השבוע שודר תחקיר בתוכנית "זמן אמת" של תאגיד השידור, שניסה להפריך את טענות הימין כי בית המשפט העליון התערב והגביל את צה"ל בלחימה. אולם, בראיון לפודקאסט 'על המשמעות' בהנחיית עו"ד תמיר דורטל, מציג החוקר עו"ד דוד ברלינר תמונה הפוכה לחלוטין. מחקרו חושף דינמיקה של התערבות שיפוטית עקיפה, המשנה הלכה למעשה את הוראות הפתיחה באש בצה"ל.
הדיון המרכזי התמקד בסוגיית ביטול הפרימטר – מרחב האבטחה סמוך לגדר הרצועה – אשר עלתה לכותרות בהקשר לאירועי השבעה באוקטובר. ברלינר מסביר כי בעקבות העתירות שהוגשו נגד צה"ל בצעדות השיבה ב-2018, המדינה נאלצה לסגת מעמדתה. "המצב לפני היה פרימטר של 500 מטר, המצב אחרי הוא שהם יכולים להגיע לגדר," קובע ברלינר. לדבריו, הלחץ המשפטי באולמות גרם לצה"ל לשנות את הוראות הפתיחה באש ולהגדיר מחדש את איום הטרור: "עוברים להתייחס לזה כאל פעולה משטרתית כמו הפרות סדר, כאילו זה אזרחים במדינה דמוקרטית שבאו להביע מחאה ולא אויב."
כיצד בג"ץ משפיע על המדיניות הביטחונית מבלי לפסוק ישירות נגד המדינה? עו"ד דורטל הצביע על כך שלכאורה בית המשפט דוחה את מרבית העתירות נגד צה"ל ומקבל את עמדת המערכת. ברלינר שרטט את המנגנון הסמוי המאפשר זאת: "המדינה כבר בשלב התגובה לעתירה לוקחת צעד אחורה ואומרת שהיא משנה את ההנחיות. פורמלית הם צודקים שפסקו לטובת המדינה, אך הבעיה היא שמבחינה מהותית הם פסקו לטובת העותרים". שיטה זו, הסביר ברלינר, הובילה להפסקת השימוש באמצעי לחימה כגון פגזי פלאשט וארטילריה בקרבת מבנים אזרחיים, וכן לפסילתו התקדימית של "נוהל שכן".
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
בנוגע לסוגיית הסיכולים הממוקדים, ניתח ברלינר את פסק הדין המוכר של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק משנת 2006. למרות שהפסיקה הוצגה ככזו המאשרת את פעילות צה"ל, המציאות בשטח הייתה הפוכה. "בית המשפט אומר שהוא מתיר סיכולים ממוקדים, אבל המדיניות הזו כפופה לדין הבינלאומי ולמבחני מידתיות," הסביר ברלינר, והוסיף: "התרתם את זה, אבל שמתם כאלה מגבלות שצה"ל לא יכול ליישם את המדיניות הזאת". התוצאה הישירה הייתה הקפאה כמעט מוחלטת של מבצעי סיכול מהאוויר ביהודה ושומרון במשך קרוב לשני עשורים.
במהלך הראיון נבחן הטיעון לפיו מערכת המשפט מספקת הגנה לראשי המדינה והצבא מפני חקירות בבית הדין הפלילי בהאג. ברלינר שלל תפיסה זו, בהתייחסו לבקשות צווי המעצר נגד שר הביטחון דאז יואב גלנט וראש הממשלה בנימין נתניהו. "איפה השכפ"ץ המשפטי שהבטיחו לנו? בפועל הוא לא מגן," קבע נחרצות. "ארצות הברית חתמה על יותר ממאה הסכמי אי-הסגרה. ההתמודדות צריכה להיות במישור הפוליטי, אבל הדרג המדיני אצלנו מתחבא מאחורי בג"ץ". לסיום, הדגיש ברלינר את הנזק שבעצם ניהול ההליך המשפטי: "עצם הדיון הוא פוגע בביטחון המדינה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבית המשפט דן בצורה כל כך רחבה בסוגיות ביטחוניות."
עוד כתבות בנושא
הממצאים שמציג עו"ד ברלינר אינם בגדר פרשנות אישית, אלא מבוססים על מחקר אקדמי מקיף שעבר הליך קפדני של ביקורת עמיתים ופורסם בכתב העת האקדמי המוביל "קרית המשפט" – פרסום רשמי המעניק נקודות זכות אקדמיות ומהווה נדבך משמעותי לזכאות ולהתקדמות במסלול האקדמי לקראת תארים מתקדמים, בהם דוקטורט ופרופסורה. המסקנה העולה מן הראיון היא כי נדרשת בחינה מחודשת של חלוקת האחריות בין הרשויות, תוך דרישה מהדרג המדיני להפסיק להסתתר מאחורי מערכת המשפט.