סטירת לחי לישראל? האינטרס של טראמפ וארה"ב בעסקת השבויים

"האם טראמפ התהפך? זאת בכלל לא השאלה", פותח ד"ר שגיא ברמק, העורך הראשי של כתב העת השילוח, בריאיון למקור ראשון. "השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא - מה הם החסמים שהממשל האמריקני מציב בפני ישראל? זאת הסוגיה החשובה היחידה שהממשלה צריכה לעסוק בה עכשיו". דבריו של הפרשן מתייחסים לידיעה שטלטלה את מדינת ישראל ביממה האחרונה: חמאס החליט להעניק "מתנה" לנשיא ארצות הברית ולשחרר את החטוף הישראלי־אמריקני עידן אלכסנדר. בתמורה, המתווכות הבטיחו לארגון הטרור "מתנה עוד יותר גדולה".

לצד השמחה על השבתו של אלכסנדר הביתה, ישראלים רבים תוהים כעת מהו טיב הקשר החדש שנרקם בין ההנהגה בעזה לבית הלבן, ובעיקר איזו מתנה המחבלים צפויים לקבל מהשותפה הגדולה של המדינה היהודית.

וזה לא הכול. רגע לפני ביקורו של טראמפ במזרח התיכון, ממשלתו הודיעה כי היא בשיחות ישירות לקראת עסקה עם איראן שתאפשר למשטר מתקנים גרעיניים אזרחיים, ושהנשיא הסכים לעצור את התקיפות בתימן, זאת לאחר שהחות'ים הצהירו כי לא יתקפו יותר אניות מסחר בינלאומיות. מכה ועוד מכה שטלטלו את דעת הקהל בישראל. ובכן, האם טראמפ באמת הפקיר אותנו?

"כשאני מדבר עם אנשים שאני מעריך מאוד בזירה האמריקנית, אני מקבל שתי תשובות קוטביות", מסביר ד"ר ברמק. "מצד אחד יש את אלה שאומרים שאצל טראמפ 'החדש' שום דבר לא מקרי. שהיה לו זמן להתכונן לנשיאות ושהוא הגיע מחושב - כל מינוי הוא בול בפוני, כל מהלך הוא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר. מצד שני יש את אלה שאומרים שהכול כאוס, הכול ברדק. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. אני לומד מזה דבר פשוט מאוד: לאף אחד אין מושג מה קורה באמת. אם הדעה של המומחים היא כל כך קוטבית, המשמעות היא שהדעה של המומחה הכי גדול לא שונה מההבנה של האדם ברחוב".

לטענתו של הפרשן, דבר אחד בטוח: טראמפ לא פועל נגד האינטרס הישראלי. "אני חושב שאנחנו מתעסקים מדי במה שלא יודעים ולא מתעסקים בכלל במה שכן יודעים", הוא מבקש לציין. "הרי אנחנו יודעים שממשל טראמפ רוצה לשלול מהסיוע ההומניטרי להגיע לידיו של חמאס ובמקביל אני לא רואה איזושהי נסיגה של הממשל מההגדרה או מההבנה שחמאס הוא ארגון טרור רצחני. אני מסכים שאנחנו נמצאים בשלב שבו משהו מתחיל להריח באוויר קצת לא טוב, אבל לא מדובר בדבר שנכון לעכשיו גובה מישראל מחיר ממשי".

רותם אורג, מומחה לפוליטיקה ולמדיניות חוץ אמריקנית, ומנהל העמותה הברית הישראלית־דמוקרטית הפועלת לחיזוק יחסי ישראל והמפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, מבקש לחזק את טענתו של ד"ר ברמק. "אני לא חושב שטראמפ התהפך", הוא אומר למקור ראשון. "יש קונספציה שטראמפ הוא המעריץ הכי גדול של ישראל. שהוא ציוני נלהב, 'המשיח בן פרד'. בעיניי זו תמיד הייתה הפרזה. אני כן סבור שהוא מחבב אותנו, שהוא חושב שאנחנו הטובים, שבסך הכול יש לו רגש חיובי בסיסי לישראל, אבל הוא לא יצא מגדרו עבורנו - אלא אם כן הוא ירגיש שזה משתלם לו כלכלית, פוליטית, ציבורית, אסטרטגית".

לדברי המומחה, ישנו דפוס התנהגות אחד ספציפי שבלט ואפיין את כל הקריירה הפוליטית של הטייקון: טראמפ פועל אך ורק עם פי אינטרס. "ראינו את זה בעיקר בקדנציה הראשונה, אבל גם בקדנציה הזאת", מסביר אורג. "ברגע שטראמפ מבין שישראל לא נותנת לו את מה שהוא רוצה, כמו עסקת חטופים, סיום הלחימה, נורמליזציה עם סעודיה - ביי, הוא עוזב, וממש לא בקטע הרע. זה בדיוק העניין, אין פה מערובות אישית או רגשית ולכן אני לא מקבל את העמדה שלפיה דונלד טראמפ התהפך עלינו. בסוף, זה עניין של ביזנס, לא של ערכים".

