמריקאית ומנהל העמותה LIBRAEL, בריאיון למקור ראשון. "הרי ידוע שטראמפ שואף לפתוח במשא ומתן עם איראן על מה שנותר מתוכנית הגרעין שלה, ואולי אף לשלב אותה מחדש במערכת הבינלאומית. אני מניח שזה יהיה אחד הנושאים המרכזיים בשיחות. במקביל עומדת על הפרק גם סוגיית עזה, כאשר ברור שלנשיא האמריקני יש אינטרס לסיים את המלחמה ולקדם נורמליזציה".

אחד המאפיינים הבולטים של טראמפ לאורך השנים הוא היכולת לזהות מומנטום ולמנף אותו לטובתו. "ברגע שיש לו הצלחה בזירה אחת, זה נותן לו דרייב לעוד ועוד", אומר אורג ומוסיף כי "בתקופה האחרונה טראמפ רשם לא מעט הצלחות. ההישג מול איראן, לדוגמה, שהדליק אצלו את הרצון לסגור עוד חזיתות במזרח התיכון - במיוחד כשמדובר במלחמה בעזה, ובוודאי לאחר שנפגש השבוע עם עידן אלכסנדר. גם את זה הוא רואה כסיפור הצלחה אישי, מה שמגביר את המוטיבציה שלו לקדם עסקת חטופים".

הכי מעניין

במקביל, נרשמו לזכותו של הנשיא הרפובליקני גם שתי הצלחות בזירה הפנימית. "טראמפ הצליח להעביר את חוק התקציב שלו לפני ה־4 ביולי, כלומר לפני המועד האחרון שהציב לעצמו", מספר אורג. "בנוסף, בית המשפט העליון של ארה"ב פסק שבית משפט מקומי לא יכול להוציא צו מניעה כלל ארצי - פסיקה שמשתלבת היטב עם האג'נדה של טראמפ. השילוב בין כל ההתפתחויות הללו העניק לו תחושה שהוא על הגל, וההיסטוריה מלמדת שנשיאים במצב כזה נוטים לדחוף קדימה נושאים נוספים שחשובים להם".

תמונה אופטימית למדי, אך כזו שמעלה שאלה לא פשוטה בקרב אזרחי ישראל: עד כמה נשיא ארצות הברית פועל לטובת המדינה היהודית, ועד כמה מדובר בצעד שנועד לשרת את טובתו האישית בלבד? "טראמפ פועל רק בהתאם למה שהוא תופס כאינטרס האמריקני, שלעתים קרובות חופף לאינטרסים האישיים שלו ולעיתים גם לאלה של ישראל", משיב המומחה. "האם אנחנו חושבים שלתקוף בפורדו זה באינטרס של ישראל? התשובה היא כן.

"האם לסיים את המלחמה זה באינטרס של ישראל? זו שאלה אחרת, פוליטית, וכל אחד יענה את מה שהוא חושב", ממשיך אורג. "האם ללכת עכשיו לתהליך מדיני עם האיראנים, זה בהכרח באינטרס של ישראל? תלוי מה כלול בתוכו. אם יש שם איזשהו הסכם קשיח, במסגרתו איראן מוציאה לחלוטין את כל האורניום המועשר שנשאר בשטחה ומפרק את צנטריפוגות, אחלה, נלך על זה. אני באופן אישי לא חושב שזה המצב, ואני חושב שיש פה סיבה לדאגה".

"טראמפ לא אוהב כשאומרים לו מה לעשות - צריך לתת לו את התחושה שהוא מוביל, שהוא יוזם, שהרעיונות שלו טובים, שאנחנו מזהים את ההצלחה שלו"

באדיבות המצולם | הפוליטיקה האמריקנית היא פרסונלית מאוד. רותם אורג–קליסקי.