"בונים עכשיו נרטיב של נטישה, אבל אם שואלים אותי בפועל מה השתנה בקשר בין ארה"ב לישראל, התשובה שלי היא - שום דבר".

באדיבות המצולם | ד"ר שגיא ברמק

לפי דיווח ברשת NBC מפי גורמים המעורים בפרטים מארצות הברית והמזרח התיכון, בשבוע האחרון היחסים החמים בין הנשיא טראמפ לראש הממשלה נתניהו - מעט התקררו. "אנחנו יודעים שיש לטראמפ, מה שנקרא, עור דק",  מציין רותם אורג. "הוא נעלב בקלות, הוא לוקח דברים אישית, הוא יודע לרדת לפסים אישיים מול אנשים שבאים לו לא טוב. את זה, הפעם, לא ראינו. ראינו ציוצים תוקפנים שלו על ראש ממשלת קנדה, על מקרון, על זלנסקי, אבל לא ראינו אותם על ראש ממשלת ישראל. בפועל, אני לא יודע האם יש משבר בינו לבין נתניהו, וזה גם לא מעניין אותי".

על מנת להסביר את המציאות הפוליטית המורכבת באופן מפושט, המומחה ביקש להשתמש במטאפורה מעולם הקולינריה. "מערכת יחסים בין מנהיג למנהיג, זה כמו מלח על מנה עיקרית: בכמות הנכונה זה ממש יכול לשדרג את הטעם, אבל זה אף פעם לא התחליף לדבר האמיתי", הוא טוען. "היו לנו נשיאים וראשי ממשלה שלא הסתדרו ביניהם, ובכל זאת מערכת יחסים בין שתי המדינות לא נפגעה אלא נשארה חיובית ועקבית. מנגד, היו לנו גם נשיאים וראשי ממשלה שמערכת היחסים ביניהם הייתה מצוינת, אבל זה לא בהכרח התבטא במדיניותם".

גם בעיני ד"ר שגיא ברמק, ישראל וארצות הברית לא חוות משבר של ממש. "אני לא חושב שיש בין טראמפ לבין נתניהו אהבה גדולה מאוד, אבל אני גם חושב שזו התמקדות ברכילות", הוא מדגיש. "בסוף השאלה החשובה היא - האם טראמפ אומר לביבי מה מותר לו ומה אסור לו לעשות? לא. ביידן אמר לנתניהו שהוא לא יכול להשתמש בפצצות מסוג מסוים, שהוא לא יכול להיכנס לרפיח, ואיים שיפסיק לגבות אותו בפורומים בינלאומיים אם הוא ימשיך להתנהג בצורה מסוימת. כשטראמפ לא מרוצה ממנהיג מסוים, קל מאוד לראות את זה - הוא ישר מתחיל עם הסנקציות. אני לא חושב שזה המקרה".

כן, יתכן בהחלט והדיווחים שמעסיקים בימים אלה את כל גופי התקשורת הגדולים והמובילים בעולם, לא באמת משקפים את המציאות המורכבת. "הנרטיב שבונים עכשיו זה נרטיב של נטישה", מבקש להסביר העורך הראשי של כתב העת השילוח. "אומרים שלטראמפ נמאס מביבי או שטראמפ הולך לזרוק את ביבי מתחת לגלגלי האוטובוס. ועוד, אומרים שדברים עכשיו הולכים להשתנות דרסטית, שטראמפ הולך לעצור את המלחמה כי הוא עכשיו בכיס של הקטארים. העולם הזה כל כך מופרע שייתכן וזה ויקרה, אבל אם שואלים אותי בפועל מה השתנה בהקשר הישראלי, התשובה שלי היא - שום דבר".

ד"ר ברמק סבור כי, בפועל, ארצות הברית ממשיכה לספק למדינת ישראל מטריית הגנה כפי שתמיד עשתה. "החימושים לא זורמים יותר לישראל? הם זורמים", הוא מציין. "אין יותר גיבוי לישראל במוסדות הבינלאומיים? יש גיבוי חסר תקדים. לא מאשרים לישראל לנקוט בפעולות צבאיות בעזה? מאשרים. עוצרים את ישראל מלפעול בחופשיות בלבנון או בסוריה? לא עוצרים. מנסים לכפות על ישראל ויתורים בגזרה הפלסטינית? לא מנסים. רוצים שישראל תעצור את הבנייה בשטחים? לא רוצים. אז בסוף אני שואל - מה במדיניות האמריקנית בפועל השתנה שמשפיע על מרחב התמרון הישראלי? שום דבר".

גם בנוגע לעסקת החטופים בכלל ולשחרורו של עידן אלכסנדר בפרט, הפרשן מאמין כי "המתנה" שארגון הטרור החליט להעניק לאיש החזק והמשפיע בעולם - לא באמת מעידה על בגידה אמריקנית בפרטנרית הישראלית. "הרבה מאוד אנשים טוענים ששחרורו של עידן כמחווה לטראמפ זו סטירת לחי לישראל, אבל אני פחות מתרשם מהדבר הזה", הוא מכריז. "כלומר, הממשל האמריקני מנסה בנחישות לחלץ את האזרחים אמריקנים מהשבי - זה מה שוויטקוף עשה עד כה, וזה בסדר. זה מקובל בעיניי. אני לא חושב שזו באמת שערורייה גדולה כפי שגורמים לנו לחשוב".  

"ארה"ב מתוסכלת מהעובדה שישראל לא מציגה שום תוכנית אסטרטגית אמיתית בנוגע לעזה ויכול להיות שמכאן היא תמשיך בלעדינו - אם זה באמת יקרה, לא יהיה לנו בעל ברית אחר להיעזר בו".

באדיבות המצולם | רותם אורג.

רותם אורג נוקט עמדה זהה. "שחרורו של עידן ממחיש את גישתו התועלתנית של נשיא ארצות הברית", אומר המומחה. "הוא רוצה את האזרחים האמריקנים הביתה ועל הדרך הוא גם מוכן לשחרר את החטופים הישראלים, אבל אם ישראל לא מוכנה להתעמת בשביל לשחרר את אזרחיו - הוא לא יעשה זאת במקומה. עצם העובדה שטראמפ מטיס את עידן לקטר, רק מראה כמה מבחינתו זהו עניין אינסטרומנטלי. בהיבט הזה, הוא נבדל מאוד מביידן, שכן לקח את הדברים האלה באופן אישי וגם היה מוכן להילחם עבורם נגד ממשלתו. הרי ביידן, בניגוד לטראמפ, באמת היה מחויב לישראל ברמה האותנטית, הרגשית".

בהסתכלות רחבה יותר, אורג משוכנע כי ביקורו הקרב של נשיא ארצות הברית במזרח התיכון יתגלה כגורלי מהמצופה. "בעיניי, מה שמעניין באמת עכשיו, זה המפגש של טראמפ עם אבו מאזן", הוא משתף. "הרי זו הפגישה הראשונה שלהם מאז 2017. ועוד יותר מעניין בעיניי, זה שטראמפ יהיה חייב להגיד משהו על יהודה ושומרון - נושא שהוא לא עסק בו בכלל, אפילו לא פעם אחת, מאז שנכנס לבית הלבן בפעם השנייה. ייתכן ובקרוב נשיא ארה"ב יחזיר מארץ המתים את עסקת המאה. כאמור, יהיה מעניין". בנוגע לישראל, לטענתו של המומחה, אין ספק כי המדינה היהודית נמצאת כעת בעמדה בעייתית.

"אנחנו רואים מה הנשיא מקדם מול איראן, מול סעודיה, מול החות'ים, מול סוריה, מול עזה ואולי מול יהודה ושומרון", אומר רותם אורג. "ארצות הברית מתוסכלת, ובעיניי בצדק, מהקיפאון שישראל מציגה מול עזה. היא מתוסכלת מהעובדה שישראל לא מציגה שום תוכנית אסטרטגית אמיתית, ויכול להיות שמכאן היא תמשיך בלעדינו. אם זה באמת יקרה, לא יהיה לנו בעל ברית אחר להיעזר בו. אני סבור כי הנקודה הבעייתית הזו רק ממחישה את החשיבות שישראל תעבוד עם שתי המפלגות האמריקניות ותשקם בהקדם את היחסים עם הדמוקרטים".

גם בעיני ד"ר שגיא ברמק, המומנטום החיובי שאפיין את מאה הימים הראשונים של כהונתנו של דונלד טראמפ, עלול להשתנות ולהפוך לשלילי. "אין ספק שקיבלנו נשיא אוהד בבית הלבן, אבל ברור גם שיש שעון חול מונח על השולחן, כשטווח הזמן הכי גדול שלו זה בחירות האמצע של הקונגרס - כלומר, שנתיים", הוא פוסק. "במהלך השנתיים האלו הרבה מאוד דברים יכולים להשתנות בזירה האמריקנית. לדוגמה, דעת הקהל יכולה להתהפך. ועוד, יכול להיות משבר כלכלי, הנשיא יכול להיכשל בכל מיני תחומים וזה עלול להשפיע על הקשב שלו".

אין מה לעשות, בזירה הבינלאומית שבתוכה ישראל מנווטת את הספינה הקטנה שלה - הכול יכול להשתנות. "לפעמים יש סערה, לפעמים הגלים חזקים יותר ולפעמים הים שקט ורגוע יותר", מציין ד"ר ברמק. "על ישראל לנווט את הספינה שלה בתנאים של אי ודאות ושל השתנות תמידית. בפועל זה אומר שגם אם כרגע המצב מריח לא טוב כי סערה מגיעה, צריך להחזיק חזק ולהמשיך הלאה. במקום לנחש כל הזמן מה טראמפ רוצה לעשות, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה ממשלת ישראל רוצה לעשות והאם היא יכולה לממש את רצונה תחת אילוציה בזירה הבינלאומית. זאת השאלה האמיתית".