בניגוד לשמחה ששררה בישראל עם הצטרפותו של טראמפ למערכה מול איראן - ולאכזבה הגדולה שנלוותה להכרזתו המהירה על הפסקת אש - רותם אורג סבור כי מלכתחילה, ארצות הברית כלל לא הייתה אמורה להתערב בעימות בין ישראל לאייתולות. "האינטרס הישראלי הוא לעשות את העבודה בעצמה, גם אם זה ייקח יותר זמן", הוא מבקש לציין. "אני לא מדבר בצורה מנותקת: גם אני רצתי למקלטים כשהייתה אזעקה וגם אשתי הייתה תקועה בחו"ל. ברור לי מהו מחיר המלחמה".

עם זאת, ברמה האסטרטגית, סבור המומחה כי הצטרפותה של ארצות הברית שידרה מסר של חוסר יכולת מצד ישראל לסיים את המערכה בעצמה. "גם בזירה הפוליטית, זה יצר רושם שישראל גוררת את אמריקה לבצע עבורה את העבודה השחורה - תרחיש שמזכיר את מה שקרה בעיראק בשנת 2003, בין היתר כשאזרח מודאג בשם בנימין נתניהו הופיע בפני הקונגרס והבטיח שהפלת סדאם חוסיין תוביל ליציבות במזרח התיכון", הוא מוסיף. "הציבור האמריקני, מימין ומשמאל, לא שכח לו את זה עד היום".

המשימה שעומדת כעת בפני ראש ממשלת ישראל מורכבת מתמיד. "טראמפ לא אוהב כשאומרים לו מה לעשות", מדגיש אורג. "במיוחד במציאות הנוכחית, שבה מעמדה של ישראל בזירה הפנים־אמריקנית מאתגר. מצד אחד, אין כמעט רפובליקנים שמתנגדים לנשיא. מצד שני, כמעט ואין לישראל בעלי ברית בקרב הדמוקרטים. בסופו של דבר, מה שחשוב לטראמפ זה הדימוי, התחושה שהוא מנצח. אנחנו רואים את זה, למשל, בניסיון שלו לקחת קרדיט על ההצלחות מול איראן. ולכן, ישראל תיאלץ לזרום איתו.

עוד כתבות בנושא

"צריך לתת לטראמפ את התחושה שהוא מוביל, שהוא יוזם, שהרעיונות שלו טובים, שהוא מביא אותנו לכיוונים טובים, שאנחנו מזהים את ההצלחה שלו", מבהיר רותם אורג. "אגב, חשוב לציין, אם טראמפ באמת יצליח לכפות על איראן ויתור על היכולות הגרעיניות שלו ובמקביל יביא עסקה אחת שתשחרר את כל החטופים, זה אכן יהיה הישג אדיר שלו. הפוטנציאל קיים. יש רק לוודא שהוא יפעל באופן שימזער את המחירים שישראל תידרש לשלם - הן בזירה האיראנית והן בזירה הפלסטינית".

באשר לחזון הנורמליזציה עם סעודיה, המומחה סבור כי לא קיימת עדיין תוכנית אסטרטגית מסודרת. "טראמפ בעיקר רוצה זרימה חופשית של אנרגיה, דבר קריטי לתעשייה האמריקנית - בטח בעידן של הבינה המלאכותית", הוא מסביר. "טראמפ גם רוצה השקעות - השקעות פנים־אמריקה והשקעות בעולמות ה־AI, כדי שיהיה אפשר לתת פייט לסין. ועוד, הוא רוצה יציבות והוא רוצה כמובן את הקרדיט הפוליטי - להיות זה שהביא שלום במזרח התיכון".

כמובן שחזון זה אינו חף מאתגרים וליקויים מהותיים. "קשה להביא את הכלה הסעודית לשולחן המשא ומתן", קובע רותם אורג. "כדי לעשות זאת, צריך לתת איזושהי תמורה לפלסטינים, ויש סימן שאלה גדול מאוד האם ממשלת ישראל יכולה ורוצה לעשות זאת. בנוסף, יש הבנה עמוקה שבסוף - זה לא השלום המיוחל. כלומר, עם כל החשיבות של הסכמי אברהם, הבעיה היום של ישראל היא לא בריאד, אלא בעזה וברמאללה. ולבעיה הזאת, אין עדיין פתרון".